התעשייה האווירית: מכירות שיא של 2.1 מיליארד דולר ורווח של 220 מיליון - ומשרד הביטחון חייב לה מעל 4 מיליארד שקל

התעשייה האווירית מקבלת ממשרד הביטחון הזמנה נוספת בהיקף של כמיליארד דולר למערכות הגנה אווירית, בזמן שמערכת הביטחון ממשיכה להיערך לאפשרות חידוש הלחימה מול איראן. משרד הביטחון כבר חייב לתע"א יותר מ-4 מיליארד שקל - ובכל זאת ממשיך להזרים הזמנות בהיקפים גדולים.

הרבעון הראשון של 2026 היה חריג בתוצאותיו. המכירות חצו לראשונה את רף 2 מיליארד הדולר והסתכמו בכ-2.1 מיליארד דולר, עלייה של כ-31% לעומת הרבעון המקביל. הרווח הנקי עלה בכ-34% ל-220 מיליון דולר, שיעור רווח נקי של כ-11% מהמכירות. ה-EBITDA הסתכם בכ-322 מיליון דולר, ותזרים המזומנים מפעילות שוטפת הגיע לכ-930 מיליון דולר. יתרות המזומנים עמדו בסוף הרבעון על כ-4.8 מיליארד דולר. צבר ההזמנות טיפס לכ-33 מיליארד דולר, המשקף כ-4.4 שנות פעילות בקצב המכירות הנוכחי. 

כ-35% מהמכירות הופנו לשוק הישראלי - כ-745 מיליון דולר, לעומת כ-570 מיליון דולר ברבעון המקביל. באסיה הסתכמו המכירות בכ-665 מיליון דולר ובאירופה בכ-410 מיליון דולר. בחטיבות הצבאיות - כלי טיס צבאיים, מערכות טילים, חלל ואלתא - נרשמה עלייה של כ-50% במכירות. חטיבת התעופה האזרחית חלשה יותר, והרווח הנקי שלה ירד מ-9 מיליון דולר ל-6 מיליון דולר.

החברה לא פירטה איזו מערכת תסופק בעסקה החדשה, אבל תע"א מייצרת מערך רחב לרבות חץ 3 שביצעה במהלך המלחמה את היירוט הראשון בעולם של טיל מחוץ לאטמוספירה. חץ 2 שמיירטת טילים בליסטיים בתוך האטמוספירה; וברק MX שהיא מערכת הגנה ימית ואווירית המותקנת על ספינות הסער ומגנה גם על אסדות הגז, עם מיירטים לטווחים שונים עד 150 קילומטר.

התוצאות החזקות תומכות בתוכנית להנפיק 25%-30% ממניות החברה בבורסה בתל אביב לפי שווי שעשוי בתמחור שמתבסס על מכפיל רווח של כ-30 להגיע לכ-90 מיליארד שקל.

עניים נוסף שעולה בדוחות הוא שמשרד הביטחון הוא הלקוח המרכזי של תע"א. למשרד הביטחון קיים חוב של 4 מיליארד שקל לחברה, אבל זה כמובן ישולם. מה שמדאיג יותר את המשקיעים בהקשר הזה הוא התלות במשרד הביטחון והצבא הישראלי.  

לתע"א יש כעת רוח גבית חזקה: מלחמה אזורית, ביקוש עולמי למערכות הגנה וצבר של 33 מיליארד דולר. המבחן בשנים הקרובות הוא היכולת לייצר בקצב גבוה, לעמוד בלוחות זמנים - ובעיקר לצאת להנפקה.