
לא עוצרות: מניות שבבי הזיכרון ממשיכות לזנק לשיאים חדשים
הביקוש לתשתיות בינה מלאכותית ממשיך ללחוץ על שוק הזיכרון, ומיקרון וסנדיסק נהנות ממחסור ברכיבים, עליות מחירים ותמחור שעדיין נמוך יחסית לענף השבבים; כעת המשקיעים בוחנים אם צוואר הבקבוק באספקה ימשיך לתמוך במומנטום; וגם מה זה שבבי זיכרון ואיך נחשפים לשוק השבבים?
מניות מיקרון Micron Technology, Inc -13.18% וסנדיסק SanDisk Corp. -13.64% ממשיכות את העליות החדות שלהן, על רקע סימנים גוברים לכך שהביקוש לשבבי זיכרון ממשיך לעלות בקצב מהיר יותר מהיכולת של התעשייה לספק אותם. מאחורי המהלך עומד שוב אותו גורם שמניע חלק גדול משוק השבבים בשנתיים האחרונות: ההשקעות בתשתיות בינה מלאכותית.
מניית מיקרון, אחת מיצרניות שבבי הזיכרון הגדולות בעולם, מזנקת בכ-12%, ובדרך לסיים את השבוע בעלייה של כ-32%. אם המגמה תישמר, זו תהיה העלייה השבועית החדה ביותר של המניה מאז 2008, לפי נתוני Dow Jones Market Data. גם סנדיסק נהנת מהמומנטום. מניית החברה, שמתמקדת בזיכרונות פלאש, קופצת גם כן בכ-12% ובדרך להשלים עלייה שבועית של כ-26%. מאז שפוצלה מווסטרן דיגיטל בפברואר שעבר, המניה רשמה עלייה חריגה של כ-4,000%.
העליות אינן נובעות מדוח אחד או מהודעה בודדת, אלא משילוב של כמה התפתחויות שמצביעות על אותו כיוון: חברות הטכנולוגיה ממשיכות להגדיל השקעות במרכזי נתונים ובתשתיות AI, ובמקביל מתחדד המחסור ברכיבים חיוניים. שבבי זיכרון, ובפרט רכיבים המשמשים מערכות AI, נמצאים במרכז המחסור הזה. בשבוע שעבר פרסמה סנדיסק תוצאות רבעוניות טובות מהצפוי. עבור המשקיעים, הדוחות חיזקו את ההערכה שהחברה נהנית מסביבת ביקושים חזקה, שבה לקוחות מוכנים לשלם יותר כדי להבטיח אספקה.

האיתות מדרום קוריאה
אחד הסימנים הבולטים ללחץ בשוק הגיע מדרום קוריאה. לפי דיווח של רויטרס, לקוחות פנו ל-SK Hynix והציעו להשקיע בקווי ייצור ואף לממן רכישת ציוד ייצור, במטרה להגדיל את היקף האספקה. מהלך כזה מלמד עד כמה הביקוש לשבבי זיכרון הפך לנקודת צוואר בקבוק בתעשייה.
המחסור אינו מפתיע לנוכח קצב ההתרחבות של שוק ה-AI. מערכות בינה מלאכותית דורשות לא רק מעבדים מתקדמים, אלא גם כמויות גדולות של זיכרון ואחסון מהיר. ככל שחברות בונות יותר מרכזי נתונים ומגדילות את קיבולת המחשוב שלהן, כך גדל גם הצורך ברכיבים של חברות כמו מיקרון וסנדיסק.
השבוע סיפק לשוק כמה תזכורות לכך שההשקעות בתחום אינן מאטות. Anthropic חתמה על הסכם לשכירת קיבולת AI מ-SpaceX, AMD דיווחה על קפיצה במכירות למרכזי נתונים, ו-Akamai זכתה בעסקת תשתיות בהיקף של 1.8 מיליארד דולר עם ספק מודלי AI שלא נחשף. המשותף לכל ההתפתחויות האלה הוא הצורך בתשתית פיזית רחבה יותר. יותר שרתים, יותר מרכזי נתונים ויותר עומסי חישוב מתורגמים לביקוש גבוה יותר לשבבים, מערכות אחסון ורכיבי זיכרון. לכן, גם חברות שאינן במרכז תשומת הלב כמו אנבידיה נהנות מהמשך ההתרחבות של שוק ה-AI.
המשקיעים מתלהבים מהתמחור
אנליסטים מצביעים על כך שהכותרות האחרונות משקפות ביקוש חזק לתשתיות AI. מבחינת מיקרון וסנדיסק, המשמעות פשוטה יחסית: אם חברות הטכנולוגיה ממשיכות להרחיב את יכולות המחשוב שלהן, הן יזדקקו ליותר רכיבי זיכרון - ובסביבת היצע מוגבלת, הדבר עשוי לתמוך במחירים וברווחיות.
למרות הזינוק במניות, התמחור שלהן עדיין אינו דומה לזה של חלק מחברות השבבים האחרות. סנדיסק נסחרת לפי מכפיל של כ-10 על הרווח החזוי ל-12 החודשים הקרובים, ומיקרון לפי מכפיל של כ-9. מדובר ברמות דומות לאלה שבהן נסחרו לפני שנה, ונמוכות משמעותית מהמכפיל הממוצע של מדד השבבים PHLX, שעומד על כ-25.9. הפער הזה מסביר מדוע המשקיעים רואים במניות הזיכרון לא רק הימור על המשך גל ה-AI, אלא גם אפשרות ליהנות ממנו בתמחור נמוך יחסית לענף. השאלה המרכזית כעת היא האם המחסור בזיכרון יישאר מספיק ממושך כדי לתמוך בעליות המחירים וברווחי החברות, או שהרחבת הייצור בתעשייה תמתן את הלחץ בהמשך.
- החברה שהרווח שלה זינק בכמעט 1,000% על רקע הביקוש לשבבי AI
- מיקרון כבר ב-1.2 טריליון דולר: מניית הזיכרון שלא עוצרת
עם זאת, צריך לזכור שהעלייה ברווח נובעת ממחסור גדול ויכולת לבקש מחיר מאוד גבוה על המוצרים. זה לא יימשך לתקופה ארוכה ולכן השוק מתייחס לרווחיות ורווחים מציאותיים יותר, ומתרגם את הרווח לרווח מייצג - כזה שיהיה בתקופות נורמליות. הרווח הזה כמובן נמוך יותר ובהתאמה המכפיל רווח גבוה יותר. אבל מתי השוק יחזור למצב נורמלי? זה ייקח כמה שנים
אז לאן הולכים מכאן?
האם מדובר בעלייה זמנית או בתחילתו של supercycle אמיתי בשוק הזיכרון? בשונה ממחזורים קודמים בענף השבבים הפעם הביקוש מגיע לא רק מצמיחה רגילה אלא משינוי מבני עמוק. מערכות AI לא זקוקות רק למעבדים גרפיים חזקים. הן צורכות כמויות אדירות של זיכרון מהיר וקיבולת אחסון. High Bandwidth Memory ורכיבי NAND מתקדמים הפכו לצוואר בקבוק אמיתי במרכזי הנתונים.

תובנה חשובה נוספת היא שהמחסור הנוכחי אינו זמני. חברות כמו מיקרון מדווחות שהן sold out כמעט לגמרי עד 2027 על חלק מהמוצרים. הרחבת קווי הייצור לוקחת זמן רב ועולה מיליארדים. בינתיים הביקוש רק גובר עם כל מודל AI חדש וכל מרכז נתונים נוסף. זה יוצר סביבה שבה מחירי הזיכרון יכולים להישאר גבוהים לאורך זמן.
ועדיין - ענף הזיכרון ידוע במחזוריות חדה. אם חברות התעשייה יגדילו את הייצור מהר מדי או אם ההשקעות ב AI יואטו עלול להיווצר עודף היצע. אבל כרגע כל הסימנים מצביעים על המשך לחץ.
- "פרס על כישלון": מרד משקיעים חסר תקדים נגד יו"ר ענקית הקמעונאות טארגט
- דרמה בארה"ב: משרד המשפטים ביטל צווים שדרשו מעיתונאים לחשוף מקורות
קצת טכנולוגיה: מה זה שבבי זיכרון, ולמה כולם מדברים עליהם עכשיו?
שבבי זיכרון הם הרכיב שמאפשר למחשב, לטלפון ולשרתים של בינה מלאכותית לשמור מידע, לשלוף אותו במהירות ולעבוד בלי להיתקע. הם פחות מוכרים ממעבדים, אבל בלי זיכרון אין AI, אין ענן ואין סמארטפון. שבבי זיכרון הם סוג של רכיב אלקטרוני שתפקידו לשמור מידע. אם המעבד הוא המוח שמחשב ומקבל החלטות, הזיכרון הוא המקום שבו המידע מחכה לתורו. כל פעולה במחשב, פתיחת אפליקציה, טעינת תמונה, הרצת מודל בינה מלאכותית או שמירת קובץ, דורשת זיכרון.
יש שני סוגים מרכזיים של זיכרון: זיכרון נדיף וזיכרון לא נדיף. זיכרון נדיף הוא כזה שנמחק כאשר מכבים את המכשיר. זיכרון לא נדיף שומר מידע גם אחרי כיבוי.
DRAM: הזיכרון שעובד בזמן אמת
DRAM הוא הזיכרון המרכזי במחשב ובשרתים. זה הזיכרון שמחזיק את המידע שהמערכת צריכה עכשיו. כאשר פותחים דפדפן, משחק או תוכנת עריכה, המידע נטען ל DRAM כדי שהמעבד יוכל לגשת אליו במהירות.
היתרון של DRAM הוא מהירות. החיסרון הוא שהוא נמחק כשהחשמל נכבה. לכן הוא לא מיועד לאחסון קבוע, אלא לעבודה שוטפת.
NAND: המקום שבו הקבצים נשמרים
NAND הוא זיכרון לא נדיף. הוא נמצא בכונני SSD, סמארטפונים, כרטיסי זיכרון ומחשבים ניידים. זה הזיכרון ששומר תמונות, סרטונים, מסמכים ואפליקציות גם כשהמכשיר כבוי.
היתרון של NAND הוא יכולת אחסון גדולה במחיר נמוך יחסית. הוא איטי יותר מ DRAM, אבל הרבה יותר מתאים לשמירת מידע לאורך זמן.
HBM: הזיכרון של עידן הבינה המלאכותית
HBM הוא זיכרון מהיר במיוחד, שנמצא ליד מעבדים גרפיים מתקדמים כמו אלה של אנבידיה. הוא בנוי בשכבות, אחת מעל השנייה, כדי להעביר הרבה מידע במהירות גבוהה מאוד. זה קריטי לבינה מלאכותית, כי מודלים גדולים צריכים להזיז כמויות אדירות של נתונים בכל שנייה. לכן HBM הפך לאחד הרכיבים המבוקשים ביותר בשוק.
מה זה ננו בשבבים? כאשר מדברים על 3 ננו, 5 ננו או 7 ננו, הכוונה היא לדור ייצור מתקדם של שבבים. ככל שהמספר קטן יותר, אפשר בדרך כלל להכניס יותר טרנזיסטורים לשטח קטן יותר. זה מאפשר ביצועים גבוהים יותר, צריכת חשמל נמוכה יותר ולעיתים גם חום נמוך יותר. אבל ננו הוא לא רק גודל פיזי פשוט. מדובר גם בשם שיווקי וטכנולוגי לדור ייצור. לכן שבב 3 ננו לא בהכרח אומר שכל חלק בו הוא בדיוק 3 ננומטר. ועדיין, ככל שהדור מתקדם יותר, כך הייצור מורכב ויקר יותר.
איך נחשפים לשוק השבבים דרך קרנות ותעודות סל?
קרן סל או תעודת סל היא מוצר השקעה שמאפשר לקנות בבת אחת סל של מניות, במקום לבחור מניה אחת. במקרה של שוק השבבים, המשמעות היא חשיפה לקבוצה של חברות בתחום, לרבות יצרניות שבבים, חברות ציוד לייצור שבבים, חברות זיכרון, תכנון שבבים ותשתיות מחשוב. שימו לב, מדובר על קרנות סל על כל תחום השבבים לא רק על חברות הזיכרון, וצריך לזכור שהשבבים עשו מהלך עליות מאוד חד והמחירים גבוהים.
ברוב המקרים קרן סל עוקבת אחרי מדד. כלומר, היא לא מנסה לבחור את המניות הכי טובות, אלא לשקף מדד קיים. אם המדד כולל את אנבידיה, ברודקום, AMD, מיקרון וטייוואן סמיקונדקטור, הקרן תחזיק אותן לפי כללי המדד. היתרון הוא פשטות, פיזור ודמי ניהול שנוטים להיות נמוכים יחסית. החיסרון הוא שאין כאן מנהל שמנסה לצאת ממניה יקרה או להגדיל חשיפה למניה שנראית זולה.

זה שונה מקרן אקטיבית, שבה מנהל השקעות בוחר מניות לפי הערכה מקצועית. קרן כזאת יכולה להכות את המדד, אבל גם לפגר אחריו, ובדרך כלל דמי הניהול בה גבוהים יותר. קנייה ישירה של מניות היא אפשרות שלישית: המשקיע קונה למשל אנבידיה, AMD או מיקרון בעצמו. זה מאפשר שליטה מלאה, אבל גם מגדיל את הסיכון, כי טעות בבחירת מניה אחת יכולה לפגוע משמעותית בתיק.
שלוש דוגמאות מוכרות בחו"ל הן SMH של ואן אק, SOXX של איי שיירס ו XSD של SPDR. שלושתן נותנות חשיפה לשוק השבבים, אבל לא באותה צורה.
SMH מתמקדת בחברות שבבים גדולות וסחירות מאוד, ולכן החשיפה שלה מרוכזת יחסית בענקיות כמו אנבידיה, טייוואן סמיקונדקטור, ברודקום, AMD ומיקרון. SOXX עוקבת אחרי מדד שבבים רחב ומוכר, עם חשיפה ליצרניות שבבים, ציוד, זיכרונות ותכנון. XSD שונה מעט, מאחר שהיא בנויה במתודולוגיה שוויונית יותר, ולכן נותנת משקל גבוה יותר גם לחברות בינוניות וקטנות בענף.
ניתן גם להיחשף דרך קרנות מחקות וקרנות סל ישראליות שעוקבות אחרי מדדי טכנולוגיה ושבבים בחו"ל, לרבות קרנות שקליות וקרנות מנוטרלות מטבע. חשוב לבדוק דמי ניהול, הרכב אחזקות, ריכוזיות סביב מניה אחת וחשיפה לדולר. צריך לזכור: שבבים הם תחום צומח, אבל מחזורי ותנודתי. ביקוש חזק יכול להקפיץ מניות, אבל האטה בהזמנות, עודפי מלאי או ירידת מחירים בזיכרונות עלולים לגרום לירידות חדות.
- 6.אנונימי 09/05/2026 13:29הגב לתגובה זוזה הקרן הכי מדויקת לענקיות הזכרון כולל חשיפה גבוהה ל sk וסמסונג שנסחרות בקוריאה
- 5.אנונימי 09/05/2026 11:39הגב לתגובה זואיה תעודות סל עוקבות יש בארץ.
- 4.אנונימי 09/05/2026 09:14הגב לתגובה זוזהירות לכל מי שנכנס לבורסה כאילו היה ילד שקיבל סוכריה. כשזה יורד זה כואב מאוד. קנו מדדים. תגוונו ואל תכניסו הכל פנימה. תמיד חבילה בקרן כספית שתהיה מוכנה לשיגור בעת ירידות חזקות כדי לתקן את התיק.
- 3.כתבה מצוינת ומוסיפת ידע ומידע (ל"ת)אנונימי 09/05/2026 08:45הגב לתגובה זו
- 2.ירוןאנונימי 08/05/2026 22:43הגב לתגובה זואף חברה לא תיכנס לפתוח חברת שבבי זיכרון עולה עשרות ואפילו מאות מילארדי דולרים ולוקח כמה שנים טובות
- אנונימי 09/05/2026 09:56הגב לתגובה זולמה הזלזול כתבה מושקעת מענינית וטובה .
- 1.אנונימי 08/05/2026 22:29הגב לתגובה זולאנבידיה יש חתיכת יתרון תחרותי וטכנולוגיה ייחודית. למיקרון יש סהכ רכיב אלקטרוני שהיום יש לו ביקוש ומחר לא. היום הם אוליגופול ומחר יכנסו עוד המון חברות. זו השקעה לטווח קצר