ההכנסות ירדו והמניה נפלה: מנכ"ל סוגת עונה על השאלות
אחרי ירידה של 17% בהכנסות ונפילה של 39% ברווח התפעולי, מנכ"ל סוגת גיא פרופר מסביר את התוצאות: "לא סביר שנעמוד בתקציב ההכנסות. אנחנו מחויבים ליעדי הרווח"
סוגת סוגת סוגת -7.19% סיכמה רבעון חלש - ירידה של כ-17% בהכנסות לכ-187.8 מיליון שקל, צניחה של כ-39% ברווח התפעולי לכ-11.7 מיליון שקל וירידה של כ-27% ברווח הנקי החשבונאי לכ-7.6 מיליון שקל. בסוגת מסבירים את הפער מול הרבעון המקביל בעיתוי חג הפסח, בהשפעת מבצע "עם כלביא" אשתקד ובירידת מחירי הסוכר, שלטענתם פוגעים במחזור אבל לא ברווח מהפעילות בזכות הגידור.
אבל השוק פחות השתכנע והמניה ירדה ב-7% ורחוקה בכ-20% מהשיא שקבעה במרץ. מנכ"ל סוגת, גיא פרופר, אומר בשיחה לביזפורטל כי הרבעון השני אשתק כלל מכירות מגברות בשל פסח והשנה זה היה במרץ. "הסיבה השנייה היא מבצע 'עם כלביא', שבמהלך יוני 2025 הקפיץ את המכירות, כאשר הירידה בצריכה שבאה בעקבותיו הגיעה ביולי. ברמת המחצית היה אמנם מבצע "שאגת הארי", שהיה אירוע צריכה קטן יותר, אבל הירידה שבאה בעקבותיו הגיעה כבר באפריל, כאשר הבתים היו מלאים יחסית במוצרים שנרכשו במהלך מרץ. אלה, בין היתר, הסיבות לפערים מול הרבעון המקביל".
פרופר הסביר את ההשפעה של ירידת מחירי הסוכר בעולם על התוצאות - "מחיר הסוכר שמהווה פחות או יותר רבע מהמחזור שלנו משפיע גם על מחיר הרכישה וגם על מחיר המכירה, והוא נמצא במגמת ירידה כבר כמה שנים. אחרי הרבעון המחיר הפסיק לרדת והחל לתקן קצת כלפי מעלה, אבל בתקופת הדיווח נמשכה הירידה. בהשוואה לתקופה המקבילה, הדבר מביא לירידה משמעותית במחזור המכירות, בלי השפעה על הרווח מהפעילות הזאת, מכיוון שהרווח בקטגוריה נובע מפערי המחיר בין הרכישה למכירה ואנחנו גם נמצאים בגידור מלא".
כלומר, ההשפעה היא בעיקר על המחזור ופחות על הרווח.
"נכון. הדבר היחיד שזה עושה הוא להגדיל את שיעור הרווחיות, מכיוון שהמונה נשאר דומה והמכנה קטן יותר. זו תופעה שמלווה אותנו כבר תקופה. לכן, כשמסתכלים על תרשים המכירות של השנים האחרונות, אפשר לראות די סטגנציה, למרות שהחברה צומחת בצורה משמעותית ברמת התרומה.
"מאפיין נוסף של התוצאות הוא שה-EBITDA המתואם ירד ברבעון, אבל במחצית הוא מציג שיפור קטן. כשאני לוקח תקופות דיווח שנוחות יותר להשוואה, בלי העיוות של פסח, אנחנו רואים שיפור של כ-2 מיליון שקל ב-EBITDA המתואם לעומת המחצית המקבילה. ברווח הנקי המתואם אנחנו רואים שיפור משמעותי, שקשור גם לעובדה שעלויות המימון שלנו ירדו".
"בחברות מזון, ואנחנו ביניהן, ההשוואה הטובה יותר היא בין מחציות ולא בין רבעונים, בגלל עיתוי החגים והפערים בעונתיות. בחגי תשרי זה לא קורה, אבל פסח נע בין הרבעונים. ברמת המחצית אנחנו רואים שיפור ב-EBITDA, אבל שיפור קטן. היעדים שלנו לשנה, שגלומים בתקציב, משקפים שיפור משמעותי יותר ואנחנו מחויבים אליהם".
"במצגת המשקיעים יש גם שקף שעוסק בתרומה. התרומה היא למעשה הרווח המשתנה, המקבילה שלנו לרווח הגולמי. אנחנו לוקחים את ההכנסות ומפחיתים את ההוצאות הישירות, לרבות הוצאות הפצה, חומרי גלם וכוח אדם ישיר. אפשר לראות שיפור כולל של כ-7 מיליון שקל בתרומה בין המחציות, במגזר התעשייה ובמגזר הקמעונאות יחד. כלומר, השיפור של כ-2 מיליון שקל ב-EBITDA המתואם מגיע לצד שיפור של כ-7 מיליון שקל בתרומה".
הרווח הנקי המתואם נגזר אצלכם מה-EBITDA המתואם. איך צריך להסתכל על המדד הזה, ולמה שלא נקרא לו פשוט תזרים מתואם?
- דוח חלש לסוגת; כשהחברה רצתה כסף היא דיברה, עכשיו היא לא עונה
- סוגת רוכשת את השליטה ביורוצ'יז ויורוסטנדרט בכ-140 מיליון שקל - האם זו עסקה טובה?
"הפער הגדול בין הרווח הנקי החשבונאי לרווח הנקי המתואם נובע מהפחתים של החברה. יש לנו פחתים לא תזרימיים משמעותיים מאוד, בין היתר פחת בגין הקרקעות של פעילות המלח.
בתיאום אנחנו יוצאים מה-EBITDA המתואם, אבל במקום הפחת מכניסים את ה-CAPEX הנורמטיבי של החברה. ה-CAPEX הנורמטיבי שמוצג, כ-12 מיליון עד 12.5 מיליון שקל בשנה, הוא אפילו קצת גבוה מה-CAPEX הנורמטיבי שלנו. אנחנו הולכים כאן על הצד הבטוח ונוקטים גישה שמרנית.
פרויקט דביר הוא אירוע נפרד ולכן מנוטרל מה-CAPEX הנורמטיבי. זו השקעה שהולכת ומצטברת ושאנחנו עדיין לא נהנים ממנה, וגם עדיין לא התחלנו להפחית אותה. זו הדרך שלנו להציג את מה שאנחנו חושבים שמייצג נכון יותר את הרווח הנקי המתואם.
אנחנו מבצעים פעולה טכנית ושומרים על עקרונות קבועים. בסוף השנה שעברה, למשל, הרווח הנקי של החברה היה למעלה מ-90 מיליון שקל, אבל נטרלנו את האירוע החד-פעמי של רווח ההון בגין הסכם רמ"י, בסך של כ-91 מיליון שקל. אנחנו עושים את ההתאמות לשני הכיוונים, לטוב ולרע, ושומרים על קריטריונים קבועים. יש גם התאמה של תגמול מבוסס מניות, כפי שמקובל. בסופו של דבר אנחנו מגיעים לרווח נקי מתואם שמציג גידול של כ-15 מיליון שקל בהשוואה בין המחציות".
במצגת מופיע תקציב הכנסות של 977 מיליון שקל. אחרי הכנסות של כ-442 מיליון שקל במחצית הראשונה, אתם צריכים לייצר עוד כ-535 מיליון שקל במחצית השנייה.
"יש לנו תקציב הכנסות, אבל כפי שאמרתי קודם, הוא מושפע מאוד ממחירי הסוכר. לא סביר שנעמוד בתקציב ההכנסות, אבל כפי שאנחנו אומרים בכל פגישת משקיעים, וגם הדגשנו בוובינר, הנתון של מחזור המכירות אינו רלוונטי לתוצאות שלנו ולכן הוא פחות מעניין אותנו. אנחנו מודדים את עצמנו גם כמותית וגם ברמת התרומה.
"אנחנו עושים את כל המאמצים לעמוד ביעדי הרווח בתקציב. ברווח הנקי המגמה טובה ביחס לתקציב, בין היתר בזכות כספי ההנפקה, שצמצמו את עלויות המימון".
סוגת גם מושפעת מהשינויים במט"ח - "מכיוון שיש לנו מלאים משמעותיים ואנחנו מבצעים גידור, לא רק של מחירי הסוכר אלא גם גידור חלקי של החשיפה המטבעית, השינויים בשערי החליפין מגיעים אלינו בעיכוב בגלל המלאי, וגם באופן חלקי וממותן בגלל הגידור.
"כאשר קבענו את התקציב ידענו איזה מלאי יושב אצלנו לקראת המחצית הראשונה, אבל לא ידענו איזה מלאי נמכור במחצית השנייה. ירידת שערי הדולר והאירו בתקופה הזאת צפויה לסייע לנו במחצית השנייה. זה נתון מעודד לקראת המשך השנה".
האם גם בתחום השמנים נראה התמתנות בעלויות?
"מחיר השמן עצמו אינו נמצא בירידה. להפך, מאז האירועים במצרי הורמוז, ובמקביל לתיקון מסוים כלפי מעלה במחירי הסוכר, גם מחירי השמנים עלו במידה מסוימת. מנגד, הייתה ירידה משמעותית בשערי המטבע לעומת שערי המטבע שעליהם התבסס התקציב, ולכן אני מעריך שלא נראה שינוי ניכר".
בוא נדבר על הרכישות. איך פילטונה צפויה לתרום, אילו סינרגיות אתם מתכננים, ומה התוכנית לגבי יורוצ'יז ויורוסטנדרט?
"במצגת המשקיעים הוספנו שקף שמנסה להסביר את שני סוגי העסקאות שאנחנו מבצעים. הסוג הראשון הוא עסקה סינרגטית, שבה אנחנו מזהים חברות ועסקים שיכולים להתחבר היטב לפלטפורמה שלנו ולייצר מצב שבו אחד ועוד אחד שווה יותר משתיים.
"פילטונה היא דוגמה טובה לכך. השלמנו את העסקה ב-1 ביולי והתחלנו להעביר לקוחות לטיפול של מערך המכירות וההפצה המאוחד של סוגת. שם נמצאת הסינרגיה העיקרית: מצד אחד יעילות, באמצעות הגעה עם אותה משאית לאותה נקודה גם עם מוצרי פילטונה, ומצד שני היכולת להגדיל את הנפיצות של מוצרי פילטונה באמצעות מערך מכירות שמגיע בצורה טובה יותר לנקודות המכירה. אנחנו מאמינים שיש שם סינרגיה משמעותית.
"זה דומה למהלכים קודמים שעשינו. אל ארז היא דוגמה טובה. חברה שאנחנו רוכשים, שיש לה הנהלה, הוצאות כלליות ומערך מכירות והפצה נפרד, הופכת בהמשך לעוד מפעל תחת חטיבת התפעול שלנו, בלי הנהלה ומערך הפצה נפרדים, ונשענת על מערך המכירות וההפצה של סוגת".
הזכרת הוצאות הנהלה וכלליות. ראינו שם עלייה משמעותית. האם זו הוצאה שצפויה להתמתן?
"יש לנו אופציות לרכישת מניות בחברות שנמצאות בשליטתנו, שבהן קיימים בעלי מניות מיעוט שמחזיקים באופציות פוט. האופציות האלה משוערכות מעת לעת, וכאשר תוצאות החברות משתפרות, השערוך יכול לייצר הוצאה. זו הוצאה שאנחנו מתאמים, מכיוון שהיא אינה תזרימית.
"מעבר לכך, אנחנו משתדלים להיות יעילים מאוד ולשמור על הוצאות הנהלה וכלליות מצומצמות ככל האפשר. כמובן שכמו כולם אנחנו מתמודדים גם עם אינפלציה".
"ובקשר לפילטונה. אנחנו מצפים קודם כול לשמור על הביצועים של החברה הנרכשת, בנפרד לשמור על הביצועים שלנו ולהמשיך למדוד את עצמנו מול היעדים. מעבר לכך, אנחנו רוצים לראות שאנחנו מצליחים לממש את הסינרגיות. אנחנו מגדירים להן תקציב ועוקבים אחריו.
"לדוגמה, לקוחות שפילטונה לא מכרה להם בעבר והחלה למכור להם אחרי המיזוג, בזכות מערך המכירות של סוגת. כל רווח שנוצר מהמכירות האלה נכלל בתקציב הסינרגיות, וכך אנחנו מוודאים שאנחנו מביאים את מה שהתחייבנו להביא לדירקטוריון.
"יורוצ'יז ויורוסטנדרט הן רכישה מסוג אחר. המטרה אינה סינרגיה עם הפלטפורמה הקיימת, אלא יצירת תשתית לצמיחה בערוצים נוספים. ליורוצ'יז יש מערך מכירות והפצה מצונן. זו חברה טובה שצומחת מדי שנה בשיעורים דו-ספרתיים, ואנחנו שמחים להתקרב להשלמת העסקה. מעבר להמשך הצמיחה האורגנית שלה, אנחנו מצפים לבצע מהלכי פיתוח עסקי שיאפשרו לנו לצמוח על בסיס אותה פלטפורמת מכירות והפצה. אנחנו כבר עובדים על הנושא הזה".
מה הסיכוי שתתפתחו משמעותית גם מעבר לים? האם יש לכם שם יתרון?
"יש לנו כיום שני סוגים של פעילות בחו"ל. הראשון הוא יצוא בהיקף קטן של חלק מהמותגים שלנו. זה נכון לגבי פרג, פעילות המלח ופעילות הטחינה. בפעילויות האלה יש לנו יתרונות יחסיים בראייה בינלאומית, בין היתר כשרות וטעמים אתניים מקוריים. בהתאם לכך אנחנו מוכרים בארצות הברית, בקנדה ובאירופה.
מדובר בחלק קטן מאוד מהפעילות, בסדר גודל של כ-10% ממגזר התעשייה, כלומר אחוזים בודדים ממחזור החברה כולה. אנחנו לא רואים ביצוא יעד אסטרטגי בפני עצמו. בכל מקום שבו יש לנו יתרון יחסי לפעול בחו"ל, נפעל. במקום שבו אין יתרון כזה, אנחנו מקפידים לא להתפתות להזדמנויות שלדעתנו אין בהן תכלית לאורך זמן. הפעילות הנוספת שלנו בחו"ל היא השקעה בחברה זרה שביצענו בסוף השנה שעברה. אנחנו מחזיקים ב-23% מהחברה. לא פירטנו היכן היא נמצאת או באיזה תחום היא פועלת, מסיבות שונות, אבל זו גם אינה פעילות מהותית".
זו החזקה פיננסית?
"לא. זו השקעה אסטרטגית, במובן שלחברה הזאת יש פוטנציאל להיות ספק שלנו בתחום פעילות קיים. בחרנו להשקיע בה בגלל הסינרגיה עם הפעילות הקיימת, ולא בגלל שהיא נמצאת בחו"ל. אנחנו נפעל בחו"ל רק במקומות שבהם הדבר מתאים ליכולות האסטרטגיות שלנו. אנחנו לא חברת השקעות ולא מחפשים פעילות בחו"ל באופן כללי. אנחנו לא חושבים שיש לנו יתרון יחסי גנרי בחו"ל. להפך, יש לנו ניסיון, ידע והיכרות טובים מאוד עם השוק הישראלי, וכן מותגים טובים ומוכרים בישראל.
ההשקעה בדביר צפויה להסתכם ב-160 מיליון שקל, או שייתכנו עדכונים נוספים?
"160 מיליון שקל הם ההשקעה הישירה שלנו. נוסף על כך יש יזם שעובד איתנו, שכולל את קיבוץ דביר ויזמי נדל"ן שחברו אליו כדי לבנות את המבנה המרכזי. הם רכשו את הקרקע ואנחנו נשלם להם שכר דירה, שאמור להיות בקווים כלליים דומה לשכר הדירה שאנחנו משלמים כיום בקריית גת. לכן, ברמה הכלכלית, מה שחשוב הוא כמה אנחנו משקיעים ישירות וכמה ייחסך. המטרה העיקרית לא הייתה החיסכון, אלא היכולת לגדול בצורה דרמטית בקיבולות הלוגיסטיות. כיום אנחנו מגבילים את עצמנו, בין היתר במספר לקוחות ההפצה ובסוג החברות שאנחנו יכולים לרכוש, משום שיש לנו מגבלה משמעותית ביכולת להתמודד עם מספר גדול של פריטים באתר הנוכחי.
"יש לנו צוואר בקבוק משמעותי בעולם ההפצה היבשה. מהלכי ה-M&A, גם בפלטפורמה המצוננת החדשה וגם בפלטפורמה היבשה הקיימת, וכן המעבר לדביר, דורשים CAPEX משמעותי. ההנפקה מסייעת לנו בשתי דרכים: פעם אחת באמצעות הכסף שגויס, ופעם שנייה באמצעות היכולת לגייס הון נוסף בצורה אפקטיבית יותר".
אתה רוצה להתייחס לירידה בהחזקה של פורטיסימו?
"את השאלה אפשר להפנות לפורטיסימו. אנחנו החברה ואנחנו צריכים לספק את הסחורה לכל בעלי המניות, לרבות פורטיסימו. אני כן אזכיר שפורטיסימו היא קרן פרייבט אקוויטי, שבאופן טבעי משקיעה בחברות, מייצרת ערך ובסופו של דבר יוצאת מההשקעות.
"הקרן הספציפית שהשקיעה בנו גויסה ב-2015, למיטב ידיעתי, והשקיעה בחברה בינואר 2019. אנחנו מדברים על תקופה של כמעט שמונה שנים, ולכן אני חושב שמימוש המניות שביצעה הוא מהלך טבעי. אני יכול גם לציין את האמון שהביעו המשקיעים המוסדיים באירוע, כאשר רכשו כמות מניות לא מבוטלת זמן קצר אחרי ההנפקה. לכל עסקה יש שני צדדים".
ההנפקה העניקה לכם נגישות טובה יותר להון - איפה אתה רואה את סוגת בעוד שנתיים?
"אני אגיד במה אנחנו עוסקים, אבל פחות אכנס לתחזיות. אחת ממטרות ההנפקה הייתה לצמצם במידה מסוימת את החוב, אבל במידה רבה היא נועדה לאפשר לנו לבצע השקעות נוספות ולהמשיך בפיתוח עסקי אינטנסיבי. כבר בשנה הראשונה אחרי ההנפקה ביצענו שתי השקעות לא מבוטלות, ועוד היד נטויה. אנחנו מתכוונים להמשיך בכך, זה ה-DNA שלנו. נוסף על כך, אנחנו מבצעים השקעה משמעותית בפרויקט דביר, שכולל את מעבר האתר המרכזי של החברה מקריית גת לדביר. הפרויקט צפוי לייצר תוספת של כ-22 מיליון שקל ל-EBITDA, ובעיקר לפתור צווארי בקבוק לוגיסטיים ולאפשר לנו להתפתח מהר יותר בשוק הקמעונאי והתעשייתי".
