"עיקר האיסור בנטילת הלולב בשבת - גזירה שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים"

לפני שבועיים ויום לא תקענו בשופר, אלא לפני שבועיים. אתמול לא נטלנו ארבעת המינים, אלא היום. חז"ל גזרו לבטל מצוות עשה חשובות אלו שהן מן התורה. אם מדברים על סמכות משפטית, התורה עצמה נתנה להם אותה - "ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך". אבל מה הנימוק? לכאורה שולי ורחוק מן המציאות: שמא מישהו יטלטל את השופר או את ארבעת המינים ארבע אמות ברשות הרבים, מה שאסור מן התורה.

צריך להבין: רשות הרבים מן התורה היא נתיב ברוחב של שמונה מטרים בו עוברים מדי יום 600,000 יהודים. משהו כמו נתיבי איילון או כביש 6. לא היו כאלה בארץ ישראל של ימי הבית השני, כאשר נגזרה הגזירה. ומה החשש? שאיזשהו יהודי, אולי מתוך בורות ואולי מתוך שכחה, יחלל שבת? בגלל זה מבטלים שתי מצוות עשה מן התורה?

אם נלך להנמקה שנותן הרמב"ם לביטול נטילת לולב ביום ראשון של סוכות שחל בשבת, התמיהה גוברת. הוא קושר זאת לכך שהחודשים נקבעו לפי ראיית הלבנה, ולכן לא היה ידוע מראש מתי יחול ראש השנה. בשל קדושת החג, ידעו זאת בזמן אמת רק הסמוכים לסנהדרין שקידשו את החודש - במקדש ובירושלים. רק לאחר מכן ניתן היה להודיע ליתר יישובי ארץ ישראל וליישובי הגולה מתי היה ראש השנה, וממילא מתי יום הכיפורים וסוכות. אבל מאחר שלא הספיקו להגיע לכל הגולה עד י"ד בתשרי (עשרה ימי נסיעה נטו לכל היותר), נקבע יום טוב שני של גלויות (לא קבעו יומיים יום כיפור משום שלא ניתן לצום יומיים).

"כדי שיהיו הכל שווין בדבר זה"

וכעת לדברי הרמב"ם. "בזמן שבית המקדש קיים היה לולב ניטל [בירושלים] ביום הראשון שחל להיות בשבת, וכן בשאר המקומות שידעו בוודאי שיום זה הוא יום החג בארץ ישראל, אבל המקומות הרחוקים שלא היו יודעים בקביעת ראש חודש - לא היו נוטלין הלולב מספק", שמא השבת כלל איננה סוכות - ואזי טלטול הלולב ברשות הרבים הוא עבירה גמורה וללא כל הצדקה.

"ומשחרב המקדש אסרו חכמים ליטול את הלולב בשבת ביום הראשון, ואפילו בני ישראל שקידשו את החודש, מפני בני גבולין הרחוקין שאינן יודעין בקביעת החודש - כדי שיהיו הכל שווין בדבר זה ולא יהיו אלו נוטלין בשבת ואלו אין נוטלין, הואיל וחיוב יום הראשון בכל מקום אחד הוא, ואין מקדש להיתלות בו", שם נטלו לולב ביום הראשון בשבת.

"ובזמן הזה, שהכל עושים על החשבון [=הלוח הקבוע], נשאר הדבר כמות שהיה שלא יינטל בשבת כלל, לא בגבולין ולא בארץ ישראל, ואפילו ביום ראשון [של סוכות], ואף על פי שהכל יודעין בקביעת החודש, ואף על פי שהכל יודעין בקביעת החודש. וכבר בארנו שעיקר האיסור בנטילת הלולב בשבת - גזירה שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים".

אז עם מה נשארנו? שמא מישהו, היודע שנים על שנים שאסור לטלטל ברשות הרבים, ישכח זאת דווקא בסוכות ודווקא לגבי ארבעת המינים; והוא יעשה זאת במקום שכמעט ואינו קיים במציאות - ובגלל זה המצווה מבוטלת לכל ישראל בכל העולם? כן, וזו בדיוק הנקודה: עד כמה יש להרחיק כל יהודי מכל חשש עבירה, ולו הקלוש ביותר. לקח חשוב מאין כמותו לפתוח בו את השנה החדשה.