ארה"ב 2026: חוב של 40 טריליון, בורסה בשיא וצרכן שמתעייף

40 טריליון דולר. החוב הפדרלי של ארצות הברית חצה באמצע אוגוסט לראשונה את הרף הסמלי הזה, כשהטריליון האחרון הצטבר בתוך חמישה חודשים בערך. את רף 30 הטריליון חצה החוב בתחילת 2022 ואת רף 35 הטריליון באמצע 2024, ולפני עשור הוא עמד על 19.4 טריליון דולר בסך הכול. ההוצאה על ריבית הגיעה בעשרת החודשים הראשונים של שנת התקציב ל-1.17 טריליון דולר, מהסעיפים הגדולים בתקציב הפדרלי כולו: בשנת הכספים הקודמת חצתה הריבית נטו לראשונה טריליון דולר בשנה שלמה, והשנה היא עברה את הרף הזה כבר אחרי עשרה חודשים. להרחבה: החוב של ארה"ב חצה 40 טריליון דולר, והטריליון האחרון נוסף בחמישה חודשים.

ובאותם ימים ממש וול סטריט חוגגת: מדד S&P 500 נסחר סביב 7,690, קרוב לשיא כל הזמנים, אחרי עלייה של כ-13% מתחילת השנה. שני המספרים האלה - חוב שתופח ובורסה ששוברת שיאים - מספרים יחד את סיפורה של הכלכלה הגדולה בעולם ב-2026: מעצמה שרוכבת על גל השקעות היסטורי בבינה מלאכותית, משלמת ריבית עתק על חובות העבר ומתמודדת עם זעזוע אנרגיה עולמי שמסרב להירגע.

הצמיחה מאטה, האינפלציה מסרבת לרדת

1.5% - זה קצב הצמיחה השנתי שרשם המשק האמריקאי ברבעון השני, נמוך מהתחזיות. הצריכה הפרטית, ההשקעות והיצוא עלו, ההוצאה הממשלתית הצטמצמה, והיבוא הגובר קיזז חלק מהתרומה לתוצר. קרן המטבע הבינלאומית מעריכה שהשנה כולה תסתכם בצמיחה של 2.3% ושנת 2027 ב-2.2%, ואילו ה-OECD זהיר יותר: 2.0% השנה ו-1.8% בשנה הבאה, עם צריכה מרוסנת בטווח הקרוב, כי התייקרות האנרגיה שוחקת את ההכנסה הפנויה של משקי הבית. התחזית הזו נשענת על תרחיש שבו תפוקת האנרגיה במפרץ מתאוששת כבר מהרבעון השלישי; שיבוש ממושך יותר, מזהיר הארגון, יביא לצמיחה חלשה בהרבה ולאינפלציה גבוהה יותר.

התוצר האמריקאי צפוי להגיע השנה לכ-32.4 טריליון דולר, הגדול בעולם בפער עצום, והתוצר לנפש יטפס לפי אומדני הקרן לכ-94,400 דולר, לעומת כ-90,000 ב-2025. האוכלוסייה מנתה בסוף 2025 כ-342 מיליון תושבים, אך קצב הגידול צנח ל-0.5% - כמחצית מהקצב של שנה קודם - אחרי שההגירה נטו התכווצה מ-2.8 מיליון איש ב-2024 ל-1.3 מיליון ב-2025, ולשנת 2026 צפויה תוספת של 321 אלף מהגרים בלבד. מדיניות ההגירה הנוקשה של ממשל טראמפ נרשמת אצלו כהישג פוליטי, והכלכלנים רואים בה בעיקר מגבלה מתהדקת על היצע העובדים.

מדד המחירים לצרכן עלה 3.4% בשנים עשר החודשים עד יולי, ירידה קלה מ-3.5% בחודש הקודם ועדיין הרחק מיעד ה-2% של הפד. את הפער מסבירה בעיקר האנרגיה: מחיריה קפצו 14.7% בשנה האחרונה בעקבות המלחמה במפרץ, שמשבשת מאז פברואר את תפוקת הנפט והגז מהאזור, בעוד אינפלציית הליבה, בניכוי מזון ואנרגיה, מתונה בהרבה ועומדת על 2.5%.

הריבית עומדת על 3.50% עד 3.75%, אחרי שהפד הותיר אותה בעינה בהחלטתו האחרונה וציין שהאינפלציה גבוהה מהיעד בין השאר בגלל זעזועי היצע. בשווקים תומחר במהלך הקיץ סיכוי ממשי דווקא להעלאת ריבית, תרחיש שנחלש מעט אחרי נתוני יולי המתונים, וה-OECD מצדו מעריך שהריבית תישאר בטווח הנוכחי לאורך תקופת התחזית כולה.

המשק האמריקאי איבד 23 אלף משרות ביולי, בהובלת קיצוץ של 53 אלף משרות ממשלתיות, בעוד החזאים ציפו לתוספת של יותר מ-80 אלף. שיעור האבטלה ירד אומנם ל-4.1%, אבל הירידה נבעה בעיקר מפרישה של מחפשי עבודה ממעגל החיפוש, והשכר הממוצע עלה 3.2% בשנה - הקצב האיטי ביותר מאז 2021 ופחות מקצב עליית המחירים, כך שהשכר הריאלי נשחק.

היחס בין החוב הפדרלי הכולל לתוצר מתקרב ל-125%, החוב שבידי הציבור לבדו שקול כמעט לתוצר שנתי שלם, ותשואת האג"ח ל-10 שנים נעה סביב 4.65% עד 4.75% ומייקרת כל גיוס חדש. הגירעון התקציבי בשנת הכספים הקודמת הסתכם ב-1.8 טריליון דולר, 5.8% מהתוצר, תוצאה של הכנסות בהיקף 5.2 טריליון מול הוצאות של 7 טריליון. משרד האוצר כבר החל ברכישות חוזרות של איגרות ותיקות כדי לרסן את השוק - ניסיון לבלום את התשואות שנתקל בבעיה עמוקה יותר.

וכך נראים הנתונים המרכזיים במרוכז, נכון לאוגוסט 2026:

ממה חיה הכלכלה הגדולה בעולם

הצרכן האמריקאי הוא הבסיס לכול: הצריכה הפרטית מייצרת כשני שלישים מהפעילות במשק, ולכן שחיקת השכר מטרידה את הכלכלנים הרבה מעבר לנתון חודשי בודד. סביבו פועלים העוגנים שמייחדים את אמריקה - סקטור טכנולוגיה שמוביל את מהפכת הבינה המלאכותית, שוקי הון עמוקים ונזילים, והדולר, מטבע הרזרבה העולמי, שמאפשר לוושינגטון ללוות בתנאים הנוחים בעולם. אליהם מצטרפות אוניברסיטאות המחקר, שמושכות סטודנטים וחוקרים מכל העולם ומזינות את עמק הסיליקון ואת מרכזי הביוטק בבוסטון ובסן דייגו.

• החוב האמריקאי חצה 40 טריליון דולר - ובסנט מנסה לשלוט במחיר שלו
• מדד הייצור בניו יורק מטפס ל-20.6 מעל הצפי של 11

אלפאבית תשקיע השנה עד 205 מיליארד דולר במרכזי נתונים, שבבים ותשתית מחשוב, אמזון העלתה את תקציבה לכ-220 מיליארד, וה-OECD מציין שההשקעות האלה הן שמחזיקות את הצמיחה בתקופה שבה הצריכה נחלשת. גם הפריון במשק השתפר, לפי אותו ארגון, בדיוק בתקופה שבה קצב יצירת המשרות נבלם.

אנרגיה היא משענת שנייה: ארצות הברית היא יצרנית הנפט והגז הגדולה בעולם, ונפט גולמי נמנה עם שלושת מוצרי היצוא המובילים שלה לצד מטוסים ותרופות. המשענת השלישית היא השירותים - תוכנה, פיננסים, בידור וקניין רוחני - שהניבו ב-2025 עודף סחר של כ-340 מיליארד דולר. מולן ניצבות חולשות מבניות ותיקות: תשתיות מזדקנות, מערכת הבריאות היקרה בעולם המערבי, ומעל כולן עלות שירות החוב שממשיכה לתפוח.

בחירות אמצע בפתח, והכלכלה במרכז הקלפי

בתחילת נובמבר יבחרו האמריקאים מחדש את כל 435 חברי בית הנבחרים וכשליש מהסנאט, במבחן האמצע הראשון של הקדנציה השנייה של דונלד טראמפ. הסקרים מעניקים כרגע לדמוקרטים הובלה של כ-8% בהצבעה הכללית לקונגרס, ומודל בולט אחד צופה להם 226 מושבים מול 209 לרפובליקנים; המרוץ על הסנאט צמוד בהרבה, וחלק מהתחזיות רואות חלוקה של 50 מול 50 שבה קולו של סגן הנשיא ג'יי די ואנס מכריע. התוצאה תקבע את גורל חקיקת המס וההוצאה בשנתיים הקרובות: בית נבחרים דמוקרטי יקשה על הממשל להעביר תקציבים, ועלול להחזיר את וושינגטון לעידן של מאבקי תקרת חוב.

הרקע הכלכלי מכביד על המפלגה השלטת: אינפלציה מעל היעד, שכר ריאלי נשחק ושוק עבודה מתקרר. הממשל נשען מנגד על הכנסות המכסים, שהזרימו לקופה 260 מיליארד דולר ב-2025, ועל ההימור שגל השקעות ה-AI יחלחל לשאר המשק לפני יום הבוחר. במקביל, צמצום ההגירה החד משנה את שוק העבודה בענפים כמו בנייה, חקלאות ושירותים, המלחמה במפרץ מזכירה בכל תדלוק את תלות העולם במחירי האנרגיה, והמתיחות המתמשכת עם סין סביב שבבים וסחר נשארת איום פתוח ברקע.

וול סטריט בשיא: חמש חברות בשווי 20 טריליון דולר

מדד S&P 500 עלה מתחילת השנה כ-13% - אחת הפתיחות החזקות שלו זה שלושה עשורים - אחרי 16.4% בשנת 2025 כולה, והשלים תשואה כוללת של יותר מ-100% מאז שנפתח השוק השורי באוקטובר 2022. בשנה האחרונה נע המדד בין כ-6,300 ל-7,800, והוא נסחר כעת סמוך לגבול העליון של הטווח. הראלי נשען במידה רבה על קומץ ענקיות: חמש החברות הגדולות מרכזות יחד שווי שוק של כ-20.5 טריליון דולר, שקול לכשני שלישים מהתוצר האמריקאי השנתי.

• 38 מדינות, 61% מהכלכלה העולמית: המדריך המלא למועדון המדינות המפותחות
• מייקל ברי מכר את עליבאבא: עכשיו היא צריכה לרדת בערך בחצי כדי לעניין אותו

אנבידיה (NVDA) עומדת בראש עם שווי של כ-5.3 טריליון דולר, הגבוה בעולם. ברבעון האחרון שדיווחה זינקו הכנסותיה 85% לשיא של 81.6 מיליארד דולר, כשמרכזי הנתונים מכניסים לבדם 75.2 מיליארד - יותר מ-90% מהמכירות. המניה נסחרת במכפיל רווח של כ-33, ולפי תחזיות הרווח קדימה המכפיל נמוך בהרבה, אחרי שמכפיל אנבידיה ירד לשפל של עשור לקראת הדוח הקרוב.

אפל (AAPL) שנייה עם כ-4.6 טריליון דולר ומכפיל 36, הגבוה בחמישייה: ברבעון האחרון רשמה הכנסות שיא עונתי של 109.4 מיליארד דולר, אבל חולשה בסין ובעסקי השירותים העיבה על הדוח והמניה ירדה אחריו. אלפאבית (GOOGL) מחזיקה שווי של כ-4.2 טריליון דולר במכפיל 17, הזול בחמישייה: הכנסותיה טיפסו ברבעון ל-119.8 מיליארד דולר ועסקי הענן צמחו 82% ל-24.8 מיליארד, ובכל זאת המניה ספגה ירידה חדה, אחרי שתקציב ההשקעות השנתי עודכן כלפי מעלה עד 205 מיליארד דולר ותזרים המזומנים החופשי הפך שלילי לראשונה מאז ההנפקה ב-2004.

מיקרוסופט (MSFT) שווה כ-3.6 טריליון דולר במכפיל 27, אחרי דוח שעקף את התחזיות בזכות ענן אז'ור ושלח את המניה לעלייה של כ-8% ביום אחד. את החמישייה סוגרת אמזון (AMZN) עם כ-2.8 טריליון דולר ומכפיל 21: הכנסותיה עלו ברבעון 20% ל-200.6 מיליארד דולר, ענן AWS צמח 37% - הקצב המהיר שלו זה 18 רבעונים - והרווח התפעולי קפץ 43% ל-27.5 מיליארד. המעגל הרחב יותר מרשים אף הוא: 13 חברות הנסחרות בוול סטריט שוות יותר מטריליון דולר כל אחת, ובהן ברודקום (AVGO), מטא (META), טסלה (TSLA), ברקשייר האת'וויי (BRK.B) ואיליי לילי (LLY). נתוני השווי והמכפילים נכונים לאמצע אוגוסט 2026.

נדל"ן: מחיר שיא ומשכנתא שמטפסת שוב

434 אלף דולר - זה מחירו החציוני של בית יד שנייה בארצות הברית, אחרי עלייה שנתית של 2% והחודש ה-37 ברציפות שבו המחיר גבוה מאשתקד. היקף העסקאות דווקא ירד 1.7% ביולי, חודש שני ברציפות של האטה, לקצב שנתי של 4.06 מיליון בתים - עדיין גבוה ב-0.7% מאשתקד. הסיבה נמצאת בבנק: הריבית הממוצעת על משכנתא ל-30 שנה טיפסה בתחילת אוגוסט לשיא שנתי של כ-6.7%, אחרי ממוצע של 6.54% ביולי, וכעת היא נעה סביב 6.65%.

השילוב של מחיר גבוה ומימון יקר דוחק קונים צעירים אל שוק השכירות ומקפיא את ההיצע, שכן בעלי בתים שסגרו משכנתאות זולות לפני גל עליית הריבית מעדיפים להישאר במקומם. סוגיית הנגישות לדיור הפכה כך לאחד הנושאים הבוערים במערכת הבחירות הנוכחית.

יצוא של 3.4 טריליון, יבוא של 4.3 טריליון

ארצות הברית ייצאה ב-2025 סחורות ושירותים בהיקף 3.43 טריליון דולר וייבאה ב-4.33 טריליון, וסיימה עם גירעון מסחרי של 901.5 מיליארד דולר. המספר הכולל מורכב משתי כלכלות שונות: בסחורות העמיק הגירעון ל-1.24 טריליון דולר, ואילו השירותים - תוכנה, פיננסים וקניין רוחני - הניבו עודף של 339.5 מיליארד.

בצד היצוא בולטים מטוסים וחלקיהם, תרופות ונפט גולמי, שמרכזים יחד כ-17% מיצוא הסחורות; בצד היבוא מובילים תרופות, מחשבים ומכוניות, כשהשותפות הגדולות הן השכנות מקסיקו וקנדה לצד סין. מדיניות המכסים הגורפת הכניסה לקופה הפדרלית כ-260 מיליארד דולר ב-2025, והגירעון המסחרי הצטמצם בסך הכול ב-2 מיליארד דולר לעומת השנה הקודמת.

מיסוי: 21% לחברות, עד 37% ליחידים

מס החברות הפדרלי אחיד ועומד על 21%, ורוב המדינות גובות מס מדינתי נוסף. מס ההכנסה ליחידים מדורג עד שיעור שולי עליון של 37%, שחל על הכנסה שנתית מעל כ-640 אלף דולר, ורווחי הון לטווח ארוך ממוסים ב-0%, 15% או 20% לפי גובה ההכנסה, בתוספת היטל של 3.8% על הכנסות השקעה גבוהות - שיעור מרבי אפקטיבי של 23.8%. במקום מע"מ פדרלי גובה כל מדינה מס מכירה משלה, בשיעורים של עד כ-10%, ויש מדינות שוויתרו עליו לגמרי.

דיבידנד ממניה אמריקאית מנוכה למשקיע ישראלי במקור בשיעור 25%, לפי אמנת המס בין המדינות ובכפוף למילוי טופס W-8BEN אצל הברוקר; בפועל, על דיבידנד של 100 דולר מנוכים בארה"ב 25 דולר, והסכום מוכר כזיכוי מול חבות המס בישראל, כך שהזיכוי מונע כפל מס. רווח הון ממכירת ניירות אמריקאיים ממוסה בישראל ב-25% על הרווח הריאלי, כמו בכל נייר ערך זר, והחזקה ישירה גדולה בנכסים אמריקאיים כרוכה גם בחשיפה למס עיזבון פדרלי, שחל על נכסים אמריקאיים של תושבי חוץ מעל סף של 60 אלף דולר.

איך נחשפים לשוק האמריקאי מישראל

בבורסה המקומית נסחרות עשרות קרנות סל וקרנות מחקות על S&P 500 ועל מדדי נאסד"ק, חלקן מנוטרלות מטבע וחלקן בחשיפה דולרית מלאה. ההבדל מוחשי: קרן מנוטרלת משקפת את ביצועי המדד עצמו, ואילו קרן בחשיפה דולרית מוסיפה לתשואה גם את תנועת שער הדולר - לטובת המשקיע כשהשקל נחלש, ולרעתו כשהשקל מתחזק. מי שסוחר בחו"ל ימצא את קרנות הסל האמריקאיות הגדולות: SPY, VOO ו-IVV על מדד S&P 500, QQQ על נאסד"ק 100 ו-VTI על השוק האמריקאי כולו, ואפשר כמובן להיחשף ישירות דרך מניות בודדות, מאנבידיה ועד אמזון, בין באמצעות ברוקר זר ובין דרך חבר בורסה ישראלי.

הדוח הרבעוני של אנבידיה יתפרסם בימים הקרובים ויספק מדידה עדכנית לביקושי הבינה המלאכותית, ובתחילת נובמבר יוכרע הרכב הקונגרס - שני אירועים שיכתיבו את הטון בשווקים בתקופה שבה החוב האמריקאי כבר נע סביב 40 טריליון דולר ומעלה.