מייקל ברי מכר את עליבאבא: עכשיו היא צריכה לרדת בערך בחצי כדי לעניין אותו

מייקל ברי לא אומר שעליבאבא היא חברה רעה.

כמעט להפך.

הוא חושב שהחברה עושה דברים מרשימים מאוד ב-AI, שהמודלים שלה הופכים לכוח משמעותי בשוק העולמי ושהיא יכולה להיות גורם משבש רציני גם מול החברות האמריקאיות.

אבל את המניה הוא כבר לא רוצה במחיר הנוכחי.

ברי, שהתפרסם אחרי שזיהה את בועת המשכנתאות בארה"ב והפך לגיבור הספר והסרט "מכונת הכסף", חשף כי העביר את כל ההחזקה שלו בעליבאבא ל-JD.com.

כשהוא עשה את המעבר, הוא עוד חשב שמדובר במהלך זמני. התוכנית הייתה להחזיר חלק גדול מהכסף לעליבאבא אחרי חודש או חודשיים.

עכשיו הוא אומר שזה כבר לא יקרה.

כדי שעליבאבא תעניין אותו שוב, לדבריו, המניה תצטרך לרדת בערך בחצי.

זו תפנית חדה למשקיע שרק לפני זמן קצר היה אחד הקולות הבולטים שדיברו על ההזדמנות במניות הסיניות.

לפני חודש הוא עוד ראה מציאות בסין

ביולי כתבנו על התזה של ברי לגבי המניות בהונג קונג.

הטענה שלו הייתה די פשוטה: המשקיעים רצו אחרי AI, שבבים ומניות טכנולוגיה בארה"ב, יפן וקוריאה, בזמן שחלק מהחברות הסיניות הגדולות נשארו מאחור בגלל הפחד מסין.

כשעסק טוב נופל בלי שהעסק עצמו נפגע באותה מידה - ברי מתחיל להתעניין.

עליבאבא ו-JD התאימו לו מצוין.

שתיהן חברות ענק, שתיהן מייצרות הכנסות אדירות, שתיהן נסחרות בדיסקאונט גדול לעומת ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות - ושתיהן סוחבות על הגב את אותה כותרת: סין.

ברי קנה את שתיהן.

אלא שעכשיו הוא עושה ביניהן הפרדה.

והסיבה המרכזית היא לא שהוא איבד אמון ב-AI של עליבאבא. הסיבה היא מה שעליבאבא מבקשת מבעלי המניות לשלם כדי לממן אותו.

10.2 מיליארד דולר חדשים - על חשבון דילול בעלי המניות

עליבאבא הודיעה על גיוס של כ-80 מיליארד דולר הונג קונגי, כ-10.2 מיליארד דולר, באמצעות הנפקת 710 מיליון מניות חדשות.

• עליבאבא מגייסת 10.2 מיליארד דולר להרחבת פעילות ה-AI
• עליבאבא נופלת ב-4%: הרווח צנח וההשקעות ב-AI זינקו

מחיר ההנפקה נקבע על 112.7 דולר הונג קונגי למניה, הנחה של כ-3.6% ביחס למחיר האחרון, והמהלך צפוי לדלל את בעלי המניות הקיימים בכ-3.8%.

הרחבנו היום בביזפורטל על גיוס הענק של עליבאבא.

10 מיליארד דולר הם הרבה כסף, אפילו בשביל עליבאבא.

אבל יותר מעניין למה היא צריכה אותם.

התשובה היא AI.

עליבאבא כבר התחייבה להשקיע כ-380 מיליארד יואן, יותר מ-50 מיליארד דולר, בתשתיות AI וענן בתוך שלוש שנים. היא קונה שבבים, בונה דאטה סנטרים, מגדילה את כוח המחשוב, מפתחת מודלים ומשקיעה באפליקציות AI.

ברבעון האחרון לבדו ההשקעה בציוד ובתשתיות התקרבה ל-10 מיליארד דולר.

זה כבר לא סעיף קטן בדוח. זו החברה.

ה-AI צומח - והמזומן יוצא בקצב מטורף

והמספרים מסבירים את הדילמה של ברי.

מצד אחד, פעילות הענן של עליבאבא נראית מצוין. ההכנסות צמחו ב-45%, ההכנסות ממוצרים הקשורים ישירות ל-AI שוב יותר מהכפילו את עצמן, והחברה הופכת את משפחת מודלי Qwen לאחד השמות החזקים בעולם המודלים הפתוחים.

גם ברי רואה את זה.

מבחינתו, עליבאבא מצליחה לחדור בצורה מרשימה לשוק המודלים הזולים ולהפוך לגורם שמערער את התמחור הגבוה של AI במערב.

זו מחמאה גדולה.

אבל בצד השני של הדוח נמצאים המספרים הפחות יפים.

הרווח הנקי ברבעון צנח ביותר מ-75%. תזרים המזומנים החופשי היה שלילי בכ-6.6 מיליארד דולר. יחידת המודלים והיישומים ממשיכה להפסיד הרבה כסף. ועכשיו החברה מנפיקה עוד מניות כדי לממן את המרוץ.

• הנפט הסעודי יוצא למסע: הדרך לאסיה התארכה כמעט בחודש
• תשואת ארה"ב ל-10 שנים חוזרת ל-4.73% אחרי הרכישות

פה ברי עוצר.

הבעיה של ברי היא לא AI. היא התשואה על הכסף

זה אולי החלק הכי מעניין בעמדה שלו.

הרבה משקיעים מנהלים היום ויכוח די שטחי: מי מאמין ב-AI ומי לא.

ברי אומר משהו אחר.

אפשר להאמין לחלוטין ב-AI ועדיין לחשוב שמניה מסוימת יקרה מדי.

אפשר לחשוב שעליבאבא תבנה מודלים מצוינים, תגדיל את הענן ותהיה אחת מחברות ה-AI החשובות בעולם - ועדיין לשאול כמה כסף היא תצטרך להשקיע כדי להגיע לשם וכמה יישאר בסוף לבעל המניה.

זו הסיבה שהוא מדבר על ROIC - התשואה על ההון המושקע.

כשחברה משקיעה עוד ועוד מיליארדים, הרווח שלה צריך בסופו של דבר לגדול מהר מספיק כדי להצדיק את הכסף שנכנס.

אם בכל שנה צריך להכניס עוד 10, 20 או 30 מיליארד דולר למכונה כדי להמשיך להתחרות, גם עסק מצוין יכול להפוך להשקעה בינונית.

וברי לא אוהב את העובדה שעליבאבא בחרה לגייס הון דווקא באמצעות הנפקת מניות.

מבחינתו, בעלי המניות הקיימים שילמו עכשיו חלק מהחשבון.

וזה בדיוק ההבדל בין חברה טובה למניה טובה

זו הבחנה שקל לשכוח בתקופות של התלהבות.

אנבידיה יכולה להיות חברה נפלאה במחיר גבוה מדי. חברה בינונית יכולה להיות השקעה מצוינת אם קונים אותה מספיק בזול.

ועליבאבא, מבחינת ברי, עברה מצד אחד של המשוואה לשני.

הוא לא אומר שהעסק נשבר.

הוא אומר שהמחיר כבר לא נותן לו מספיק מרווח ביטחון מול היקף ההשקעות, התחרות והדילול.

וזה מסביר למה האמירה שלו על ירידה של 50% כל כך חזקה. הוא לא מדבר על תיקון קטן של 10% או 15%. הוא בעצם אומר שהפער בין מה שהשוק מוכן לשלם היום לבין המחיר שבו הוא עצמו מוכן לקחת את הסיכון נהיה עצום.

אז למה JD כן?

כאן ברי דווקא נשאר אופטימי.

הוא העביר את הכסף ל-JD ומאמין שמלחמת המשלוחים והמשלוחים המהירים בסין לא תימשך לנצח באותה עוצמה.

עליבאבא, JD ומייטואן מוציאות סכומי עתק כדי לקחת אחת מהשנייה לקוחות, לסבסד משלוחים ולתת הנחות. זה טוב לצרכן הסיני והרבה פחות טוב לשולי הרווח.

ברי מעריך שבשלב מסוים כולם יבינו שהמלחמה הזאת יקרה מדי, התחרות תירגע והרווחיות תעלה.

אם זה קורה, חברות כמו JD יכולות לקבל פתאום סיפור אחר לגמרי בשוק: לא עוד קמעונאית סינית עם שולי רווח דקים, אלא עסק שמתחיל להראות כמה כסף הוא באמת מסוגל לייצר.

זה ההימור שלו כרגע.

ולכן המהלך של ברי מעניין הרבה מעבר לשאלה אם עליבאבא תעלה או תרד מחר.

רק לפני כמה חודשים הוא הסתכל על השוק הסיני ואמר שהפחד יצר מציאות. עכשיו אחת מאותן מציאות כבר לא נראית לו זולה.

לא משום שה-AI של עליבאבא נכשל.

אולי דווקא משום שהוא מצליח - והחברה החליטה שהדרך לנצח במרוץ הזה עוברת דרך עוד עשרות מיליארדי דולרים.

בסוף מישהו צריך לשלם על המרוץ.

והפעם ברי החליט שהוא לא רוצה שזה יהיה הוא.