בג"ץ דחה את עתירת הליכוד נגד מינוי היועצת המשפטית לוועדת הבחירות

שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף, דחה את עתירת הליכוד נגד מינויה של עו"ד יפעת סימינובסקי ליועצת המשפטית של ועדת הבחירות המרכזית. הליכוד התנגד מלכתחילה למינוי ויצא נגד הרכב ועדת הבוחנים בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, העומד בראש ועדת הבחירות.

גרוסקופף קובע, כי הטענות נגד הרכב ועדת הבוחנים הן חסרות יסוד. החוק מאפשר למנכ"ל הוועדה להסמיך אדם אחר שיכהן במקומה בוועדת הבוחנים, ובמקרה זה - המנכ"לית היוצאת, אורלי עדס, הסמיכה את סולברג לכהן במקומה. ההחלטה אף הייתה מוצדקת ומתבקשת, "בשים לב לממשק העבודה הצמוד ורחב ההיקף בין היועץ המשפטי של ועדת הבחירות לבין יו"ר ועדת הבחירות והמנכ"לית, המשתרע על מגוון רחב של תחומים הנוגעים בליבת הפעילות של ועדת הבחירות, וכן לאור כפיפותו המקצועית של היועץ המשפטי ליו"ר ועדת הבחירות... על החלטה זו יש לברך, ובוודאי שלא להלין".

לא מתקרב למקרים מיוחדים של התערבות

עוד אומר גרוסקופף, כי אין מניעה שמנכ"ל ועדת הבחירות יהיה חבר מן המניין בוועדת הבוחנים כאשר הוא אינו עומד בראשה, וזאת מכוח היותו הממונה הישיר על היועץ המשפטי. אין גם בעיה בכך שהן סולברג והן עדס ישבו בוועדה, למרות ששניהם יכולים לבטל את החלטותיה, שכן במקרים רבים - השגה מופנית תחילה אל מי שקיבל את ההחלטה.

גרוסקופף דוחה גם את טענות הליכוד לגבי כישוריה של סימינובסקי. לדבריו, אם לליכוד יש טענות על תנאי הסף לתפקיד - היה עליו להעלותן כאשר פורסם ולא כאשר נקבעו תוצאותיו. הליכוד גם לא התמודד עם טענת ועדת הבחירות, לפיה אם היו נקבעים תנאי הסף הדרושים לדעתו (ניסיון בדיני בחירות, משפט מינהלי וייצוג בערכאות) - מספר המועמדים היה קטן מאוד.  אם הליכוד טוען שהבחירה בסימינובסקי היא בלתי סבירה, ממשיך גרוסקופף, הרי שלוועדת הבוחנים יש שיקול דעת רחב, וההתערבות בו שמורה למקרים חריגים. 

"המקרה שלפנינו אינו נמנה - אפילו אינו מתקרב - לגדר אותם מקרים מיוחדים. בראש ובראשונה משום שהעותרת אינה מבססת תשתית עובדתית מספקת אשר תתמוך בטענותיה.  טענות העותרת רובן ככולן נשענות על הנחות וספקולציות בדבר ניסיונה של המשיבה 4 [סימינובסקי] על בסיס חלקי נתונים ופרסומים, כאשר מתוך תהיותיה על אודות ניסיונה של המשיבה 4 (כלשונה 'תמיהות משמעותיות שלא נענו') היא קופצת למסקנות חותכות, כאילו המשיבה 4 נעדרת כל ניסיון רלוונטי בתחומי הליבה המתוארים על ידי העותרת, ולא רק זאת – אלא מוסיפה וטוענת כי בשל כך היא אינה מתאימה לתפקיד, למרות מכלול כישוריה ויכולותיה.

הליכוד לא חס על משאבי הציבור

"מכל מקום, גם בהתעלם מהיבט זה, החלטת ועדת הבוחנים כלל אינה מגלה עילה להתערבות בשיקול הדעת המסור לה בבחירת המועמד המתאים לתפקיד. כפי שצוין, המשיבה 4 דורגה ראשונה ובפער מיתר המועמדים הן במבחני ההתאמה והן בציון המשוקלל ונבחרה פה אחד על ידי ועדת הבוחנים, לאחר שהופיעה בפניה למבחן בעל-פה, ולאור התרשמותה ממכלול כישוריה, ידיעותיה וניסיונה. העותרת, שאינה מועמדת במכרז, מבקשת כי נורה לוועדת הבוחנים לסטות מהחלטה זו אך זאת ללא התמודדות אמיתית עם הצלחתה הבולטת של המשיבה 4 בהליך המיון המשמעותי שעברה.

"רוצה לומר: לא בחוסר סבירות עסקינן כי אם בחוסר שביעות רצון של העותרת. ויובהר, גם אם למשיבה 4 יש עוד דרך לעבור על מנת להעמיק ולהעשיר את ניסיונה המשפטי, אין בכך כדי להוות טעם מספק לפסילת זכייתה". הוועדה ידעה שאין לסימינובסקי ניסיון בדיני בחירות, אך התרשמה כי "שליטתה בחומר המקצועי הרלוונטי, כפי שהשתקף מהמבחנים המקצועיים והופעתה בפני ועדת הבוחנים, לצד הפגנת יכולת מרשימה ללמוד במהירות וביסודיות תחומים חדשים, יאפשרו לה לצמצם פער נקודתי זה. בהחלטה מושכלת זו, שהתקבלה על בסיס מכלול של שיקולים עניינים, לא ראינו כל פגם".

הליכוד חויב בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל לוועדה ו-5,000 שקל לסימינובסקי, וגרוסקופף מנמק: "נוכח האמור לעיל, משלא מצאנו בטענות העותרת דבר, העתירה נדחית בזאת. בהתחשב בכך שהעותרת לא חסה על משאבי הציבור - לא בעת הגשת העתירה לאחר שקיבלה מענה ראשוני להשגותיה מיו"ר ועדת הבחירות; אף לא לאחר שקיבלה מענה מפורט ומנומק לעילא ולעילא מהמשיבים 3-1". השופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר הסכימו עם גרוסקופף. את הליכוד ייצג עו"ד אילן בומבך, ואת ועדת הבחירות - עוה"ד מיכל לייסר, תמי דקל ויחיאל גרליק.

סימינובסקי הייתה עד כה מומחית לניהול סיכוני פרטיות ובינה מלאכותית בצוות סיכוני הסייבר העולמי של אינטל. לפני כן עבדה בייעוץ המשפטי של המכלול הטכנולוגי והמטה המינהלי במערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה. במסגרת זו, ציינה הוועדה, היא ניהלה צוות עורכי דין, הובילה התקשרויות מורכבות והייתה שותפה לגיבוש חקיקה ונהלים בתחומי הסייבר והפרטיות. קודם לכן שימשה במשך חמש שנים כאחראית נושאי משפט וטכנולוגיה במשרד החינוך, שם צברה ניסיון ניהול מכרזי מחשוב לאומיים וליווי פרוייקטים חוצי-ממשלה.

• על חשבון הציבור - המפלגות בחובות של עשרות מיליונים, אבל הכסף שוב זורם
• ועדת הבחירות: אין לליכוד תשתית מינימלית נגד בחירת היועצת המשפטית