ועדת הבחירות: אין לליכוד תשתית מינימלית נגד בחירת היועצת המשפטית
ועדת הבחירות וסולברג מגיבים לעתירת הליכוד נגד בחירתה של יפעת סימינובסקי: יש חשיבות רבה לידע בתחום הסייבר; בכוונה לא נדרש ניסיון מוקדם בתחום הבחירות
בחירות 2026 עתירת הליכוד נגד בחירתה של עו"ד יפעת סימינובסקי ליועצת המשפטית של ועדת הבחירות המרכזית נעדרת תשתית עובדתית מינימלית - אומרים הוועדה והעומד בראשה, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, בתגובתם לבג"ץ. הליכוד טען, כי נפלו פגמים בהרכב ועדת הבוחנים (בראשה עמד סולברג) וכי סימינובסקי נעדרת את הכישורים הדרושים לתפקיד.
לדברי הוועדה, "ההחלטה על הרכב ועדת הבוחנים התקבלה על ידי מנכ"לית ועדת הבחירות [אורלי עדס], היא הגורם המוסמך לקבלה לפי כללי המינויים; ההחלטה על הרכב ועדת הבוחנים עולה בקנה אחד עם לשון הכללים, ומגשימה את מטרות המכרז בצורה המיטבית; ההחלטה התקבלה תוך שנשקלו בשֹוּם שכל מכלול השיקולים הרלוונטיים ובהם מאפייניו הייחודים של תפקיד היועץ המשפטי לוועדת הבחירות כמי שעובד בכפיפות מקצועית ישירה ובזיקה הדוקה ליו"ר ועדת הבחירות, וכן נמצא בכפיפות מנהלית למנכ"לית ועדת הבחירות.
"ההחלטה עולה בקנה אחד עם הכללים הנהוגים בשירות המדינה אשר עומדים על הצורך להקפיד הקפדה יתרה על כך שהממונה הישיר יישב כחבר בוועדת הבוחנים, כמו גם על הצורך להקפיד על כך שתהא זיקה מקצועית רלוונטית בין חברי ועדת הבוחנים לבין הכישורים הנדרשים מבעל התפקיד, כך שאלה יהיו האנשים המתאימים לבחון את כישוריהם של המועמדים שמתמודדים במכרז ולבחור מתוכם את המתאים ביותר". טענות הליכוד נגד ועדת הבוחנים שגויות הן מבחינה משפטית והן מבחינה עובדתית, נטען עוד.
בית המשפט אינו בא במקום הוועדה
הוועדה מזכירה, כי "הלכה פסוקה היא כי הערכאה השיפוטית לא תחליף את שיקול דעתה של ועדת הבוחנים בשיקול דעתה שלה. כך בכלל, ובפרט בכל הנוגע לשיקול הדעת בנוגע להערכת הוועדה את המועמדים שהופיעו בפניה ובחירתה במועמד שנמצא כמתאים ביותר". טענות הליכוד נגד כישוריה של סימינובסקי מתבססות רק על המכרז לתפקיד, ההודעה על הבחירה בה וחיפוש במאגר נבו. לכן, הן "אינן נשענות על תשתית ראייתית מינימלית, ומשכך קמה עילה לדחותן על הסף ובוודאי שאין בה כדי להצדיק התערבות שיפוטית בהחלטת ועדת הבוחנים בנדון זה".
הוועדה גם מסבירה, מדוע שמה דגש על כישוריה ונסיונה של סימינובסקי בתחום הסייבר: "החל משנת 2019, ובמהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-21, הלך והתפתח תחום הייעוץ המשפטי הטכנולוגי. תחום זה הפך נדבך משמעותי בעבודת היועץ המשפטי לוועדת הבחירות, נוכח האתגרים שמציבה ההתפתחות הטכנולוגית והצורך להתמודד עם הסוגיות המשפטיות השונות שעולות מההתקשרויות הרבות בתחום הטכנולוגי ועם סוגיית הגנת הסייבר, על כל רבדיה. כך, לתפקיד היועץ המשפטי לוועדת הבחירות ממשקי עבודה רבים אל מול ראש מערך הסייבר הלאומי לשעבר, שמשמש יועץ קבוע בענייני סייבר לוועדה, ואל מול גופים ביטחוניים שונים, שמטבע הדברים לא ניתן להרחיב את היריעה בעניינם".
עוד מסבירה הוועדה: "בכוונת מכוון לא נקבעה בדרישות הסף חובת ניסיון בדיני בחירות. זאת, בשים לב למגוון התחומים המשפטיים אליהם נדרש היועץ המשפטי לוועדת הבחירות בעבודתו, ובהינתן שמשפטנים מעטים מאוד מחזיקים במומחיות בדיני בחירות ובתקופת הניסיון הנדרשת, וחלקם ממילא מנוע מלהתמודד" משום שהחוק אוסר למנות "מי שיש לו זיקה למפלגה או לגורם בכיר בה או למי שעסק בפעילות פוליטית או מפלגתית בחמש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות". לדבריה, הליכוד היה יכול לתקוף את תנאי המכרז עם פרסומו, ולא רק לאחר שנקבעה הזוכה. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד מיכל לייסר, תמי דקל ויחיאל גרליק.
