העליון אשרר: שותפים ברשת מסעדות ג'ויה יפצו מכיסיהם עובד זר

שבעה מבעליה של רשת המסעדות ג'ויה ישאו אישית בתשלום של 85,000 שקל לעובד הזר יוהנס אוקבנקייל, שהועסק במסעדת הרשת ברמת החייל שבתל אביב. כך קובע סופית שופט בית המשפט העליון, יחיאל כשר, בדחותו את עתירת הבעלים נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. בעל השליטה המרכזי, איציק אנקונינה, לא ערער על חיובו.

בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב הטיל חיוב אישי על רחל עזרא, רונן כהן, בני אשכנזי, יובל בולגרף, גל להב, יוסי אנקונינה ואלון כץ. השופטת מיכל נעים-דיבנר ביססה את הרמת המסך על שני אדנים. האחד: בפי הבעלים לא הייתה הגנה של ממש והם גם לא הגישו סיכומים. השני: הראיות שהוצגו הצדיקו את הרמת המסך והחיוב האישי. וכך תיארה נעים-דיבנר את ההתרחשויות:

"התמונה שעלתה מהתיק שלפנינו מדאיגה ומטרידה. בעוד שהמסעדה המשיכה לפעול כרגיל, לאורך כל תקופת העסקתו של התובע (למעט בסגרים בגין הקורונה), החברה שהפעילה אותה בתחילת העסקתו של התובע, הפסיקה בשלב מסוים להעסיק את העובדים ובהמשך נכנסה להליך פירוק. במקומה וברצף נכנסה חברה חדשה, אשר המשיכה בהעסקת העובדים ברציפות, עד שגם היא יצאה מהתמונה (בהמשך נכנסה כמובן להליך פירוק) וחברה שלישית נכנסה תחתיה... החברות העבירו  מאחת לאחרת את הנכס מניב ההכנסות - המסעדה, והותירו מאחור את חובותיהן בעיקר לעובדים".

הראיות מלמדות - הוסיפה נעים-דיבנר - לכל הפחות על חשד של שמש לפיו התקיימה "שיטה שיש בה כדי לקפח את עובדי החברה". לחילופין, המשיכה, מדובר ב"נטילת סיכון בלתי סביר ביחס לפירעון חובותיה כלפיהם", וכי הדבר עולה כדי "ניצול של מסך ההתאגדות" ו"סוג של מימון דק המקפח את העובדים". הרשת והבעלים חויבו בתשלום הפרשים ופיצוי בסך 70,000 שקל והוצאות בסך 20,000 שקל.

יכולים להלין רק על עצמם

השבעה טענו בבית הדין הארצי לעבודה, כי אנקונינה רשם אותם כבעלי מניות ברשת ג'ויה בלא ידיעתם. עוד טענו, כי בהתחשב בכך שכל אחד מהם מחזיק 5%-15% בלבד ממניות החברה (ובסך הכל 60% מהמניות), לא היה מקום להרים את מסך ההתאגדות, שכן הראיות לא גילו כל עילה אישית ואין הם נושאים באחריות לשימוש לרעה שנעשה באישיות המשפטית של החברה.

בית הדין הארצי דחה את הערעור בציינו, כי הבעלים לא התייחסו לנימוק הפרוצדורלי של נעים-ריבנר ודי בכך כדי לדחות את הערעור; וכי היא פעלה כיאות כאשר הרימה את המסך. לגבי הטענות החדשות שהעלו בפניו אמר בית הדין, כי מדובר בשינוי חזית משמעותי ובטענות שלא הועלו בערעור אלא רק בסיכומים המשלימים, לאחר שהם פיצלו את ייצוגם מזה של אנקונינה. "קבלת טענת מערערים אלה בשלב דיוני זה משמעה ניהול ההליך מחדש, ואין מקום לאפשר זאת", פסק הארצי.

בעתירתם לבג"ץ שבו הבעלים על הטענות שהעלו בבית הדין הארצי, לצד הטענה שנגרם להם עיוות דין בשל הייצוג המשותף עם אנקונינה. כשר דחה על הסף את העתירה באומרו, כי לא מתקיימים התנאים להתערבות חריגה בפסיקתו של הארצי. הוא מוסיף, כי בית הדין צדק כאשר לא אפשר להם להעלות טענות חדשות במסגרת הערעור, וכי אכן לא ניתן היה לברר אותן עובדתית בשלב בו הועלו.

על הטענה בנוגע לייצוג מגיב כשר באומרו: "הבחירה לא להיות מיוצג היא בחירתו של בעל הדין.  כך הדבר גם בנוגע לבחירה להימנע מייצוג נפרד ולבחור להיות מיוצג יחד עם בעל דין אחר. על בחירת העותרים לא להיות מיוצגים בנפרד מהמשיב 2 בפני בית הדין האזורי, ככל שהיא זו שאכן הביאה לכך שעניינם לא יוצג בדרך המיטבית (וכמובן שאיני קובע לעניין זה כך או אחרת), אין להם להלין אלא על עצמם". השופטים יעל וילנר ועופר גרוסקופף הסכימו עם כשר. את הבעלים ייצג עו"ד סרגיי מורין.