כמה מרוויח עורך דין? מתחיל 10 עד 15 אלף, ותיק במשרד גדול 30

עורך דין בשנה הראשונה אחרי קבלת הרישיון מרוויח בישראל 10 עד 15 אלף שקל ברוטו בחודש, תלוי בעיקר בגודל המשרד. במשרד קטן שכר הפתיחה הוא 10 עד 15 אלף, במשרד בינוני 11 עד 17 אלף, ובמשרדים הגדולים במגדלי תל אביב מציעים לעורך דין צעיר 15 עד 22 אלף שקל. השכר הממוצע במשק עומד על 14 עד 15 אלף שקל, ומי שבודק כמה מרוויח מתמחה במשרד עורכי דין רואה שהרישיון עצמו מוסיף בין 3 ל-5 אלף שקל לחודש.

סקר השכר הגדול של הענף מציב את הממוצע על 20.6 אלף שקל ברוטו בחודש, ומאגרי אתרי הדרושים, שבהם משקל גדול לצעירים, מציגים 15.5 אלף. עורך דין עם 3 עד 5 שנות ניסיון במשרד מסחרי מרוויח 19 עד 22 אלף שקל, כשההייטק משלם הכי הרבה, אחריו שוק ההון והמסים, ואילו נזיקין וביטוח סוגרים את הטבלה עם 14 עד 15 אלף באותו ותק. עורך דין עם 10 עד 15 שנים במשרד גדול מגיע ל-28 עד 30 אלף שקל, ושותף במשרד גדול מרוויח עשרות אלפי שקלים ולעתים יותר ממאה אלף.

היועץ המשפטי בחברה עוקף את המשרד

יועץ משפטי שכיר בחברה מרוויח בממוצע 27.9 אלף שקל בחודש, כ-7 אלף יותר מהממוצע במשרדי עורכי הדין. עורך דין שעובר למחלקה משפטית אחרי 5 עד 10 שנים במשרד מקבל 20 עד 23 אלף שקל, יועץ משפטי ראשי בחברה קטנה מגיע ל-30 אלף, ובחברות בינלאומיות גדולות יש יועצים משפטיים ראשיים שחוצים 100 אלף שקל בחודש. המחיר של המעבר הוא תקרה: בחברה יש תפקיד אחד בראש המחלקה.

בשירות המדינה הסולם קבוע וידוע מראש: פרקליט מתחיל בפרקליטות מרוויח 10 עד 12 אלף שקל ברוטו, הממוצע בדירוג הפרקליטים עומד על כ-25 אלף, ופרקליטים ותיקים בדרגות הגבוהות מגיעים ל-25 עד 30 אלף. הפער מול המגזר הפרטי גדל עם הוותק, ומנגד יש קביעות, שעות סבירות ותיקים גדולים כבר בשנים הראשונות.

העצמאי מרוויח מה שהתיק שלו מכניס

עורך דין עצמאי שפותח משרד לבד מתחיל בדרך כלל עם הכנסה ברוטו של 10 עד 18 אלף שקל בחודש, ומי שבנה תיק לקוחות במשך 4 עד 10 שנים מגיע ל-20 עד 35 אלף, לפני שכירות המשרד, המזכירה, השיווק ודמי החבר בלשכה. בישראל רשומים כ-90 אלף עורכי דין, כ-76 אלף מהם פעילים, עורך דין לכל 128 תושבים, הצפיפות הגבוהה בעולם. התוצאה היא שכר טרחה שנשחק בנדל"ן ובתביעות קטנות, לעומת מסים, הייטק ושוק ההון, שבהם עצמאי טוב מרוויח יותר משותף במשרד בינוני.

שלוש שנים וחצי, שנת התמחות ובחינה אחת

תואר ראשון במשפטים נמשך שלוש שנים וחצי, בעלות של כ-11 עד 12 אלף שקל לשנה באוניברסיטה ציבורית וכמעט פי שלושה במכללה פרטית. אחרי התואר מגיעה שנת התמחות, בשכר של 7.5 עד 11.5 אלף שקל, ובסופה בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין: 100 שאלות אמריקאיות בשלוש שעות וחצי. בעלי תואר אחר עוברים מסלול הסבה של תואר שני במשפטים, שמסתיים באותה התמחות ובאותה בחינה. מי שרוצה להשוות למסלול מקביל יראה כמה מרוויח רואה חשבון, ששכר הפתיחה שלו אחרי הרישיון דומה מאוד.

ומה קורה בחוץ לארץ

בארה"ב עורך דין מרוויח חציון של כ-160 אלף דולר בשנה, כ-44 אלף שקל בחודש לפי שער של 3.3 שקל לדולר, כפול ומעלה מעורך דין ותיק במשרד ישראלי גדול. העשירון התחתון שם מרוויח 78 אלף דולר בשנה, כ-21.5 אלף שקל בחודש, והעשירון העליון עובר 350 אלף דולר, כמעט 100 אלף שקל בחודש. מאחורי הפער עומדים שבע שנות לימוד, חוב לימודים של מאות אלפי דולרים ויוקר מחיה גבוה בערים של המשרדים הגדולים.

בגרמניה עורך דין שכיר מרוויח בממוצע 63 אלף אירו בשנה, כ-20 אלף שקל בחודש לפי שער של 3.85 שקל לאירו, בטווח של 18 עד 24.5 אלף שקל בחודש, קרוב מאוד לעורך דין ישראלי עם 3 עד 10 שנות ניסיון, כשהמס בגרמניה גבוה יותר ושכר הלימוד שם כמעט אפסי. המשרדים הבינלאומיים בפרנקפורט ובמינכן משלמים למתחילים מצטיינים יותר מ-100 אלף אירו בשנה, כ-32 אלף שקל בחודש.

מה באמת מרים את השכר

גודל המשרד הוא המנוף הראשון ותחום ההתמחות הוא השני: אותו עורך דין עם חמש שנות ניסיון מרוויח 14 אלף שקל בנזיקין ו-22 אלף בהייטק או במיזוגים ורכישות. המנוף השלישי הוא המעבר ליועץ משפטי בחברה, והרביעי, שמתאים למעטים, הוא השותפות במשרד גדול, שמגיעה אחרי 8 עד 12 שנים ותלויה ביכולת להביא לקוחות. אנגלית משפטית ברמת שפת אם, תואר שני בחו"ל ורישיון בניו יורק פותחים את הדלת למחלקות הבינלאומיות ולחברות ההייטק, שם השכר הגבוה בענף.