235 אלף דולר לעורך דין מתחיל, 12 מיליון דולר לשותף: הכסף הגדול במשרדי עורכי הדין בארה"ב

עורך דין בן 26 או 27 שמתקבל לפירמת עורכי דין גדולה בניו יורק יכול להתחיל את הקריירה עם 235 אלף דולר בשנה. לפי שער של כ-3.05 שקלים לדולר מדובר בכ-717 אלף שקל בשנה, כמעט 60 אלף שקל בחודש, עוד לפני בונוסים.

עורך דין בשנה השלישית מגיע כיום לשכר בסיס של כ-270 אלף דולר, כ-824 אלף שקל בשנה. בשנה החמישית השכר כבר סביב 385 אלף דולר, כ-1.17 מיליון שקל בשנה. בשנה השמינית מגיעים ל-455 אלף דולר, כ-1.39 מיליון שקל בשנה, יותר מ-115 אלף שקל בחודש.

הנתונים על הכנסות הפירמות ורווחי השותפים מגיעים מדירוג Am Law 100 של The American Lawyer, הדירוג המרכזי של תעשיית משרדי עורכי הדין בארה"ב. העורך הראשי של The American Lawyer ותחום Business of Law הוא דיוויד ג'יאלנלה, והסקירה השנתית של נתוני Am Law 100 נכתבת ומנותחת בידי פטריק סמית. הדירוג מבוסס על נתונים כספיים שהפירמות מוסרות ועל איסוף נתונים משלים של המערכת.

הפער מול ישראל כצפוי גדול. במשרדים הגדולים בישראל עורך דין צעיר מקבל בדרך כלל סביב 18-22 אלף שקל בחודש, ובעלי כמה שנות ניסיון מגיעים לאזור 25-35 אלף שקל, תלוי בתחום ובמשרד.

להרחבה: כמה מרוויח עורך דין בישראל? מתחיל 12 עד 22 אלף שקל, ותיק במשרד גדול מגיע ל-40 אלף

אבל ההבדל הגדול נמצא עוד לפני תלוש השכר. המסלול בארה"ב בנוי אחרת לגמרי.

סטודנט אמריקאי בדרך כלל מסיים קודם תואר ראשון, לרוב ארבע שנים, ורק אז מתקבל לבית ספר למשפטים לתואר JD שנמשך בדרך כלל שלוש שנים נוספות. כלומר, הכניסה למקצוע מגיעה בדרך כלל אחרי כשבע שנות לימודים אקדמיים. בסוף התואר הוא ניגש לבחינת הלשכה במדינה שבה הוא רוצה לעבוד, עובר גם בדיקת התאמה ואופי, ומקבל רישיון באותה מדינה.

בישראל המשפטים הם בדרך כלל התואר הראשון. מסיימים LL.B, עוברים להתמחות של 12 חודשים, ורק אחריה מגיעה בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין. כלומר, אצלנו המתמחה כבר עובד שנה שלמה במשרד, בבית משפט או בגוף ציבורי לפני קבלת הרישיון.

בארה"ב נהוגה משרת "Summer Associate". מדובר בסטודנט למשפטים, לרוב אחרי השנה השנייה, שמגיע לפירמה לתקופת קיץ של שמונה עד עשרה שבועות. זו בעיקר תקופת מיון ארוכה ומאוד מתגמלת, שמטרתה לבדוק התאמה ולתת לסטודנט הצעה להצטרף למשרד אחרי סיום הלימודים.

בפירמות שמשלמות לפי הסולם החדש, Summer Associate יכול לקבל שכר שבועי שמבוסס על 235 אלף דולר בשנה, כ-4,500 דולר לשבוע. עשרה שבועות כאלה שווים בערך 45 אלף דולר, כ-137 אלף שקל. סטודנט אמריקאי יכול להרוויח בקיץ אחד סכום שמתמחה ישראלי בחלק מהמשרדים מרוויח במהלך שנה שלמה.

• הבטיח 35% תשואה על השקעה במיאמי - ונמצא אחראי לתרמית
• עו"ד מואשם במרמה שהובילה למכירת נכס ב-2.2 מיליון שקל

אחרי סיום ה-JD ומעבר בחינת הלשכה מתחיל השלב של Associate, עורך דין שכיר. משם יש בדרך כלל מסלול של שבע עד עשר שנים עד שותפות, אם מגיעים אליה בכלל.

בחלק מהפירמות יש בדרך גם מעמד של Counsel או Non-Equity Partner. זה כבר עורך דין בכיר מאוד, לפעמים עם תואר שותף, אבל בלי חלק מלא בבעלות וברווחים. רק Equity Partner הוא שותף שמחזיק בפועל בזכויות כלכליות בפירמה ומשתתף בחלוקת הרווח.

בישראל המבנה דומה בחלקו, אבל פחות אחיד. עורך דין מתחיל כמתמחה, הופך לעורך דין שכיר, מתקדם לעורך דין בכיר ולעיתים לשותף שכר, ובהמשך לשותף הון. במשרדים הגדולים הדרך לשותפות יכולה להימשך שמונה, עשר ולעיתים יותר שנים.

משרד עורכי דין אחד שמכניס יותר מ-32 מיליארד שקל

כדי להבין איך אפשר לשלם לעורך דין צעיר יותר מ-700 אלף שקל בשנה ועדיין להרוויח סכומים עצומים, צריך להסתכל על הצד השני של החשבון.

קירקלנד אנד אליס, פירמת עורכי הדין הגדולה בעולם במונחי הכנסות, הגיעה לפי Am Law 100 להכנסות של כ-10.56 מיליארד דולר, יותר מ-32 מיליארד שקל. ליית'ם אנד ווטקינס הגיעה לכ-8.3 מיליארד דולר, יותר מ-25 מיליארד שקל.

• נדחתה תביעה להקמת קיר אקוסטי בין בתים בהרצליה לכביש ת"א-חיפה
• ה-AI ממלא תפקיד מרכזי בקמפיין הבחירות - והבוחר זקוק לחשד בריא

מאה הפירמות הגדולות בארה"ב יחד מייצרות הכנסות שמתקרבות ל-180 מיליארד דולר בשנה.

המודל בנוי על פירמידה. בקצה העליון נמצאים שותפי ההון. מתחתיהם שותפים בלי הון, עורכי דין בכירים ומאות או אלפי עורכי דין שכירים. כל שעה שעורך דין מחייב עליה לקוח מייצרת הכנסה, והפער בין עלות העובד לבין המחיר שהלקוח משלם נשאר בתוך המערכת.

השכר של 235 אלף דולר נראה גבוה, אבל לקוח של פירמת עילית יכול לשלם מאות דולרים לשעה גם עבור עבודה של עורך דין צעיר. אצל שותפים בכירים התעריפים מגיעים כיום גם לאלפי דולרים לשעה.

מכאן מגיעים למספרים של השותפים.

הנתון המקובל בארה"ב הוא Profits per Equity Partner, כלומר הרווח הכולל שמיוחס בממוצע לכל שותף הון. מדובר בממוצע חשבונאי ולא בתלוש אחיד, והפער בין שותף אחד לאחר יכול להיות גדול מאוד.

בווכטל ליפטון הרווח הממוצע לשותף הון הגיע לכ-12.15 מיליון דולר, יותר מ-37 מיליון שקל בשנה. בקירקלנד מדובר בכ-11.12 מיליון דולר, כמעט 34 מיליון שקל. בדיוויס פולק כ-9.8 מיליון דולר, כמעט 30 מיליון שקל, ובקווין עמנואל סביב 9.55 מיליון דולר.

גם הממוצע במאה הפירמות הגדולות חריג: סביב 3.6 מיליון דולר לשותף הון, כמעט 11 מיליון שקל בשנה.

בישראל שותף בכיר במשרד גדול יכול להגיע להכנסה של מיליון שקל ויותר בשנה, וצמרת מצומצמת של שותפים שמביאים לקוחות גדולים מגיעה לכמה מיליוני שקלים. בארה"ב פירמות העילית כבר פועלות בסדר גודל אחר, גם במחירי השירות וגם בגודל העסקאות והלקוחות.

הדרך למספרים האלה ארוכה מאוד. אלפי עורכי דין מתחילים כל שנה ב-Big Law, ורק חלק קטן מהם מגיע לשותפות הון. רבים עוברים אחרי כמה שנים לחברות, לבנקים, לקרנות השקעה, לממשלה או למשרדים קטנים יותר. מי שנשאר צריך בדרך כלל גם להיות עורך דין טוב וגם להפוך לאיש עסקים שיודע להביא לקוחות והכנסות.

וזה אולי ההבדל המעניין ביותר בין משכורת של 235 אלף דולר לבין רווח של 12 מיליון דולר: הראשון הוא שכר על עבודה מקצועית. השני כבר מגיע מבעלות על עסק שמוכר עבודה משפטית באחד השווקים הרווחיים בעולם.