האם עסקת צים בדרך לפיצוץ? גם האוצר נגד, הסיכויים פוחתים

לפני ימים ספורים הציגו האפאג-לויד וקרן פימי מתווה משופר שנועד לענות על הטענות של המדינה, כולל קו למזרח הרחוק, צי ישראלי, יותר סמכויות למדינה והגנות לעובדים. הרושם היה שהפערים מצטמצמים ושאפשר להתקדם לעוד סבב דיונים. עכשיו מגיעות שתי חוות דעת שמחזירות את הספק למרכז: משרד האוצר מתנגד למתווה הנוכחי וקובע כי הסיכונים הכלכליים, התפעוליים והביטחוניים גוברים באופן מובהק על יתרונותיו, ובמשרד ראש הממשלה מציגים קו אפילו קשוח יותר, שמערער גם על האפשרות לפתור את הבעיות באמצעות עוד תנאים והתחייבויות.

מכאן עדיין מוקדם לקבוע שהעסקה נפלה. חוות הדעת הן חלק מההליך מול המדינה, והכרעה סופית עדיין דורשת את השלמת הדיונים סביב מניית הזהב של המדינה בצים. אבל הסיכויים נראים כיום נמוכים יותר, משום שהמחלוקת כבר עוסקת במבנה הבסיסי של העסקה. זה הבדל גדול. הרבה יותר קל להוסיף קו שיט, להגדיל צי או לחזק זכויות עובדים מאשר לשנות את החלוקה שעליה בנויה העסקה כולה.

המתווה פשוט יחסית על הנייר. האפאג-לויד הגרמנית רוכשת את צים לפי שווי של 4.2 מיליארד דולר, 35 דולר למניה, ומשלבת אצלה את עיקר הפעילות הבינלאומית. בישראל אמורה לקום צים ישראל בשליטת פימי, שתשמור את המותג, עובדים, פעילות מקומית וצי משלה ותהיה כפופה לזכויות שמקנה למדינה מניית הזהב. מבחינת המדינה, השאלה היא פחות מי מחזיק במניות ויותר מי באמת מחזיק ביכולת להפעיל את העסק.

לפי משרד האוצר, צים ישראל אמורה לקבל 16 אוניות, מהן 12 בבעלות, ולהתחיל את דרכה בלי חוב פיננסי ובלי תשלום מיידי עבור חלק מהאוניות והנכסים שהיא מקבלת. לכאורה זו פתיחה נוחה. אלא שבאוצר רואים דווקא במבנה הזה חלק מהבעיה. לפי חוות הדעת, החברה הישראלית תהיה קטנה בהרבה מצים של היום ותהיה תלויה באופן מבני ותפעולי בהאפאג-לויד לצורך מכולות, רכישת מקום באוניות, שירותי סוכנויות וקישוריות לרשת הספנות הבינלאומית.

חברת ספנות היא הרבה יותר מאוסף אוניות. היא צריכה קווים קבועים, לקוחות, מכולות, מערכות מחשוב, סוכנים בנמלים, הסכמים עם חברות אחרות, גישה למסופים וקשרים מסחריים שמאפשרים להעביר מטען כמעט מכל נקודה בעולם לנקודה אחרת. לצים הקיימת יש את המערכת הזאת. במסגרת העסקה, חלק גדול ממנה עובר לתוך האפאג-לויד. החברה הישראלית החדשה אמורה לבנות בהדרגה יותר יכולות משלה, ובינתיים לקבל שירותים ותמיכה מהקבוצה הגרמנית.

ופה בדיוק יושבת ההתנגדות. מבחינת האוצר, צים ישראל לא תהיה רק חברה קטנה יותר, אלא חברה שלא תהיה עצמאית באמת בשנים הראשונות לפעילותה. הבעיה מתחדדת משום שבמקביל לתלות בהאפאג-לויד, השתיים אמורות גם להתחרות בחלק מהפעילות, ובה בין היתר הקו לארה"ב. באוצר רואים בכך ניגוד עניינים מובנה: החברה שאמורה לספק לצים ישראל חלק מהכלים הדרושים לה כדי לפעול תהיה גם אחת המתחרות שלה, ולכן התמריץ שלה להבטיח את הצלחתה ושרידותה לאורך זמן מוגבל.

השאלה היא מי באמת שולט בצים ביום שבו ישראל זקוקה לה

החשש הזה מקבל משקל גדול הרבה יותר כשמדובר בישראל. ברוב המדינות חברת ספנות היא בראש ובראשונה עסק. בישראל יש לה גם תפקיד בשעת חירום. המדינה רוצה לדעת שגם בתקופה של מלחמה, חרם מסחרי, סגירת נתיבים או משבר אזורי תהיה לה גישה להובלה ימית של מזון, ציוד, חומרי גלם ומטענים חיוניים. לכן היא מחזיקה במניית הזהב בצים ויכולה להתערב בשינויים מהותיים בחברה.

האוצר מדגיש במיוחד את הקווים למזרח הרחוק, שממנו מגיעים לפי חוות הדעת כ-35% מיבוא המכולות של ישראל. גם אם המתווה המשופר כולל שירות שבועי למזרח הרחוק, במשרד מזהירים כי צים ישראל לא תפעיל בהכרח קווים עצמאיים באמצעות צי ותשתית משלה, אלא תסתמך בחלק מהפעילות על רכישת מקום באוניות זרות. לטענת האוצר, הסתמכות כזו אינה מעניקה ודאות מספקת בזמן חירום, במיוחד בתרחיש שבו מבטחים זרים או מפעילים בינלאומיים יגבילו כניסה לנמלי ישראל.

לחוות הדעת נוסף גם ממד ביטחוני הנוגע למבנה הבעלות בהאפאג-לויד. ממשלת קטאר מחזיקה בכ-12.3% מהחברה וממשלת סעודיה בכ-10.2%. מבחינת האוצר, עצם התלות של צים ישראל במערכות, בשירותים ובהסכמים מול האפאג-לויד מגדילה את החשיפה להשפעה זרה או ללחצים פוליטיים בעת משבר. זו אינה טענה לכך שבעלי המניות ינהלו בפועל את צים ישראל, אלא לכך שהתלות המבנית יוצרת מבחינת המדינה סיכון אסטרטגי שקשה לנטרל באמצעות התחייבויות משפטיות בלבד.

• איזו חברה ישראלית נפרצה, לטענת ההאקרים? טריוויה שבועית של ביזפורטל
• מארסק צונחת 11.6%: העלאת התחזית מאכזבת את השוק

משרד האוצר מעלה גם שאלה רחבה יותר: האם ההגדרה הקיימת של האינטרסים החיוניים של המדינה עדיין מתאימה לעולם של היום. באוצר מבקשים לבצע עבודת מטה חדשה שתגדיר איזה צי ישראל צריכה, אילו קווים חייבים להישאר בשליטה ישראלית, כמה כוח אדם ימי נדרש ואילו סמכויות צריכה מניית הזהב לתת למדינה. מבחינתם, העסקה הנוכחית חושפת פער בין מה שהמדינה יכולה לשלוט בו על הנייר לבין היכולת שלה להבטיח בפועל צי מתאים, הנהלה ישראלית וכוח אדם ימי לאורך שנים.

האפאג-לויד ופימי כבר ניסו לענות על חלק גדול מהטענות. במתווה המשופר שהגישו בשבוע שעבר הן הציעו קו שבועי ישיר למזרח הרחוק, ניהול אוניות שיישאר בישראל, מערכות מחשוב עצמאיות, מגבלות חזקות יותר על כניסת בעלי מניות זרים והרחבת ההגנות שמקבלת המדינה. הן גם התחייבו לפתח מחדש את כוח האדם הימי הישראלי ולתת לעובדים הוותיקים רשת ביטחון לעשר שנים. הרוכשות הודיעו כי התוכנית העסקית המלאה והמסגרת המשפטית אמורות להתגבש בתוך 45 יום.

אלא שחוות הדעת של האוצר מראה שהוויכוח כבר פחות עוסק ברשימת השיפורים ויותר בשאלה האם אפשר לבנות מלכתחילה חברה ישראלית עצמאית מתוך המבנה שהוצע. מבחינת משרד ראש הממשלה, צים ישראל יכולה להיות בבעלות ישראלית מלאה ועדיין להישען על חברה זרה בחלק גדול מהפעילות שמאפשרת לה להתקיים. אם הגישה הזאת תהפוך לעמדה הרשמית, גם עוד סבב של התחייבויות עשוי להספיק פחות ממה שהרוכשות קיוו.

גם המודל הפיננסי והצי מדאיגים את האוצר

נקודה נוספת שמעלה האוצר נוגעת למבנה התמריצים של העסקה. לפי חוות הדעת, פימי אמורה לקבל את צים ישראל ללא תשלום מיידי וללא השקעת הון עצמי במועד ההקמה. מבחינת האוצר, המשמעות היא שבתרחיש חיובי הקרן נהנית מהרווחים, אך במקרה של כישלון חלק גדול מהסיכון עלול להתגלגל למדינה, משום שהיא זו שתצטרך להבטיח את המשך הפעילות ואת רציפות האספקה הימית. החשש הוא שבתרחיש קיצון המדינה תמצא את עצמה נדרשת להעמיד ערבויות או להזרים הון לחברה.

באוצר מטילים ספק גם בהנחות שעליהן בנויה התוכנית העסקית. לטענת המשרד, התחזיות מניחות המשך רמות גבוהות של תעריפי הובלה וצמיחה בכמויות המטען, למרות האופי המחזורי של ענף הספנות והאפשרות לעודף קיבולת עולמי. לפי ניתוח הרגישות של האוצר, אם תעריפי השוק יישארו סביב הרמות הנוכחיות ולא יתפתחו בהתאם להנחות התוכנית, צים ישראל עלולה להגיע להפסדים משמעותיים בתוך שנים ספורות.

• תרופת הניסוי של לילי הורידה 23% מהמשקל אצל חולי סוכרת
• כמעט 20 מיליון דולר במזומן חולצו מהאדמה: פרשת השוחד שמעמיקה את קריסת פידס בהונגריה

גם איכות הצי מעוררת ביקורת. לפי האוצר, חלק מהאוניות שיישארו בצים ישראל יהיו בנות 11-16 שנה ומונעות במזוט. המשמעות היא עלויות דלק גבוהות יותר, חשיפה הולכת וגדלה למיסוי פחמן ופער מול ציים חדשים ויעילים יותר שמפעילות ענקיות הספנות. במילים אחרות, השאלה היא לא רק כמה אוניות יישארו בישראל, אלא האם מדובר בצי שיוכל להתחרות לאורך זמן.

כבר בתחילת החודש המדינה נתנה לרוכשות זמן נוסף לשנות את העסקה. בשלב ההוא נראה שהמטרה היא למצוא נוסחה שתשאיר בישראל יותר נכסים, יותר עצמאות ויותר שליטה. עכשיו מתברר שהפער עמוק יותר. במשרד ראש הממשלה מביעים ספק גם לגבי מודל שבו המדינה מאשרת את העסקה בכפוף להתחייבויות שיתממשו בהמשך. מבחינתם, ביום שבו העסקה מושלמת ומבנה צים משתנה, כוח המיקוח של המדינה כבר קטן בהרבה.

אפסייד של 16%

מחיר העסקה הוא 35 דולר למניה, בעוד מניית צים נסחרת כיום סביב 30 דולר. כלומר, מי שקונה את המניה מקבל לכאורה אפסייד של כ-16% אם העסקה מושלמת לפי המחיר שנקבע. הפער הזה הוא במידה רבה מחיר הספק: ככל שהשוק מאמין יותר שהעסקה תיסגר, המניה אמורה להתקרב ל-35 דולר. ככל שהספק עולה, הפער נשאר רחב יותר.

זה משמעותי במיוחד משום שבעלי המניות של צים כבר אמרו את שלהם. העסקה אושרה באפריל ברוב של יותר מ-97% מהקולות שהשתתפו בהצבעה. מבחינתם, 35 דולר במזומן הוא מחיר אטרקטיבי. כבר לפני כחודש הפער בין מחיר השוק למחיר העסקה סימן חשש שהמכירה תסתבך. מאז הרוכשות שיפרו את ההצעה, אבל ההתנגדויות של האוצר ומשרד ראש הממשלה מראות שהדרך עדיין ארוכה.

לוחות הזמנים נותנים לצדדים עוד מרחב. העסקה כוונה במקור להשלמה עד סוף השנה, וקיימת אפשרות להאריך את התהליך עד אמצע 2027. זה מאפשר להאפאג-לויד ולפימי להמשיך לדבר עם המדינה ולנסות להגיע למבנה אחר. אלא שחוות הדעת החדשה של האוצר מבהירה שכל מתווה עתידי יצטרך לעשות יותר מאשר להוסיף קווים, אוניות או הגנות משפטיות: הוא יצטרך לצמצם באופן מהותי את התלות בהאפאג-לויד, לחזק את עצמאות האספקה הימית ולהציג מודל פיננסי שהמדינה תראה בו יציב לאורך זמן. השאלה עכשיו היא כמה רחוק האפאג-לויד ופימי מוכנות ללכת כדי להגיע לשם.

תגובת פימי: ״חוות הדעת גובשה לפני הצגת מלוא פרטי העסקה המעודכנת והמשופרת, שיוגשו באופן מסודר בתוך 45 יום, ולכן מטבע הדברים אינה יכולה להתייחס אליהם במלואם. אנו בטוחים שצים החדשה מהווה הזדמנות יוצאת דופן עבור מדינת ישראל. אנו ממשיכים לשפר את מבנה העסקה מתוך מחויבות לאינטרסים האסטרטגיים של המדינה, ומשוכנעים כי לאחר שנציג את המתווה המשופר במלואו, כלל הגורמים המקצועיים ישתכנעו ביתרונותיו המובהקים לביטחון המדינה ובתרומתו למשק הישראלי״.

מחברת האפאג־לויד נמסר: "העמדה שהוצגה מתייחסת להצעה המקורית ואינה מביאה בחשבון את השיפורים המשמעותיים שהוכנסו מאז לעסקה. האפאג־לויד ופימי הקשיבו בקשב רב לטענות שהעלתה מדינת ישראל, ובדיוק כדי לתת להם מענה גובש והוגש מתווה משופר באופן משמעותי. אנו קוראים לגורמים הרלוונטיים לבחון את המתווה המשופר ונשמח להמשיך בשיח ולהציג את השינויים שהוכנסו. במקביל, אנו פועלים לשיפורים משמעותיים נוספים במתווה, ובהם הרחבת סמכויות המדינה במסגרת מניית זהב מעודכנת וחיזוק צי האוניות בבעלות צים ישראל באמצעות אוניות מכולה חדשות, גדולות ויעילות יותר. בכוונתנו להגיש לגורמים הרלוונטיים את מלוא פרטי המתווה המשופר במהלך 45 הימים הקרובים. אנו בטוחים כי המתווה המחוזק נותן מענה לחששות שהועלו ויסלול את הדרך לאישור העסקה."