50 מיליון שקל באישום, ושימוע לשלילת רישיון של אייזיק

כמה חודשים אחרי שהפרקליטות הגישה כתב אישום בפרשת יונט קרדיט, נפתח מול שלמה אייזיק גם מסלול רישוי נפרד. ביום ראשון הודיעה לו רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון על זימון להעלאת טיעונים בפני הממונה, עמית גל, לפני הכרעה בשאלה אם לבטל את רישיון סוכן הביטוח שלו. אייזיק, שנמנה עם בעלי השליטה בחברת האשראי החוץ-בנקאי וכיהן בה כדירקטור, סיים בראשית 2026 כהונה כנשיא לשכת סוכני הביטוח, ובאתר הלשכה הוא מופיע כנשיא לשעבר.

ההודעה של הרשות מדגישה שטרם התקבלה הכרעה על ביטול הרישיון, ושעומדת לאייזיק הזכות להעלות את מלוא טענותיו לפני שתיפול החלטה. המסלול הפלילי והמסלול המינהלי מתנהלים בנפרד, וחזקת החפות עומדת לו כל עוד בית המשפט לא הכריע בכתב האישום.

מה מיוחס לאייזיק בכתב האישום על 50 מיליון שקל?

כתב האישום הוגש במאי 2026 לבית המשפט המחוזי בתל אביב, למחלקה הכלכלית, בידי פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה). הפרשה נחקרה במחלקת החקירות של רשות ניירות ערך. לצד אייזיק הואשמו גם בעלי השליטה הנוספים, יצחק (צחי) אזר ושי פנסו, החברות הציבורית והפרטית של הקבוצה, וגורמים נוספים שפעלו סביב החברה, ובהם קצין ציות, יועצים ומנהל סניף. לכל נאשם מיוחסות, בהתאם לחלקו, עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות דיווח מכוח חוק ניירות ערך. להרחבה: כתב אישום והסדר טיעון עם משה כחלון בפרשת יונט.

המדינה מתארת את אייזיק כמי שהיה מבעלי השליטה ביונט הפרטית ובחברה הציבורית, כדירקטור בחברה הציבורית, ובחלק מהתקופה גם כסגן יו"ר הדירקטוריון. לשיטתה, בעלי השליטה ערבבו בין עסקיהם הפרטיים לבין עסקי החברה הציבורית, הסתירו פעולות ממוסדותיה וקידמו עניינים אישיים על פני טובתה. במרכז כתב האישום עומדת עסקת הקצאה מ-2020 ו-2021: 2 מיליון מניות של החברה הציבורית, במחיר 25 שקל למניה ובתמורה כוללת של 50 מיליון שקל, שהוקצו לחברה הפרטית של בעלי השליטה וליועצים.

הפרקליטות טוענת כי למוסדות החברה הוצג מתווה שלפיו המימון יגיע ממקורות חיצוניים הקשורים לבעלי השליטה, ואילו בפועל מומנה רכישת המניות מכספי החברה הציבורית עצמה, באמצעות הלוואות לצדדים שלישיים והעברות כספים במעגל, תוך הסתרת מקור המימון. לשיטת המדינה, מטרת המהלך היתה לכסות חובות אג"ח של בעלי השליטה בחברה הפרטית, והמתווה שאושר במוסדות היה שונה מהעסקה שבוצעה. עוד נטען כי המחיר שנקבע בהקצאה, 25 שקל, היה גבוה ממחיר המניה בבורסה באותה עת, שעמד על 19 שקל.

האישום מייחס לאייזיק גם מעורבות בהסתרת מידע ובדיווחים מטעים לציבור המשקיעים, ובפעולות שנועדו לטשטש אי-סדרים כספיים שהתגלו סביב סניף נצרת של החברה. בין היתר מתואר כי אחרי ישיבת דירקטוריון בסוף מאי 2022, שבה כבר עלו ממצאים על חוסרים בסניף, פנה אייזיק לעורך דין שטיפל בהסכם נאמנות והורה לתקן את התאריך על גבי ההסכם, כדי ליצור מצג כאילו נחתם חודשיים קודם לכן. אלה טענות בכתב אישום, ועדיין תלויות ועומדות בבית המשפט.

החברה עצמה הסתחררה ב-2022, אחרי שנחשפו אי-סדרים והושעה המסחר במניה. ביולי 2022 הודיע אייזיק שהוא חדל לכהן בדירקטוריון, ובמכתב ששלח טען כי נמנע ממנו מידע שהיה דרוש למילוי חובותיו כדירקטור, וכי קיים חשש שהדירקטוריון מסתיר ממנו פרטים. החברה הכחישה את הטענות. באפריל 2024 אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב הסדר חוב, על רקע תביעות חוב של יותר מ-145 מיליון שקל, ובהן תביעות מובטחות של מחזיקי אג"ח. הנכסים שהועמדו לפירעון כללו יתרת מזומנים ושיקים של לקוחות, ורבים מהשיקים היו שיקים חוזרים. המניה כבר אינה נסחרת בבורסה.

האם כתב אישום לבדו מכריע את רישיון הסוכן?

ברשות שוק ההון סבורים שחומרת המעשים המיוחסים לאייזיק, היקף הסכומים, אופיים המתוכנן והפגיעה הנטענת בחובות אמון מעוררים ספקות כבדים באשר למהימנותו ולהתאמתו להמשיך ולהחזיק ברישיון. בעלי רישיון בשוק פיננסי מפוקח, נמסר שם, נדרשים לאמות מידה של אמינות, יושרה ושקיפות מול ציבור המבוטחים. הרשות מבהירה שהמעשים המיוחסים לא בוצעו במסגרת תפקידו כנשיא הלשכה, אך התרחשו במקביל לכהונתו, וכי ניתן משקל גם למעמדו הציבורי באותה עת ולחשש מפגיעה באמון הציבור בענף.

אם רישיון מבוטל או מותלה, בעליו נדרש לחדול מתיווך בביטוח. בשלב הזה הרישיון עודנו בידי אייזיק, והשאלה המונחת בפני גל היא אם יש הצדקה לביטול על יסוד המיוחס בכתב האישום, בלי שההליך הפלילי הגיע להכרעה.

גם משקיעים שפנו לרשות בעבר ביקשו לבחון את הרישיון, עוד בשלב שבו דובר בהעמדה לדין בכפוף לשימוע; להרחבה: אחרי קריסת יונט קרדיט, המשקיעים דרשו מהלך מול רישיון הסוכן. הפעם המהלך נשען על כתב אישום שהוגש בפועל, ועדיין על הרשות לבחון את מכלול הנסיבות ואת הטענות שיוצגו לה.

המסלול הפלילי עצמו כבר הניב הכרעה אחת. שר האוצר לשעבר משה כחלון, שכיהן כיו"ר החברה הציבורית מיוני 2021 עד התפטרותו במאי 2022, הודה בעבירות דיווח מכוח חוק ניירות ערך. בסוף מאי 2026 אימצה השופטת דנה אמיר בבית המשפט המחוזי בתל אביב הסדר טיעון, וגזרה עליו שמונה חודשי מאסר על תנאי, קנס של 180 אלף שקל והגבלה על כהונה בחברות ציבוריות למשך שנה וחצי. להרחבה: כחלון הודה והורשע בעבירות דיווח בפרשת יונט. משפטם של אייזיק, אזר ופנסו אמור להתנהל בנפרד, ואין לגזור מההרשעה בתיק הדיווח מסקנה על אשמת יתר הנאשמים.

160 אלף שקל, ומה אומר אייזיק על השימוע?

בספטמבר 2024 הודיעה רשות שוק ההון על עיצום כספי בעניינו של אייזיק, אחרי ערעור שהוגש באמצעות עו"ד ניצן הראל. הערעור התקבל בחלקו, והסכום הופחת ב-20% מ-200 אלף שקל ל-160 אלף שקל. העיצום נגע להעברת מניות בחברה פרטית, שבאמצעותה הוחזקו תשע סוכנויות ביטוח וגם החזקה בחברת האשראי, לידי בתו, בלי היתר מהרשות ובלי דיווח בזמן אמת. מטעמו נמסר אז שהעברת המניות היתה בין-דורית, התרחשה שנים לפני החקירה בחברה הציבורית, וכי בעניין מועד הדיווח הוא הסתמך על נושאי משרה ועל שומרי הסף בחברה.

בא כוחו, עו"ד ערן שחם שביט ממשרד הרצוג, מסר אחרי הזימון לשימוע כי ההליך הפלילי בעניינו של אייזיק, שלדבריו טרם החל להתברר בבית המשפט, נפרד מעיסוקו כסוכן ביטוח. יונט קרדיט היתה חברה ציבורית, הוא היה מבעלי השליטה ודירקטור בה, והחקירה נוהלה בידי רשות ניירות ערך. לדבריו, אייזיק לא הואשם בעבירות הקשורות לפעילותו כסוכן, לכהונתו כנשיא הלשכה או לניהול כספי לקוחות, והוא נחוש להוכיח את חפותו בבית המשפט. עוד נמסר מטעמו כי בכתב האישום מופיעים גם נושאי משרה ויועצים בחברה הציבורית, ובהם עורך דין, רואה חשבון וקצין ציות.

שחם שביט הוסיף כי הזימון, בסמיכות להודעה הפומבית עליו, מעורר לשיטתו חשש למסע אישי נגד אייזיק, על רקע מחלוקות מקצועיות שהיו לו עם הנהלת הרשות בעת שכיהן כנשיא הלשכה וייצג את הסוכנים מול הרגולטור. לדבריו, בית הדין המשמעתי של הלשכה דן בעבר בטענות של חברים בקשר לחקירה, כשהיתה בראשיתה, וההליך נדחה. הרשות, מצדה, מציגה את המהלך כבחינה של התאמה להחזיק ברישיון בשוק מפוקח, ולא כהכרעה בפלילים.

אייזיק נבחר לנשיא הלשכה בסוף 2021, ובינואר האחרון נבחר במקומו משה (מושיק) בן פורת. באתר הלשכה מופיע בן פורת כנשיא המכהן, ואייזיק כנשיא לשעבר. הלשכה לא פרסמה הודעה נפרדת על הזימון. ההכרעה ברישיון תתקבל, אם תתקבל, אחרי שהממונה ישמע את הטענות ויבחן אותן בהתאם לדין, בעוד כתב האישום ממשיך לעמוד בפני המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב.