התגמול שנעלם: כך נוצרו חובות למילואימניקים

כשהמלחמה הארוכה הכניסה עשרות אלפי אנשים למעגל שירות מילואים ממושך, השיח הציבורי התמקד בעיקר בעומס הנפשי, המשפחתי והתעסוקתי. אבל מתחת לרדאר התפתחה בעיה הרבה יותר חשבונאית, שלא קשורה לאפודים או לאימונים, אלא לכסף. ובעיקר לחובות. במשך חודשים סיפרו משרתי מילואים עצמאים שהם קיבלו הודעות מהביטוח הלאומי על חובות, או שגילו שהתגמולים שמגיעים להם פשוט קוזזו. מבחינתם זה נראה בלתי נתפש: הם נקראו לשירות חירום, העסק שלהם נפגע או נעצר, ואז - כאילו כל אלה לא מספיקים - גם המדינה דורשת מהם כסף בחזרה.

הנתונים שעלו בדיווחים שונים הצביעו על כך שמדובר בתופעה רחבה. כך למשל, בספטמבר 2024 היו כ-4,400 משרתי מילואים עצמאים שהוגדרו בחוב לביטוח הלאומי עקב השירות שלהם. סכום החובות הכולל הוערך ב-37 מיליון שקל, ומתוכו כבר נגבו אז לפחות כ-20 מיליון שקל באמצעות קיזוזים מתגמולי המילואים עצמם. כדי להבין איך בכלל נוצר חוב שכזה, צריך להבין את השיטה שבה הביטוח הלאומי מחשב תגמולי מילואים לעצמאים. עצמאי לא מקבל שכר קבוע ממעסיק שממשיך לשלם לו גם כשהוא מגויס. במקום זה, הביטוח הלאומי מחשב עבורו תגמול שאמור לשקף את ההכנסה שהיתה לו אם הוא לא היה יוצא למילואים. בפועל, החישוב נשען על נתונים כמו מקדמות ששולמו לביטוח הלאומי ושומות מס – ודווקא בתקופה של מלחמה, כשעסקים קורסים מצד אחד אבל לפעמים מתאוששים אחר כך, נוצרים פערים שמייצרים בלגן.

כך למשל, עצמאי יכול היה לשלם מקדמות לפי הכנסות נמוכות, ואז אחרי כמה חודשי מילואים העסק אולי חזר לפעול או דווקא נפגע יותר. כשהשומה מתעדכנת בדיעבד, הביטוח הלאומי עשוי לחשב מחדש את הזכאות לתגמולים ולגלות פער, שמופיע כחוב. כלומר אתה מקבל כסף בזמן אמת, אבל אחרי זמן מה אומרים לך שהסכום לא היה מדויק, ולכן צריך להחזיר חלק ממנו. בדיוק לגבי הנקודה הזו עלה בכנסת תזכיר חוק שנועד לבטל את החובות שנוצרו למילואימניקים עצמאים, ולשנות את שיטת החישוב. לפי הפרסום, התיקון נוגע לתקופה שבין 1 בפברואר 2023 ועד ל-31 בדצמבר 2025, ומציע לקבוע את ההכנסה הקובעת לתגמול לפי השומה הסופית או לפי ההכנסה האחרונה ששימשה לתשלום המקדמות - לפי הגבוה מביניהן. כלומר, במקום "להעניש" משרת מילואים בגלל שהנתונים שלו השתנו, מנגנון החישוב אמור ללכת לטובתו ולבחור את המסלול שמגדיל את התגמול ולא מייצר לו חוב.

מעבר לפגיעה הכלכלית, יש פה גם ממד רגשי וציבורי: מילואימניק שמשרת שבועות או חודשים, ואז מקבל הודעה על חוב, מרגיש שהוא נענש על זה שעשה את מה שביקשו ממנו ושירת את המדינה. חלק מהדיווחים תיארו מקרים שבהם אנשים חזרו מהצבא, ניסו לסגור חורים בעסק - ואז גילו שהתגמול שעליו סמכו נשאב חזרה דרך קיזוזים.

• מאסר וכסף: בתי המשפט מחמירים עם גנבי רכוש מנובה
• מה מסתתר מאחורי ההודעה שקיבלו מילואימניקים רבים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בביטוח הלאומי קיימים דפים רשמיים שמנסים לעשות סדר ולהסביר את מנגנוני התשלום, אבל הרבה פעמים ההסברים האלה נשמעים טכניים מדי לעומת המציאות בשטח, ולא תמיד תואמים אותה. כך למשל, הביטוח הלאומי מדגיש שמי ששכיר ומקבל שכר חודשי ממשיך לקבל שכר רגיל מהמעסיק, בזמן שהתגמול משולם למעסיק. באתר הרשמי נכתב אפילו בצורה ישירה מאוד כי, "חשוב שתדע! לפעמים אנחנו משלמים למעסיק הפרש לתגמול שגבוה יותר מהשכר שלך, וגם ההפרש הזה צריך להיות משולם לך". זאת אמירה חשובה, כי גם שכירים לא תמיד יודעים שמגיע להם הפרש, אבל במקרה של עצמאים, אין מעסיק שיתווך בינם לבין הכסף, ולכן הם תלויים לגמרי בחישוב של המוסד לביטוח לאומי.

הנושא הזה גם מדגיש עד כמה המערכת מורכבת: יש תגמולי מינימום, יש התאמות לפי מצבי עבודה שונים, ויש מקרים שבהם צריך להגיש תביעה אישית. בדפי השאלות והתשובות של הביטוח הלאומי מצוין למשל שמי שזכאי לדמי אבטלה ערב המילואים יקבל תגמול מילואים שלא יהיה נמוך מדמי האבטלה שהיה מקבל, ולא פחות מ-328.76 שקל ליום (החל ב-1 לינואר 2026). הנתון הזה חשוב, משום שהוא ממחיש את העובדה שהמערכת דווקא מכירה בכך שאנשים לא יכולים להיעלם מבחינה כלכלית בזמן שירות המילואים, אבל המקרה של העצמאים הראה שהעקרונות לא תמיד עובדים בצורה חלקה בשטח.

גם ארגוני זכויות עובדים מסבירים שההתנהלות משתנה בהתאם לאופן הגשת התביעה. כך למשל, באתר "כל-זכות" מצוין שכששכיר מגיש תביעה אישית לקבלת התשלום, מנוכים מהתגמול דמי ביטוח בריאות בלבד, בעוד שלגבי הסדרת דמי הביטוח הלאומי עצמם עליו לפנות למחלקת הגבייה בביטוח הלאומי. כלומר אפילו בתוך ההיגיון הרשמי יש הפרדה בין סוגי התשלומים, וזה חלק ממה שמקשה על אנשים להבין אם הכל תקין, או שהם בדרך להפתעה לא נעימה בצורת חוב.

• אומת הסטארט-אפ בצומת דרכים: 57% מחברות ההזנק שנפתחו בעשור האחרון נסגרו או השהו פעילות
• בדרך לאישור סופי: יוגדלו התגמולים לאלמנות ויתומי צה"ל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האקדמאים מתקשים למצוא עבודה בעוד התעשייה מתקשה למצוא עובדים

וכאן בדיוק נמצא הסיפור הגדול של הפרשה הזו: ברוב המקרים לא מדובר בטעות של אדם אחד, אלא בתקלה שנוצרה בגלל הפער בין המציאות של מלחמה לבין שיטת חישוב שנבנתה לשגרה. כשהכנסות של עצמאים מטפסות ויורדות בחדות, כשהם יוצאים למילואים וחוזרים לעסק לא יציב, וכשהנתונים מתעדכנים חודשים אחרי - נוצרת מערכת שמייצרת תוצאה הפוכה מהכוונה המקורית שלה.

הדיווחים על הכוונה לבטל את החובות אמנם נשמעים כמו פתרון מתבקש, אבל בשטח מדובר באנשים אמיתיים שכבר נפגעו: חלקם חוו קיזוזים בפועל, אחרים קיבלו דרישות לתשלום, ויש מי שפשוט הפסיקו להבין על מה הם מקבלים כסף, מתי, ולמה פתאום הוא נעלם. בסופו של דבר, הנושא הזה נהפך לעוד ביטוי לשאלה הרחבה יותר שמרחפת מעל החברה הישראלית מאז פרוץ המלחמה: איך המדינה מתגמלת את מי שמפסיקים את החיים שלהם כדי לשרת, ובעיקר איך היא מונעת מצב שבו אותם אנשים יוצאים מהשירות לא רק מותשים, אלא גם חייבים.