80 מיליארד שקל עברו בביטוח הלאומי מאז 7 באוקטובר
58 מיליארד שקל לתגמולי מילואים, יותר מ-9 מיליארד שקל לנפגעי איבה, משפחות שכולות וחטופים, קרוב ל-8 מיליארד שקל למפונים ועוד 4.2 מיליארד שקל במסלולי אבטלה. לצד הכסף כבר יש 87 אלף נפגעי איבה ויותר מ-40 אלף אזרחים שנקבעה להם נכות
הביטוח הלאומי העביר מאז 7 באוקטובר כ-80 מיליארד שקל בסעיפי מילואים, נפגעי איבה, מפונים ואבטלה. 58 מיליארד שקל שולמו כתגמולי מילואים, יותר מ-9 מיליארד שקל הגיעו לנפגעי פעולות איבה, משפחות שכולות, חטופים ובני משפחותיהם, קרוב ל-8 מיליארד שקל למפונים ולמסלולי החזרה הביתה, ועוד כ-4.2 מיליארד שקל כדמי אבטלה בתקופות שבהן חלקים גדולים מהמשק נעצרו.
תקציב הביטחון, רכש, תחמושת, נזקי רכוש, שיקום תשתיות ופגיעה בצמיחה יושבים בסעיפים אחרים. המספרים של הביטוח הלאומי מספרים מה קרה בתוך המשק: כמה עובדים עברו מהעבודה לצבא, כמה משפחות יצאו מהבית וכמה אזרחים עברו ממעגל העבודה לקצבה ולשיקום.
הסעיף הגדול בפער הוא המילואים. 58 מיליארד שקל, כמעט שלושה מכל ארבעה שקלים בקבוצת ההוצאות הזאת, הגיעו למשרתי המילואים. בעשרת החודשים הראשונים של המלחמה הסכום עמד על כ-20 מיליארד שקל. מאז הוא כמעט שילש את עצמו.
שירות של כמה שבועות הפך אצל חלק גדול מהמשרתים לרצף סבבים שנמשך כבר שנים. כמעט מחצית ממשרתי המילואים צברו יותר מ-150 ימי שירות: כ-27% הגיעו ל-150 עד 300 ימים ועוד כ-20% כבר עברו את 300 הימים.
300 ימים הם כמעט שנת עבודה מלאה.
הכסף שמשלם הביטוח הלאומי מחליף במידה רבה שכר שהעובד היה מקבל במקום העבודה. לכן 58 מיליארד שקל הם גם מדד חלקי לכמות העבודה שעברה מהמשק לצבא. אצל שכירים המעסיק ממשיך לשלם ומקבל החזר, אצל עצמאים התשלום מגיע ישירות, ולצד זה נבנתה מערכת גדולה של מענקים והטבות. כללי התשלום למשרתי המילואים התרחבו מאוד במהלך המלחמה. להרחבה: התגמול שנעלם: כך נוצרו חובות למילואימניקים.
אצל העצמאים המספרים חדים יותר. כ-28% מהם כבר עברו 300 ימי שירות, ועוד כ-23% נמצאים בטווח של 150 עד 300 ימים. בעל עסק יכול לקבל תגמול על התקופה שבה שירת, אבל לקוחות, עובדים, שכירות והוצאות קבועות ממשיכים להתקיים גם כשהוא נמצא בבסיס.
במקביל נוצרה קבוצה עצומה של נפגעי פעולות איבה. מאז תחילת המלחמה נוספו 87,286 נפגעים אזרחיים. 43,004 כבר הגישו בקשה לקביעת דרגת נכות, ול-40,407 כבר נקבעה דרגה.
הנתון החריג נמצא בהרכב הפגיעה. 34,878 מהנפגעים קיבלו הכרה בגין פגיעה נפשית ועוד 2,355 בגין שילוב של פגיעה נפשית וגופנית. אצל יותר מ-37 אלף מתוך כ-40 אלף האזרחים שנקבעה להם נכות יש גם רכיב נפשי.
- 58 מיליארד שקל למילואים: כמעט מחצית כבר עברו 150 ימים
- 92% מהנכויות במלחמה הן נפשיות - 37 אלף מתוך 40 אלף
המספר הזה כבר נכנס לתקציב. יותר מ-750 מיליון שקל הופנו להוצאות שיקום, וההוצאה הזאת צפויה להימשך עוד שנים. נכות יכולה להוביל למענק חד פעמי או לקצבה חודשית, לפי הדרגה, ובמקרים מסוימים גם לשיקום מקצועי, לימודים, טיפולים והוצאות נלוות. מדריך הזכויות בביזפורטל: נפגעי פעולות איבה: מיצוי הזכויות בביטוח הלאומי.
גם מעגל השכול התרחב. 1,029 אזרחים נרצחו מאז תחילת המלחמה, ובהם 63 ילדים ובני נוער. 1,216 ילדים ובוגרים הפכו ליתומים, מהם 345 מתחת לגיל 18. 300 בני אדם איבדו בן או בת זוג, 1,204 הורים הפכו לשכולים ו-2,281 אחים ואחיות איבדו אח או אחות.
156 מההורים השכולים נשארו בלי ילדים נוספים.
לתמיכה בנפגעים, במשפחות השכולות, בחטופים ובמשפחותיהם כבר הועברו יותר מ-9 מיליארד שקל. יותר מ-800 מיליון שקל שולמו בשלושת החודשים האחרונים של 2023, יותר מ-2 מיליארד שקל ב-2024, יותר מ-3.5 מיליארד שקל ב-2025 ולפחות 3 מיליארד שקל נוספים השנה.
בתוך הסכום הזה נמצאים גם כ-662 מיליון שקל שחולקו כמענקי סיוע ליותר מ-83 אלף בני אדם שנפגעו מאירועי 7 באוקטובר, בהם תושבי העוטף, משתתפי המסיבות ובני משפחות של חללים וחטופים.
הפינוי עלה כמעט 8 מיליארד שקל
יותר מ-5 מיליארד שקל שולמו כמענקי אכלוס עצמאי לכ-190 אלף תושבים שבחרו להתגורר מחוץ לבתי מלון. כ-1.42 מיליארד שקל נוספים שולמו כמענקי שיבה לכ-110 אלף תושבים, כ-272 מיליון שקל במסלול חלף אבטלה ועוד כ-1.2 מיליארד שקל במענקים שנועדו לעודד עובדים לחזור למקומות העבודה.
- 266 שקל בחודש בחו"ל או 16,860 שקל בחזרה: החשבון של מי שעוזב את ישראל
- 9.5 אגורות לקילומטר בבית, 45 אגורות בעמדה מהירה: כמה עולה רכב חשמלי
הפער בין הצפון לדרום בולט. לכ-131 אלף מפונים מהדרום שולמו כ-1.3 מיליארד שקל עבור אכלוס עצמאי, בעוד לכ-63 אלף מפונים מהצפון שולמו כ-3.8 מיליארד שקל. ההבדל מגיע בעיקר ממשך השהייה מחוץ לבית. ביישובים רבים בדרום החזרה התאפשרה מוקדם יותר, בעוד בצפון הפינוי נמשך חודשים ארוכים.
גם שוק העבודה קיבל שלושה גלים גדולים של תשלומים. בתחילת המלחמה שולמו כ-2.5 מיליארד שקל לכ-210 אלף מקבלי דמי אבטלה. בתקופת המלחמה מול איראן שולמו קרוב לחצי מיליארד שקל לכ-100 אלף איש, ובמערכה נוספת השנה שולמו כ-1.7 מיליארד שקל לכ-196 אלף עובדים.
חלק מההוצאות נחלשות כשהלחימה יורדת, בעוד קצבאות נכות, שיקום, שכול והשלכות על שוק העבודה ממשיכים גם הרבה אחרי שהאירוע עצמו מסתיים. מי שכושר העבודה שלו נפגע עשוי לבדוק גם מסלול בקרן הפנסיה, כפי שפורט ב-כושר העבודה נפגע בעקבות 7 באוקטובר.
