קוואנטום ארט מכוונת להנפקה בוול סטריט בשווי של 2-3 מיליארד דולר
קוונטום ארט מקדמת עסקת ספאק שעשויה להפוך אותה לנציגת הקוונטום הישראלית הראשונה בבורסה האמריקאית. החברה מנס ציונה מפתחת מחשב המבוסס על יונים לכודים, גייסה כ-200 מיליון דולר ומציבה יעד שאפתני של מערכת בת 1,000 קיוביטים כבר בשנה הבאה
קוונטום ארט הוקמה לפני ארבע שנים וכבר בוחנת כניסה לוול סטריט בשווי שעשוי להגיע ל-2-3 מיליארד דולר. החברה הישראלית מנהלת מגעים למיזוג עם ספאק, כדי להיכנס דרכו לוול סטריט. כניסה דרך ספאק עלולה להיות בעייתית כי בדרך משאירים לבעלי מניות הספאק ולמקורבים עמלות שמנות ואופציות שמדללות את המשקיעים כשהרוב הגדול של הספאקים מתברר ככישלון חרוץ. אבל, השיטה הזו התעוררה לאחרונה במקביל לגאות בוול סטריט. בגל של 2021 היו כ-15-20 חברות ישראליות שנכנסנו לוול סטריט דרך ספאק, רובןם גרמו למשקיעים הפסדי עתק של מעל 80%, חלקן נמחקו לחלוטין. נקווה שהסיפור של קוואנטום ארט שרוכבת על גל מהפכת הקווואנטים יהיה שונה.
קוונטום ארט השלימה לפני מספר חודשים גיוס בהיקף כולל של 140 מיליון דולר, והביאה את סך ההון שגייסה מאז הקמתה לכ-180 מיליון דולר כ-190 מיליון דולר. בין המשקיעים נמצאות בדפורד רידג' קפיטל, באטרי ונצ'רס, ורטקס, אנטרי קפיטל, סטייג' וואן, אמיתי ונצ'רס, דיסרפטיב, הדסון ביי קפיטל, פועלים אקוויטי והראל.
היונים שמחליפים את השבבים
החברה בונה מערכת קוונטית מלאה המבוססת על אטומים טעונים שנלכדים באמצעות שדות אלקטרומגנטיים. האטומים משמשים כקיוביטים, יחידות המידע של המחשב הקוונטי, וקרני לייזר מפעילות עליהם פעולות חישוביות. ליונים לכודים יש כמה יתרונות מרכזיים. הם זהים מטבעם, שומרים על מצבם לאורך זמן ומאפשרים חיבור ישיר בין קיוביטים רבים. רמת הדיוק הגבוהה שלהם הופכת את השיטה לאחת המתחרות המובילות במרוץ העולמי, לצד מערכות המבוססות על מוליכי-על, אטומים ניטרליים ופוטוניקה.
האתגר נמצא בהרחבת המערכת. ככל שמספר היונים גדל, השליטה בהם נעשית מורכבת יותר והסיכון לשגיאות עולה. קוונטום ארט פיתחה מבנה רב-ליבתי שבו שרשראות יונים מתחלקות לאזורי עבודה המשתנים במהלך החישוב. כך ניתן לבצע פעולות במקביל, לחבר בין חלקים שונים במערכת ולצמצם את מספר השלבים שנדרש לביצוע אלגוריתם.
החברה גם משתמשת בשערים שמפעילים כמה קיוביטים יחד. גישה זו עשויה לקצר חישובים מורכבים ולספק יתרון מול מערכות שמבצעות כל פעולה על קיוביט יחיד או על זוג קיוביטים. בשנת 2025 הציגה החברה שליטה בשרשרת של 200 יונים, והיעד הבא שלה הוא מערכת מסחרית הכוללת 1,000 קיוביטים פיזיים וכ-100 קיוביטים לוגיים במהלך 2027.
קיוביט לוגי נבנה מכמה קיוביטים פיזיים ומאפשר לתקן שגיאות תוך כדי העבודה. זהו המדד שמעניין את התעשייה יותר מהמספר הכולל של הקיוביטים, משום שהוא משקף את היכולת לבצע חישוב שימושי ואמין לאורך זמן.
שלושה חוקרים והימור של מאות מיליוני דולרים
את קוונטום ארט מוביל ד"ר טל דוד, שכיהן בראש התוכנית הלאומית הישראלית למחשוב קוונטי וצבר ניסיון בפרויקטים ביטחוניים. לצדו הקימו את החברה פרופ' רועי עוזרי ממכון ויצמן וד"ר עמית בן קיש.
עוזרי חוקר במשך שנים מערכות של יונים לכודים ונמנה עם החוקרים הבולטים בישראל בתחום. בן קיש השלים את עבודת הדוקטורט בהנחיית הפיזיקאי דייוויד ויינלנד, זוכה פרס נובל לפיזיקה ב-2012, שמחקריו הניחו חלק מהתשתית המדעית לשליטה באטומים בודדים. החברה צמחה מתוך ידע שנבנה במכון ויצמן ומעסיקה כיום עשרות עובדים בנס ציונה.
הכסף שגויס מיועד להשלמת המערכת, הרחבת כוח האדם והקמת שירות ענן שיאפשר לחברות ולמוסדות מחקר להשתמש במחשב מרחוק. החברה כבר בוחנת יישומים בתחומים כמו תכנון תחבורה, גילוי תרופות, סימולציות של חומרים ואופטימיזציה פיננסית.
ההתעניינות בקוונטום בוול סטריט מספקת לה חלון הזדמנויות רחב. איון קיו נסחרת בשווי של עשרות מיליארדי דולרים, וריגטי ודי-ווייב הגיעו לשווי של מיליארדים למרות הכנסות שנתיות קטנות בהרבה. המכפילים בענף משקפים ציפייה לפריצת דרך מסחרית בשנים הקרובות, לצד סיכון משמעותי למשקיעים במקרה של עיכובים.
