נדודי שינה מעלים את הסיכון לשבץ ב-26%: הסקירה הגדולה שמצרפת את השינה לבריאות המוח
סקירת-על שבדקה נתונים של יותר מ-1.3 מיליון איש מצאה שנדודי שינה קשורים לסיכון גבוה ב-26% לשבץ, לסיכוי גבוה ב-28% לאשפוז ולקשר עם דיכאון, התנהגות אובדנית ואלצהיימר. כמעט אחד מכל חמישה סובל מהבעיה, ומה ידוע על הטיפול שעובד
נדודי שינה נתפסים בדרך כלל כבעיה של איכות חיים, עם לילות ארוכים, בקרים קשים וקפה כפול בבוקר. סקירה חדשה ורחבה במיוחד מציעה להתייחס אליהם כסימן אזהרה לבריאות המוח. לפי הממצאים, שהתפרסמו בכתב העת Sleep Medicine Reviews, אנשים שסובלים מנדודי שינה נמצאים בסיכון גבוה ב-26% ללקות בשבץ, והסיכוי שלהם להתאשפז בבית חולים גבוה ב-28%.
מדובר בסקירת-על, מחקר שמאגד סקירות שיטתיות קיימות ומוסיף עליהן שלוש סקירות חדשות. בסך הכל נכללו בה נתונים של יותר מ-1.3 מיליון משתתפים. את העבודה הוביל לוקה ויניאטלי ממכון המדעים הנוירולוגיים בבולוניה, במימון האקדמיה האירופית לנוירולוגיה, והיא בחנה שבע תוצאות בריאותיות: שבץ, אשפוז, דיכאון, התנהגות אובדנית, דמנציה מכל הסוגים, אלצהיימר ודמנציה וסקולרית.
הממצא על שבץ נשען על תשעה מחקרים, שישה מהם נכנסו לניתוח הסטטיסטי המשולב, והממצא על אשפוזים על חמישה מחקרים, שלושה מהם בניתוח. נדודי שינה נקשרו גם לדיכאון ולהתנהגות אובדנית. בדמנציה הממצאים מעורבים יותר. רוב הסקירות מצאו קשר לדמנציה באופן כללי, הקשר לאלצהיימר היה עקבי יותר, ובדמנציה וסקולרית, שנגרמת מפגיעה בכלי הדם במוח, התוצאות היו לא אחידות.
הבעיה נפוצה מאוד. לפי הסקירה, כ-22% מהאוכלוסייה עומדים בקריטריונים הבינלאומיים לאבחנה של נדודי שינה, כלומר קושי להירדם, להישאר ישנים או התעוררות מוקדמת מדי, לפחות שלושה לילות בשבוע במשך שלושה חודשים לפחות, עם פגיעה בתפקוד במהלך היום. גם הרגלים יומיומיים משחקים תפקיד, כמו הקפה, שפוגע בשינה העמוקה גם אצל מי שנרדם בקלות.
הממצא מצטרף למחקרים קודמים. ב-2023 פורסם בכתב העת Neurology מחקר שעקב אחרי כ-31 אלף אמריקאים במשך קרוב לעשור. מי שדיווחו על 5 עד 8 תסמינים של נדודי שינה היו בסיכון גבוה ב-51% לשבץ, ומי שדיווחו על 1 עד 4 תסמינים בסיכון גבוה ב-16%. בקרב הצעירים מגיל 50 הפער היה חד במיוחד, עם סיכון גבוה כמעט פי ארבעה. החוקרים שיערו שאצל המבוגרים יותר, גורמי סיכון אחרים כמו סוכרת, פרפור פרוזדורים ובעיות בכלי הדם תופסים חלק גדול יותר מהסיכון.
מחקר גדול עוד יותר, על 487,200 מבוגרים בסין שנעקבו כמעט עשור, מצא ב-2019 שמי שסבלו מכל שלושת התסמינים העיקריים, קושי להירדם או להישאר ישנים, התעוררות מוקדמת ותפקוד ירוד במהלך היום, היו בסיכון גבוה ב-18% ללקות בשבץ, בהתקף לב ובמחלות לב וכלי דם אחרות.
המנגנון המדויק עדיין פתוח. ההסברים המובילים עוסקים בכך שחוסר שינה כרוני מחזיק את מערכת העצבים הסימפתטית, זו שאחראית לתגובת הילחם או ברח, בכוננות גבוהה גם בלילה, מעלה את רמות הקורטיזול ואת הדלקתיות בגוף ופוגע בוויסות של כלי הדם. לכל אחד מהגורמים האלה יש קשר ידוע לסיכון לשבץ.
לסקירה יש גם מגבלות. היא מראה קשר סטטיסטי ומשאירה פתוחה את השאלה אם נדודי השינה עצמם גורמים לשבץ. ההגדרות של נדודי שינה השתנו ממחקר למחקר, ומעט מהמחקרים התחשבו בשימוש בכדורי שינה, שעשוי להשפיע בפני עצמו על התוצאות.
הטיפול המומלץ היום בהנחיות הקליניות באירופה ובארה"ב הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לנדודי שינה (CBT-I), שמלמד לשנות הרגלים ומחשבות סביב השינה, והוא קו הטיפול הראשון לפני תרופות. הטיפול נמשך בדרך כלל כמה שבועות, וכולל בין השאר שעת קימה קבועה, צמצום הזמן שמבלים במיטה ערים ועבודה על המחשבות שמעירות באמצע הלילה. עורכי הסקירה קוראים לכלול את השינה בשיחה על בריאות המוח בכל גיל, ולשלב אותה בתוכניות לקידום בריאות בקהילה, בבתי ספר ובמקומות עבודה.
