עולה חדשה ילדה בקורונה, אך ביטוח לאומי סירב לתת דמי לידה

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את תביעתה של ליענה וולפסון ויזנברג נגד המוסד לביטוח לאומי, וקבע כי היא זכאית לדמי לידה. פסק הדין ניתן באחרונה על ידי השופט העמית שמואל טננבוים, בצירוף נציגי הציבור שרה רומנקביץ והארי מנשה.

התובעת, ילידת 1985, ילדה ב-7 ליולי 2021. היא הגישה תביעה לדמי לידה כעובדת עצמאית, אבל ביטוח לאומי דחה אותה כבר ב-16 ליולי 2021, בטענה שהיא פיגרה בתשלום דמי הביטוח. ואכן, התובעת שילמה את דמי הביטוח ב-7 ליולי 2021, יום אחד בלבד אחרי הלידה.

אבל זה היה רק הסירוב הראשון. בנובמבר 2021 נדחתה בקשתה להענקה מטעמי צדק. בינואר 2022 נדחתה תביעה נוספת שהגישה, הפעם בטענה שיום הפסקת העבודה שלה לא היה בעשרת החודשים שקדמו ללידה, כנדרש בסעיף 48 לחוק הביטוח הלאומי. וגם בקשה נוספת להענקה מטעמי צדק - נדחתה.

"הייתי תמימה ולא הגשתי מעולם תביעה לדמי אבטלה"

הסיפור של וולפסון ויזנברג הוא סיפור שנשים רבות מכירות. בתצהיר עדותה הראשית היא תיארה תקופה קשה במיוחד: בין ספטמבר 2017 לאוגוסט 2020 היא עבדה כשכירה בטים 8 לאבס. באפריל 2020, בעיצומה של מגפת הקורונה, היא עברה הפלה. מסגרות החינוך נסגרו שוב ושוב, שני ילדיה הקטנים - בני שנתיים וארבע - נקלעו שוב ושוב לבידוד, ובתור עולה חדשה לא היה לה מעגל משפחתי תומך בישראל. ההורים של שני בני הזוג מתגוררים בחו"ל.

• עבדה במאפייה של בעלה - האם היא זכאית לדמי לידה?
• נפגע בתאונת עבודה - וזו הסיבה שלא יקבל דמי פגיעה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התובעת העידה כי המצב הזה "הכריע אותי והתפטרתי מהעבודה". היא הוסיפה כי רק בדיעבד, לאחר שקיבלה ייעוץ משפטי, היא הבינה שהיתה יכולה לקבל דמי אבטלה על חלק מהתקופה עד שנהפכה לעצמאית, ושימים אלה היו נספרים לה לצורך חישוב דמי הלידה. "אבל הייתי תמימה ולא הגשתי מעולם תביעה לדמי אבטלה", אמרה.

הנקודה המכרעת בפסק הדין נוגעת לתיקון מספר 223 לחוק הביטוח הלאומי, שנחקק במיוחד לתקופת הקורונה. התיקון קובע בסעיף 49א'(א) שמבוטחת שילדה מה-1 לאוגוסט 2020 ואילך, שאינה זכאית לדמי לידה לפי הכללים הרגילים, אך היתה זכאית לדמי אבטלה בסמוך ללידה - תהיה זכאית לדמי לידה. התובעת טענה בסיכומיה שהיא עמדה בתנאי התיקון: היא ילדה בתקופה הרלוונטית, לא היתה זכאית לדמי לידה לפי הכללים הרגילים, והיתה זכאית לדמי אבטלה לפני הלידה, גם אם בפועל היא לא ניצלה את הזכאות הזו.

ומה עשה ביטוח לאומי? הוא פשוט לא התייחס. בסיכומי הנתבע לא הופיעה ולו מלה אחת לגבי הטענה הזו. גם אחרי שהתובעת חזרה והדגישה את הנקודה בסיכומי התשובה, המוסד לביטוח לאומי לא הגיש שום בקשה להגיב.

• טיסת אל על מדובאי בוטלה - וזה הפיצוי שתשלם החברה
• סוכנות נסיעות פספסה בעיה בדרכון - סבתא נותרה מאחור
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ניסתה לפנות שוכרים בשלוש תביעות - ותשלם 356 אלף ש'

"אין מנוס אלא מלקבל את עמדת התובעת"

בית הדין קבע בצורה חד-משמעית: "בהעדר כל התייחסות - עובדתית ומשפטית - מטעם הנתבע לטענה זו אין מנוס אלא מלקבל את עמדת התובעת בעילה זו ולקבוע כי היא זכאית לדמי לידה". בית הדין אף ציין כי גם לאחר הגשת סיכומי התשובה, הביטוח הלאומי לא ביקש "ולו לפנים משורת הדין" לאפשר לו להתייחס לטענה. בעקבות כך, קבע בית הדין כי אין צורך לדון בעילות הנוספות שהעלתה התובעת. התביעה התקבלה, והתובעת הוכרה כזכאית לדמי לידה. בית הדין לא פסק הוצאות משפט לטובת אף אחד מהצדדים.

פסק הדין מדגיש שתי נקודות חשובות: הראשונה, חשיבות ההכרות עם תיקוני חקיקה ייעודיים שנחקקו בתקופת הקורונה, שעדיין רלוונטיים לתביעות שמגיעות היום לבתי הדין. השנייה, שכשצד אחד לא מתייחס כלל לטענה מרכזית של הצד הנגדי, בית הדין עלול לקבל את הטענה כמות שהיא.