האיומים של מיליי כבר מגיעים לשטח: שני קבלנים עוזבים את פרויקט הדגל של נאוויטס; המניה נופלת
האיום הארגנטינאי על פרויקט סי ליון של נאוויטס מתחיל לקבל ביטוי בשטח. השותפות מעדכנת שהיא פועלת להחלפת שני קבלנים הקשורים לפרויקט, על רקע הצעדים שמקדמת ממשלת ארגנטינה נגד חברות, ספקים וגופים פיננסיים שמעורבים בפעילות הנפט סביב איי פוקלנד.
נאוויטס מגדירה את שני הגופים כקבלנים שהפרו את התחייבויותיהם, ומציינת שהפיתוח נמשך בתמיכת ממשלת איי פוקלנד וממשלת בריטניה. לפי הערכתה הנוכחית, ההחלפה וההתאמות הנדרשות צפויות להתבצע בלי פגיעה מהותית בפרויקט. עם זאת, עצם הצורך להחליף ספקים ממחיש שהעימות מול ארגנטינה כבר חורג מהצהרות פוליטיות ומתחיל להשפיע על שרשרת הביצוע.
המניה מגיבה בירידות במהלך המסחר. זה מגיע אחרי חודש חלש יחסית בנייר, בזמן שהמשקיעים מנסים להבין עד כמה הסיכון סביב פוקלנד מסוגל להשפיע על לוחות הזמנים, העלויות והיכולת של נאוויטס לעבוד עם חברות שירות בינלאומיות גדולות.
לפני כחודש ארגנטינה כבר החריפה את הצעדים נגד נאוויטס והחברות שפועלות בפרויקט. בהמשך עבר המהלך גם למישור הפלילי, עם תלונה נגד נאוויטס, חברות קשורות, דירקטורים ומנהלים. ארגנטינה רואה באיי פוקלנד שטח ארגנטינאי ומכנה אותם מלווינס, בעוד בריטניה מחזיקה בשליטה באיים ותומכת בפיתוח מאגרי הנפט באזור.
המהלך הורחב גם לגופים שנמצאים מחוץ לליבת הפרויקט. בנק מזרחי טפחות נכלל ברשימת גופים שארגנטינה סימנה בשל החזקה ברוקהופר, השותפה הבריטית שמחזיקה ב-35% מסי ליון. נאוויטס מחזיקה ב-65% ומשמשת כמפעילת הפרויקט.
למה שני קבלנים משנים את רמת הסיכון
סי ליון הוא הנכס הגדול ביותר בצבר העתידי של נאוויטס. החלטת ההשקעה הסופית התקבלה בסוף 2025, והשלב הראשון של הפיתוח מתוקצב בכ-1.8 מיליארד דולר. תחילת ההפקה מתוכננת למרץ 2028. לנאוויטס מיוחסות בפרויקט עתודות 2P של כ-216 מיליון חביות שוות נפט ומשאבים מותנים 2C בהיקף של כ-603 מיליון חביות.
בסוף יוני כבר בוצעו עבודות בהיקף של כ-18% מתקציב הפיתוח של האזור הצפוני. השלב הראשון אמור להתבסס על מתקן הפקה ימי בעל יכולת טיפול של כ-55 אלף חביות ביום, ובהמשך קיימת אפשרות להרחיב משמעותית את הפעילות באזור.
עד עכשיו השוק התייחס לעימות עם ארגנטינה בעיקר כסיכון משפטי ומדיני, כשמנגד עומדת התמיכה הבריטית והשליטה בפועל של ממשלת פוקלנד באזור. עזיבת קבלנים מוסיפה רובד אחר. פרויקט ימי בהיקף כזה תלוי בשורה ארוכה של חברות שמתמחות בקידוחים, ציוד תת ימי, לוגיסטיקה, אוניות שירות, ביטוח ומימון. אם עוד חברות יעדיפו להתרחק מחשיפה אפשרית לסנקציות בארגנטינה, מאגר הספקים הזמינים עלול להצטמצם והעלות יכולה לעלות.
- פוקלנד מאריכה את רישיונות הנפט - ונאוויטס מקבלת אור ירוק להרחבת הפעילות ליד סי ליון
- "מספיקה לנו תגלית אחת גדולה": מנכ"ל אקו אטלנטיק על הירידה במניה והאפסייד שהוא רואה
מצד שני, בשלב הזה מדובר בשני קבלנים מתוך מערך רחב, ונאוויטס כבר פועלת למציאת חלופות. גם שלוש ענקיות שירותי נפט גלובליות, SLB, בייקר יוז והליברטון, הודיעו בתקופה האחרונה על הימנעות מפעילות סביב האיים, אך הן אינן חלק מהחוזים המרכזיים של סי ליון שעליהם נשען הפיתוח כיום.
עבור נאוויטס, השאלה המרכזית עוברת עכשיו מהוויכוח המשפטי ליכולת ביצוע. כל עוד קבלנים חלופיים נכנסים בקצב הנדרש והפרויקט נשאר במסגרת התקציב והיעד של מרץ 2028, ההשפעה הכלכלית יכולה להישאר מוגבלת. עיכוב בהתקשרויות, עלייה במחירי השירותים או פרישה של ספקים נוספים כבר עשויים לשנות את החישוב.
וזה משמעותי במיוחד משום שסי ליון אמור להיות הקפיצה הבאה של נאוויטס אחרי שננדואה. החברה בונה על עלייה חדה בהפקה ובתזרים בשנים הקרובות, וסי ליון תופס חלק מרכזי בתחזיות האלה. האיום מצד ארגנטינה עדיין רחוק מעצירת הפרויקט, אבל לראשונה הוא מתורגם לשינוי ממשי בתוך מערך הקבלנים.
