80 שנה אחרי טיורינג: מודלי AI של OpenAI ואנתרופיק פיצחו מסרי אניגמה שאיש לא הצליח לפתור
במלחמת העולם השנייה עבדו מאות אנשים בבלצ'לי פארק שבאנגליה כדי לפענח את המסרים שהצבא הגרמני הצפין במכונת אניגמה. אלן טיורינג וצוותו בנו מכונה מיוחדת בשם "בומב" שעזרה לבריטים לקרוא את התשדורות. אבל כמה מסרים נשארו לא מפוענחים גם 80 שנה אחר כך. עכשיו, שני חובבי הצפנה אומרים שפיצחו שניים מהם בעזרת מודלים של בינה מלאכותית, אחד של OpenAI ואחד של אנתרופיק.
המפתח קרטר לפן נתן למודל החדש של OpenAI, Astra, משימה פשוטה: למצוא במאגר של מסרי אניגמה מסר שלא פוענח, ולפענח אותו. המודל עשה את השאר בעצמו. הוא ערך מחקר בארכיונים, מצא רמזים להקשר של המסר, בנה סימולטור של מכונת האניגמה, ובסוף שחזר את הטקסט של מסר שהחוקרים לא הצליחו לפתור מאז 2005. לפן אפילו השתמש במודל כדי לבנות אתר שמסביר את כל הפתרון.
את הפתרון אישר בשבוע שעבר פרודה וירוד, מהנדס חשמל בדימוס שחוקר קריפטוגרפיה כל חייו ומנהל את Crypto Cellar, אתר עם מאגר של מסרי אניגמה ומסמכים היסטוריים. לדבריו, המודל התנהג כמו מפענח מקצועי וחוקר ארכיונים, ומה שעשה ביומיים היה לוקח לחוקר אנושי שבועות ואפילו חודשים. וירוד עצמו השקיע כמה שבועות במחקר על תיקי הארכיון הגרמני שהמודל הפנה אליהם.
גם Claude פיצח מסר
ב-21 בספטמבר פנה לווירוד מפענח נוסף, ג'ק וויליס, מנהל בתחום אבטחת המידע, וסיפר שהשתמש ב-Claude Opus 5 של אנתרופיק כדי לפענח מסר אחר. וויליס הדריך את המודל הרבה יותר, ו-Claude הצליח בסוף לפרוץ את המסר בעזרת חתימה מוכרת של שם של קצין מסוים. לפי וירוד, נשארו היום שבעה מסרי אניגמה שלא פוענחו, ועוד מסר אחד שהטקסט שלו ידוע אבל ההצפנה שלו עדיין לא נפרצה.
למה המסרים האלה שרדו כל כך הרבה זמן? בדרך כלל בגלל טעויות. חלק מהם הועתקו עם שגיאות בזמן המלחמה או אחריה, ובחלק טעו המצפינים עצמם. מכונת אניגמה צבאית, עם שלושה רוטורים ולוח חיבורים, יכלה להיות מכוונת ביותר מ-150 מיליארד מיליארד דרכים שונות, וכל אות שגויה מקשה על הפענוח.
סיפור של 90 שנה
הראשונים שפרצו את האניגמה לא היו הבריטים. ב-1932 פיצח המתמטיקאי הפולני מריאן רייבסקי את המכונה, ועם עמיתיו בנה מכשיר שנקרא "בומבה". ערב המלחמה העבירו הפולנים את הידע לבריטים ולצרפתים, וטיורינג בנה על הבסיס הזה את ה"בומב" הבריטית. הפענוח קיצר לפי ההערכות את המלחמה בשנתיים לפחות.
גם אחרי המלחמה נשארו מסרים פתוחים. ב-2006 גייס מוזיקאי גרמני בשם שטפן קראה אלפי מחשבים ביתיים בפרויקט מבוזר בשם M4, שפיצח שני מסרים של צוללות גרמניות שלא פוענחו מאז 1942. המסרים שפוענחו השבוע הם מהסוג הקשה עוד יותר, כאלה שגם כוח מחשוב גולמי לא הצליח לפתור.
והצד המדאיג
יש בסיפור גם פרט שמזכיר את הוויכוח על סוכני AI שפועלים לבד. ביומן העבודה של Astra מופיעים דיונים על מסרים מ"אוסף פרטי" שלא נמצא באתר של וירוד. הוא עדיין לא יודע אם המודל באמת הגיע אליהם, ומעריך שאולי חוקר אחר פרסם אותם ברשת, או שהמודל מצא אותם בארכיון הפומבי של ממשלת גרמניה. זה בדיוק סוג השאלות שעולות עכשיו סביב סוכנים שמחפשים מידע בעצמם. כתבנו כאן על סוכני OpenAI שהגיעו לאתרי ממשל בארה"ב.
מבחינת החברות, זה עוד פרק במרוץ על ה"חשיבה" של המודלים. OpenAI ואנתרופיק הוציאו החודש מודלים חדשים והוזילו את המחירים, ושתיהן מנסות להראות שהמודלים שלהן מסוגלים לעבודת מחקר של ממש. כתבנו כאן על ההוזלות.
