ביל גייטס רוצה למסות את מה שעלול להחליף את העובדים – אבל מי ישלם את המחיר?

ביל גייטס, ממייסדי מיקרוסופט ואחד האנשים שהתעשרו יותר מכל מהמהפכה הטכנולוגית, מזהיר כעת מפני אחד התוצרים האפשריים של המהפכה הבאה. במאמר חדש שפרסם השבוע, גייטס טוען כי הבינה המלאכותית מתקדמת בקצב מהיר בהרבה מהיכולת של ממשלות וחברות להיערך להשלכותיה, וכי ללא התערבות משמעותית עלולים היתרונות של הטכנולוגיה להתחלף באבטלה, אי-שוויון ופגיעה חברתית.

אבל לצד האזהרות, גייטס מציג גם שורה של רעיונות שעשויים לעורר ויכוח דווקא בקרב מי שמאמינים בכוחו של השוק החופשי. בין היתר הוא מציע למסות את השימוש במכונות ובמערכות אוטומטיות בדומה למס שמוטל כיום על העסקת עובדים, ואף לשקול תחומים שבהם העבודה תישמר לבני אדם גם אם מכונות יוכלו לבצע אותה.

במילים אחרות, גייטס אינו מציע לעצור את הבינה המלאכותית, אך הוא מבקש להכניס בלמים לתהליך האימוץ שלה, ומציג גירסה משלו לאמונה הישנה והלא מוצלחת שהממשלה יכולה לשלוט בשוק או בהתפתחויות הטכנולוגיות. השאלה היא האם בלמים כאלה אכן יגנו על העובדים – או שיגרמו לכך שהחברה תיהנה פחות מהפריון, מהוזלת השירותים ומהחדשנות שהטכנולוגיה יכולה להביא.

גייטס: הבינה המלאכותית עלולה להיות מהפכנית מדי

גייטס מכיר היטב את עוצמתה של טכנולוגיה משבשת. הקריירה שלו נבנתה סביב המחשב האישי, טכנולוגיה ששינתה כמעט כל תחום בכלכלה והפכה את מיקרוסופט לאחת החברות החשובות בעולם.

במאמרו החדש הוא טוען כי הבינה המלאכותית עשויה להיות מהפכנית אף יותר. מערכות חדשות כבר מסוגלות לכתוב, לתכנת, לנתח מסמכים, לספק שירות לקוחות ולבצע משימות שבעבר דרשו עובדים בעלי הכשרה מקצועית.

לטענתו, השינוי עלול להגיע במהירות. משרות התחלתיות בתחומים כמו תכנות, שירות לקוחות ומשפטים עלולות להיפגע, ובהמשך האוטומציה עשויה לחדור גם לתחומים פיזיים באמצעות שילוב בין בינה מלאכותית לרובוטים.

החשש של גייטס אינו רק מכך שעובדים יאבדו את משרתם. הוא מזהיר מפני מצב שבו צעירים לא יצליחו לצבור את הניסיון הראשוני הדרוש להם כדי להתקדם בקריירה, משום שחלק מהמשרות שנועדו בעבר להכשיר עובדים חדשים פשוט ייעלמו.

זו בהחלט בעיה כלכלית אמיתית. אבל מכאן ועד המסקנה שהפתרון צריך להיות מיסוי או הגבלה של הטכנולוגיה – המרחק גדול.

המס על הרובוטים: מי באמת ישלם?

הצעה מרכזית של גייטס היא להטיל מס על חברות שמחליפות עובדים במערכות אוטומטיות. ההיגיון פשוט: עובד אנושי משלם מסים, בעוד שמכונה אינה משלמת מס שכר, ולכן למדינה יש תמריץ שלילי כאשר חברה מחליפה עובדים במכונות.

• ביל גייטס מזהיר: ה-AI ישנה את שוק העבודה - ואין תוכנית להתמודד עם זה
• באפט עוצר את התרומות לקרן גייטס ומעביר את מרכז הכובד לקרנות המשפחתיות

אלא שהטיעון הזה מתעלם מהשאלה מה בדיוק קורה לכסף לאחר שהמס מוטל.

כאשר הממשלה מטילה מס על חברה, החברה אינה בהכרח זו שנושאת בכל העלות. היא יכולה לגלגל חלק ממנה אל הצרכנים באמצעות מחירים גבוהים יותר, להפחית השקעות, להקטין שכר או פשוט לבחור שלא לבצע את ההשקעה מלכתחילה.

במקרה של בינה מלאכותית, המשמעות עלולה להיות משמעותית במיוחד. אם מערכת אוטומטית מאפשרת לחברה לספק שירות במחיר נמוך יותר, מיסוי של אותה מערכת עשוי להפוך את ההשקעה לפחות כדאית. התוצאה עלולה להיות פחות אוטומציה, אבל גם פחות פריון, פחות השקעות ופחות ירידה במחירים לצרכן.

וזה בדיוק הפרדוקס: כדי להגן על העובד מפני המכונה, אפשר בסופו של דבר לגרום לכך שגם העובד וגם הצרכן ייהנו פחות מהטכנולוגיה.

הטכנולוגיה כבר החליפה עובדים בעבר

הבעיה עם התרחיש של גייטס היא שהוא מניח במידה מסוימת שהעבודה שהמכונות מחליפות פשוט נעלמת. ההיסטוריה הכלכלית מורכבת יותר. המיכון בחקלאות צמצם באופן דרמטי את מספר העובדים שנדרשו לייצור מזון. המחשב הפך מקצועות שלמים למיותרים או צמצם אותם באופן משמעותי. האינטרנט חיסל מודלים עסקיים שלמים. אבל במקביל נוצרו תעשיות חדשות, מקצועות חדשים ומוצרים שלא היו קיימים קודם.

זה כמובן אינו מוכיח שהפעם יהיה אותו הדבר. הבינה המלאכותית עשויה להיות שונה, משום שהיא מסוגלת לבצע גם משימות אינטלקטואליות ולא רק עבודות פיזיות. ייתכן בהחלט שהפעם קצב השינוי יהיה מהיר יותר מיכולת ההסתגלות של שוק העבודה. אבל אם זה החשש, אפשר לשאול מדוע הפתרון צריך להיות להאט את הטכנולוגיה במקום להאיץ את ההסתגלות אליה.

• מנכ"ל קוינבייס מאיים לעזוב את קליפורניה: "המס על מיליארדרים מנוגד לערכים שלי"
• הבינה המלאכותית של OpenAI יצאה משליטה – ופרצה לרשת של החברה עצמה

השקעה בהכשרה מקצועית, בחינוך, בניידות תעסוקתית ובהפחתת חסמים להקמת עסקים חדשים עשויה לאפשר לעובדים לעבור למקצועות שבהם הבינה המלאכותית משלימה אותם במקום להחליף אותם.

"עבודות לבני אדם בלבד" – רעיון מסוכן

גייטס מציע לשקול גם הגדרה של תחומים מסוימים שבהם עבודה אנושית תישמר בכוונה, גם אם מכונות יוכלו לבצע אותה. הרעיון נשמע אינטואיטיבי. אם בני אדם רוצים רופא אנושי, מורה אנושי או מטפל אנושי – מדוע לא להבטיח שהמקצועות הללו יישארו בידיהם? אבל ברגע שהממשלה מקבלת את הסמכות להחליט איזו עבודה מותר למכונה לבצע ואיזו עבודה שמורה לבני אדם, נכנסים לשטח בעייתי.

מי יקבע מהי "עבודה אנושית"? מה יקרה אם מערכת בינה מלאכותית תהיה טובה וזולה יותר באבחון רפואי? האם המדינה תחייב מטופל לשלם יותר כדי לקבל אבחון אנושי? ומה יקרה כאשר רובוט יהיה מסוגל לטפל בקשיש באופן בטוח וזול יותר מעובד אנושי? שלא לדבר על כך שלא כולם כפופים לרגולציה האמריקאית, והסינים, לדוגמה, וודאי ינצלו רגולציה כזו לפתוח פער מסוכן. 

בשם ההגנה על העובדים, רגולציה כזו עלולה להגן גם על מקצועות לא יעילים ולמנוע מהצרכנים ליהנות משירותים זולים וטובים יותר. 

גייטס עצמו מודה: אי אפשר לעצור את המירוץ

אולי הנקודה המעניינת ביותר בדבריו של גייטס היא שהוא עצמו אינו מאמין שעצירה עולמית של התפתחות הבינה המלאכותית היא תרחיש מעשי.

הוא כותב כי אילו הייתה תוכנית אמינה להאט את ההתקדמות בתחום ברמה העולמית, הוא היה נוטה לתמוך בה. אלא שלדבריו, התמריצים הכלכליים והגיאופוליטיים חזקים מדי.

וזו בדיוק הסיבה שהצעות להגבלת הטכנולוגיה נתקלות בבעיה קשה.

אם ארצות הברית תמסה את השימוש בבינה מלאכותית, אבל סין לא תעשה זאת, החברות האמריקאיות עלולות להיות בעמדת נחיתות. אם מדינה אחת תגביל אוטומציה, חברות עשויות להעביר השקעות למדינות שבהן הרגולציה מקלה יותר.

בעולם שבו ממשלות מתחרות זו בזו על טכנולוגיה, השקעות ופריון, קשה במיוחד ליצור "האטה" מתואמת.

הבעיה האמיתית היא לא הבינה המלאכותית

יש הרבה אמת באזהרות של גייטס. אין ספק שהבינה המלאכותית עלולה לגרום לזעזועים בשוק העבודה, ושחלק מהעובדים ייפגעו הרבה לפני שהיתרונות של הטכנולוגיה יחלחלו אליהם.

אבל מכאן לא נובע שהתגובה הנכונה היא להעניש את החברות שמאמצות את הטכנולוגיה. דווקא כאן נמצא הפרדוקס בדבריו של גייטס: הוא מזהה נכון את עוצמתה של הבינה המלאכותית, אבל הפתרון שהוא מציע נשען בחלקו על אותו מנגנון ממשלתי שעלול להאט את פריסתה. במקום לשאול כיצד ניתן למנוע מחברה להחליף עובד במכונה, אפשר לשאול כיצד ניתן לוודא שהעובד יוכל לעבור במהירות לתפקיד החדש שנוצר בעקבות המכונה.

במקום למסות השקעות שמגדילות את הפריון, אפשר להפחית את המיסוי והבירוקרטיה שמונעים מחברות חדשות לצמוח וליצור מקומות עבודה.

ובמקום להחליט מלמעלה אילו עבודות "שייכות" לבני אדם, אפשר לתת לצרכנים להחליט כמה הם מוכנים לשלם עבור מגע אנושי.

הבינה המלאכותית אכן עשויה להיות אחת המהפכות הגדולות בתולדות הכלכלה. אבל אם גייטס צודק והיא באמת עומדת לשנות את שוק העבודה מן היסוד, ייתכן שהשאלה החשובה ביותר אינה כיצד לעצור אותה, אלא כיצד לאפשר לכלכלה להסתגל אליה מהר מספיק.

ובמובן הזה, הפתרון עשוי להיות פחות שליטה ממשלתית ויותר שוק עבודה גמיש, מערכת חינוך שמסוגלת להשתנות במהירות, ותחרות שתאפשר לעסקים ולעובדים להסתגל במקום לנסות להקפיא את העולם שלפני הבינה המלאכותית.