יותר שנת חלום, פחות מחלות: מחקר על 95 אלף איש קושר את שנת ה-REM לסיכון נמוך יותר ב-83 מחלות

מי שקם בבוקר ולא זוכר שום חלום, לא בהכרח ישן רע. אבל מחקר חדש מרמז שהזמן שהמוח מבלה בשלב החלומות, שנת ה-REM, קשור לבריאות הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב. חוקרים מהאוניברסיטה לרפואה קפיטל בבייג'ינג, בהובלת שנגג'י סון, ניתחו נתונים של 95,559 משתתפים במאגר הביובנק הבריטי, ומצאו שיותר שנת REM נקשרה לסיכון נמוך יותר ל-83 מחלות שונות. המחקר פורסם ב-17 בספטמבר בכתב העת PLOS Medicine.

ההבדל הגדול לעומת מחקרים קודמים הוא הדרך שבה נמדדה השינה. ברוב המחקרים הגדולים אנשים פשוט נשאלים כמה הם ישנים, והתשובות האלה ידועות כלא מדויקות במיוחד. כאן המשתתפים ענדו על פרק היד מד תאוצה במשך שבעה ימים ושבעה לילות רצופים, ואלגוריתם של למידה עמוקה חילק את הלילות שלהם לשלבים: REM, שינה עמוקה ושינה קלה. אחר כך עקבו החוקרים אחרי המשתתפים כמעט תשע שנים, ובדקו את הקשר בין דפוסי השינה ליותר מ-1,000 אבחנות שונות ברשומות הרפואיות.

הממצאים החזקים ביותר נוגעים למוח וללב. כל תוספת של כ-48 דקות שנת REM בלילה נקשרה לסיכון נמוך ב-46% לדמנציה ונמוך ב-26% לאי ספיקת לב. אצל פרקינסון הפער היה גדול עוד יותר, סיכון נמוך ב-80%. לשינה העמוקה היה קשר מצומצם יותר, והיא נקשרה לסיכון נמוך יותר לשבעה מצבים, ביניהם סוכרת מסוג 2 ודיכאון קליני.

גם כמות השינה הכוללת משנה, אבל לא בקו ישר. בחלק גדול מהמחלות הסיכון הנמוך ביותר נמצא אצל מי שישנו בין 6 ל-8 שעות: מתוך 86 מחלות שהראו קשר כזה, אצל 69 נקודת הסיכון הנמוכה נפלה בדיוק בטווח הזה. מי שישנו פחות מחמש שעות היו בסיכון גבוה יותר ל-37 מחלות. שינה לא סדירה, שהשעות שלה זזות מלילה ללילה, ויקיצות רבות באמצע הלילה נקשרו גם הן לסיכון גבוה יותר לכמה מצבים, ביניהם חרדה והתמכרויות.

מה כבר ידענו על שנת החלום

שנת REM התגלתה ב-1953, כשיוג'ין אסרינסקי ונתניאל קלייטמן מאוניברסיטת שיקגו שמו לב שהעיניים של אנשים ישנים זזות במהירות מתחת לעפעפיים בשלבים מסוימים של הלילה. מי שהעירו אותם באותם רגעים סיפרו בדרך כלל על חלום. מאז התברר שבשלב הזה המוח פעיל כמעט כמו בערנות, בזמן שרוב השרירים משותקים זמנית. זו הסיבה שאנחנו לא קמים לבצע את מה שאנחנו חולמים.

הקשר לדמנציה לא הפתיע את מי שעוקב אחרי התחום. ב-2017 פרסם צוות בהובלת מתיו פייס, על בסיס מחקר פרמינגהם האמריקאי, ממצא בכתב העת Neurology: כל ירידה של נקודת אחוז אחת בחלק של שנת REM מתוך הלילה נקשרה לסיכון גבוה בכ-9% לדמנציה. ב-2020 הראו חוקרים מסטנפורד, בהובלת איילין לירי, ב-JAMA Neurology, שכל ירידה של 5 נקודות אחוז בשנת REM נקשרה לתמותה גבוהה ב-13%, ובמאגר נתונים שני התקבלה תמונה דומה. כתבנו כאן על אלגוריתם שמזהה סיכון לדמנציה מתוך לילה אחד של שינה.

גם על משך השינה יש ראיות קודמות. מחקר Whitehall II הבריטי, שפורסם ב-2021 ב-Nature Communications, עקב אחרי כ-8,000 עובדי מדינה במשך 25 שנה, ומצא שמי שישנו שש שעות או פחות בגיל 50 ו-60 היו בסיכון גבוה בכ-30% לדמנציה בהמשך, לעומת מי שישנו שבע שעות.

ויש את שאלת הניקוי. ב-2013 הראתה הנוירולוגית הדנית מייקן נדרגארד, במחקר על עכברים שפורסם ב-Science, שבזמן שינה המרווחים בין תאי המוח מתרחבים בכ-60%, והנוזל שזורם ביניהם שוטף החוצה פסולת, כולל עמילואיד בטא, החלבון שמצטבר במוח של חולי אלצהיימר. המנגנון הזה נקשר בעיקר לשינה העמוקה, אבל הוא עוזר להבין למה חוקרים מחפשים קשר בין השינה לבריאות המוח.

מה המחקר לא יכול להוכיח

כאן צריך להיזהר. מדובר במחקר תצפיתי, והחוקרים עצמם כותבים שהוא לא יכול לקבוע שדפוסי השינה גורמים למחלות. הממצא על פרקינסון ממחיש את זה היטב: כבר ידוע שהפרעות בשנת REM מופיעות לפעמים שנים לפני האבחנה, כשהמחלה כבר מתפתחת בשקט. ייתכן שחלק מהקשר עובד בכיוון ההפוך, כלומר מחלה שמתחילה להתפתח היא שפוגעת בשינה.

• שבוע עם חיישן אור על היד ו-MRI כעבור שלוש שנים: כך נראה הלב של מי שישן באור
• אור קטן בחדר השינה נקשר לשינוי במבנה הלב

גם לשיטה יש מגבלות. שעון על היד לא מודד גלי מוח, והאלגוריתם מעריך את שלבי השינה לפי תנועה. זה מדויק יותר משאלון, אבל פחות ממעבדת שינה. והמשתתפים בביובנק הבריטי הם ברובם בגיל העמידה ומעלה, בריאים ואמידים יותר מהממוצע, כך שקשה להחיל את המסקנות על כל האוכלוסייה.

ובכל זאת, המסקנה של החוקרים ברורה. הם כותבים ש"הממצאים מספקים ראיות נוספות לתפקיד של שינה של 6 עד 8 שעות כמגן בריאותי למבוגרים בגיל העמידה ומעלה", ומעריכים שהיתרון נובע בין היתר מכך שבטווח הזה המוח מספיק לעבור את כל שלבי השינה. מחזורי ה-REM הארוכים מתרכזים דווקא בשעות האחרונות של הלילה, ומי שקוטע את השינה עם שעון מעורר מוקדם מוותר בעיקר עליהם. כתבנו כאן על מה שקורה לזיכרון אחרי לילה בלי שינה.