יפן מציגה צמיחה ברבעון הראשון לשנה, אך מלחמת איראן צפויה להשפיע בהמשך

הכלכלה היפנית מציגה צמיחה מהירה מהצפוי ברבעון הראשון לשנת 2026, אך הנתונים הטובים אינם משקפים את התפתחות המלחמה בין ארה"ב, ישראל מול איראן וסיכוני האנרגיה שנובעים ממנה. לפי נתוני הממשלה, התוצר המקומי הגולמי עלה בקצב שנתי של 2.1%, לעומת תחזית ממוצעת של 1.7% ולמול 1.3% ברבעון הקודם. במדידה רבעונית, יפן רשמה התרחבות של 0.5% לעומת צפי ל-0.4%, שיפור מול 0.3% בסוף 2025. בקצב שנתי לא מנוכה עונתיות מדובר בעלייה של 0.6%.

הנתונים משקפים שילוב של צריכה פרטית טובה יותר ויצוא חזק, כאשר השיפור ביצוא בולט במיוחד: במרץ היצוא זינק ב-11.5% לעומת שנה קודמת, ובתוך כך משלוחים של ציוד לתעשיית השבבים קפצו ב-29.3%. המשמעות היא שגל ההשקעות העולמי סביב תשתיות מחשוב וציוד מתקדם עדיין מחלחל גם ליפן, שמחזיקה שרשרת אספקה משמעותית בתחום המוליכים למחצה והציוד הנלווה.

הנתונים הטובים של יפן אינם כוללים את ההשפעה המלאה של מלחמת ארה"ב ואיראן, כאשר נשאלת השאלה איך מדינת האי תושפע מהמלחמה שהחלה בסוף פברואר. באוקספורד אקונומיקס העריכו שהכלכלה תתחיל להרגיש את המלחמה  דרך מחיר אנרגיה יקר יותר, שיכרסם בהוצאות משקי הבית וברווחיות החברות היפניות, כמו גם עלולה להביא לצמצום בהשקעות.

• אין עובדים: יפן מתחילה להפעיל רובוטים בפריקת מטען בשדות התעופה
• למה מניות המוליכים למחצה שוב נמצאות בשיא כל הזמנים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התגובה המיידית בשוק המקומי הייתה מסויגת. מדד ניקיי 225 ירד ב-0.64% אחרי פרסום הנתון (ובשלב נוסף של המסחר הופיע גם שינוי של מינוס 0.46% עם ירידה של 278.16 נקודות לרמה של 60,537.79). תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים עלתה מעט, והין נחלש קלות מול הדולר לרמה של 158.95 ין לדולר. התנהגות כזו משדרת שצמיחה טובה לבדה לא מספיקה, כשבצד השני עומדים אינפלציה, אנרגיה וסביבה גיאופוליטית שמכניסה אי ודאות לתמחור.

הבנק המרכזי הזהיר מהתייקרות הנפט בעקבות המלחמה

הבנק המרכזי עצמו כבר מיישר קו עם התמונה הזהירה. בנק יפן חתך את תחזית הצמיחה לשנת הכספים 2026 ל-0.5% מ-1%, ובמקביל העלה את תחזית אינפלציית הליבה ל-2.8% מ-1.9%. כלומר, תסריט של פחות צמיחה ויותר אינפלציה מתחיל להפוך לסביר יותר. בהחלטה האחרונה מה-7 במאי, הבנק גם הזהיר שהצמיחה צפויה להתמתן השנה, כשהתייקרות הנפט בעקבות משבר במזרח התיכון צפויה לפגוע ברווחי החברות ובהכנסה הריאלית של משקי הבית.

במקביל, האינפלציה ביפן האיצה במרץ לראשונה זה חמישה חודשים. בבנק המרכזי העריכו שהנפט היקר צפוי להמשיך לגלוש למחירים, בעיקר דרך סעיפי אנרגיה ומוצרים, כאשר עסקים ממשיכים לגלגל עלויות לשוק גם על רקע עליות שכר. זו נקודה רגישה במיוחד לכלכלה היפנית: מצד אחד, מעבר לסביבה שבה שכר ומחירים עולים נתפס כיעד אחרי שנים של קיפאון. מצד שני, אם הדחיפה מגיעה בעיקר מאנרגיה ולא מביקוש פנימי חזק, התוצאה עלולה להיות שחיקה בכוח הקנייה בלי בוסט אמיתי בפעילות.

• המותג שאנל מכניס 20 מיליארד דולר בשנה - העסק שצמח מבית היתומים
• גוגל ובלקסטון מכריזות על מיזם חדש להקמת ענן ייעודי ל-AI
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביל גייטס בפנים: חברת האנרגיה הגיאותרמית שמזנקת ב-40% ביום...

גם בזירה הפיסקאלית מתחילים להתכונן. לפי דיווח ברויטרס, טוקיו שוקלת הגדלת הנפקות חוב לטובת תקציב נוסף, במטרה לרכך את הפגיעה מהמלחמה במזרח התיכון באמצעות סבסוד חשבונות אנרגיה. מהלך כזה יכול לתמוך זמנית בצריכה, אבל הוא גם מציב דילמה מאחר ויפן ממילא נושאת יחס חוב גבוה מאוד, וכל הרחבה תקציבית בתקופת אינפלציה גבוהה יותר עשויה להסתבך מול מדיניות מוניטרית זהירה יותר.

יפן מצליחה להפתיע לטובה במספרים של תחילת השנה, בעיקר בזכות יצוא וצריכה, אך ברבעונים הקרובים, שבהם מחיר האנרגיה צפוי לעלות והסיכויים להתלקחות נוספת של מלחמה במזרל התיכון עלולים לתת את אותותיהם גם על כלכלת יפן. השוק יעקוב בעיקר אחרי שני משתנים: האם היצוא, ובפרט רכיבי טכנולוגיה וציוד לשבבים, ימשיך להחזיק את הפעילות גם אם הביקוש המקומי ייחלש, והאם האינפלציה תתבסס באופן שמכריח את בנק יפן להקשיח קו בזמן שהצמיחה ממילא מתקררת.