נופר משלמת 200 מיליון שקל על 92.5% מהיילייט - ומוסיפה 850 מגה-ואט לצבר
נופר ישראל חתמה על רכישת היילייט, עם צבר סולארי ואגירה של כ-850 מגה-ואט וכ-4.4 ג'יגה-ואט שעה. המהלך מגיע אחרי כניסת מיטב, הסכם סלקום והרחבה בתחנות כוח
נופר ישראל חתמה על הסכם לרכישת 92.5% מהיילייט אנרגיות מתחדשות, תמורת כ-200 מיליון שקל, בכפוף להתאמות שייקבעו בסגירה. היילייט מביאה איתה צבר סולארי ואגירה בהספק מוערך של כ-850 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-4.4 ג'יגה-ואט שעה, בשלבי פיתוח שונים - מייזום ועד פרויקטים שקרובים להקמה.
המספרים מסבירים למה נופר רצה על זה. 200 מיליון שקל על צבר כזה הם מחיר של צינור פיתוח, הרבה יותר ממחיר של תחנה שכבר מייצרת חשמל. בשוק דיברו רק לפני ימים על מגעים בטווח נמוך יותר. עכשיו יש הסכם, והתמורה גבוהה יותר. נראה שנופר שילמה פרמיה על בשלות חלק מהפרויקטים ועל היכולת להכניס אותם מהר יחסית למכונה המקומית שלה.
האגירה היא הסיפור האמיתי. 4.4 ג'יגה-ואט שעה זה סדר גודל אחר מחוזה בודד. לשם השוואה, נופר ישראל כבר חתמה עם סלקום אנרג'י על הסכם אגירה בהיקף של כ-820 מיליון שקל, עם 16 מתקנים בהספק של כ-100 מגה-ואט וקיבולת של כ-500 מגה-ואט שעה. היילייט מוסיפה קיבולת אגירה גדולה פי כמה, ועוד מאות מגה-ואט סולאריים קרקעיים. למשק החשמל הישראלי, שצריך גמישות מול שמש ביום וביקוש בערב, זה בדיוק סוג הנכס שחברות מחפשות.
העסקה יושבת על רצף מהיר של מהלכים בארץ. ביולי חתמה נופר על מזכר הבנות עם מיטב להשקעה של כ-200 מיליון שקל בנופר ישראל, תמורת כ-8.7% מהמניות, לפי שווי של כ-2.3 מיליארד שקל אחרי הכסף. להרחבה: מיטב בדרך להשקיע 200 מיליון שקל בנופר ישראל לפי שווי של 2.3 מיליארד שקל. קודם לכן נכנסה כלל לפי שווי של כ-1.6 מיליארד שקל. הפער בין שתי העסקאות אומר שהשוק המקומי כבר תמחר עלייה בצבר. עכשיו נופר מוסיפה עוד צבר, כלומר ההון המוסדי שנכנס לחברת הבת עשוי לממן בדיוק את סוג ההקמות האלה.
במקביל רצה נופר גם על ייצור יציב, מעבר לסולאר. בשבועות האחרונים דיווחה נופר ישראל על רכישת 47.5% מתחנת הכוח ריינדיר, בהספק של כ-865 מגה-ואט, תמורת כ-855 מיליון שקל. התחנה מתוכננת ליד כפר סבא, על בסיס גז, עם יעד הפעלה מסחרית סביב 2030 ועלות הקמה שמוערכת ביותר מ-5 מיליארד שקל. זאת שפה אחרת מהיילייט: ריינדיר נותנת הספק יציב, היילייט נותנת שמש ואגירה. ביחד נופר מנסה לבנות בארץ תיק שמכסה גם בסיס וגם שיא.
המימון כבר מסודר יותר מבעבר. בסוף יולי חתמה נופר עם לאומי על מסגרת של עד 2 מיליארד שקל, בין השאר למחזור חוב קיים ולהמשך הקמות. להרחבה: נופר חתמה עם לאומי על מסגרת מימון של עד 2 מיליארד שקל. ברבעון הראשון גייסה הקבוצה מקורות בהיקף של כ-1.8 מיליארד שקל, כולל מכירת דוראד, כניסת כלל, מניות בכורה להפניקס ועסקאות בארה"ב. עופר ינאי, בעל השליטה שחזר לכיסא המנכ"ל, מוביל קו של רכישה, פיתוח ומימוש. היילייט נכנסת בדיוק לשיטה הזו: קונים צבר זול יחסית, מרימים אותו עם הון מוסדי וחוב בנקאי, ומנסים להפוך אותו לתזרים.
חשוב לשים את הגבול. היילייט מחזיקה זכויות בפרויקטים, ועדיין צריך היתרים, חיבור לרשת, מימון הקמה וביצוע. חלק מהאתרים קרובים להקמה, חלק בייזום. החברה עצמה מציינת שהשלמת הרכישה כפופה לתנאים מתלים, כולל אישורים והסכמת יתר בעלי המניות. כלומר החתימה כבר כאן, הכסף והצבר ייכנסו למאזן רק אחרי הסגירה.
בבורסה נופר כבר רצה קדימה השנה, אחרי רבעון שבו ההכנסות הפרויקטליות עלו לכ-340 מיליון שקל וה-EBITDA הפרויקטלי לכ-135 מיליון שקל. התחזית שלה ל-2026 מדברת על הכנסות של כ-1.2 מיליארד שקל ו-EBITDA של כ-0.9 מיליארד שקל, עם קפיצה חדה יותר ב-2027 ו-2028 אם החיבורים יעמדו בקצב. היילייט לבדה תשנה מעט את 2026. היא עשויה לשנות את הסיפור של נופר ישראל בשנים שאחרי זה, אם 850 המגה-ואט ו-4.4 הג'יגה-ואט שעה באמת ייצאו מהנייר לשדה.
