האותות של בנק אוף אמריקה נדלקו: מה הם באמת יודעים, ואיפה הם טעו בעבר

תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים סגרה את השבוע ב-5.18%, הגבוהה מאז 2007, והתשואה ל-30 שנה נגעה ב-5.5%. במניות כמעט לא הרגישו: S&P 500 עלה 0.6% בשבוע ל-7,743 נקודות ונאסד"ק הוסיף 1.2%, בעיקר בזכות מטא שזינקה כ-13%. מייקל הארטנט, האסטרטג הראשי של בנק אוף אמריקה, מסתכל על הפער הזה ומצביע על שני אותות: מדד MOVE, שקפץ כ-33% בתוך יומיים ל-105.6, הזינוק השבועי הגדול מאז אפריל 2025, ומניות הפיננסים, שקרן הסל XLF שלהן איבדה 2.3% בשבוע אחרי היום הגרוע לבנקים מאז מרץ. הקווים האדומים שהוא מציב: MOVE מעל 125 וקרן הפיננסים העולמית IXG מתחת ל-125 דולר, לעומת 128.9 דולר כיום. ברקע, מדד השור-דוב של הבנק עומד על 9.5 מתוך 10, רמה שנחשבת שם לאות מכירה, וזה המצב כבר מאז מאי.

מה מודד MOVE ולמה הבנקים נופלים ראשונים

מדד MOVE הוא המקבילה של VIX לשוק האג"ח הממשלתי. הוא נגזר ממחירי אופציות על אג"ח ארה"ב לטווחים של שנתיים עד 30 שנה, ומשקף כמה תנודה בתשואות הסוחרים מוכנים לשלם עליה ביטוח בחודש הקרוב. כשהמדד ב-100, השוק מתמחר תנודה יומית של כ-6 נקודות בסיס בתשואות. הרמה הנוכחית נראתה בפעם האחרונה במרץ, זמן קצר אחרי שפרצה המלחמה עם איראן, בזמן ש-VIX של המניות נשאר סביב 15, כלומר האופציות על המניות עדיין מתמחרות שקט.

הקשר למניות עובר דרך המינוף. אג"ח ממשלתיות משמשות בטוחה לחלק גדול מהפוזיציות הממונפות בוול סטריט, וכשמחירן זז במהירות, קרנות גידור וברוקרים דורשים יותר ביטחונות, וגופים ממונפים מוכרים מה שאפשר למכור, גם מניות. הבנקים נפגעים משני כיוונים: תיקי האג"ח שלהם מאבדים ערך, ועקום תשואות שטוח מצמצם את הרווח מהפרשי הריבית. ג'יי.פי מורגן ירדה כ-3% ביום שלישי למרות הודעה על שותפות של 20 מיליארד דולר עם קרן העושר של קטאר, והרווח של XLF מתחילת השנה, שעמד לפני חג העבודה על כמעט 7%, נמחק כמעט לגמרי. הארטנט מוסיף שעשר מניות ה-AI הגדולות מהוות כ-41% ממשקל השוק, ריכוזיות שמגבירה כל זעזוע שמגיע מהאג"ח, ומזכיר שהתשואה ל-10 שנים עלתה 127 נקודות בסיס מאז פברואר ושבנקים מרכזיים בעולם העלו ריבית 60 פעמים השנה לעומת 20 בכל 2025.

מה קרה בפעמים הקודמות

ארבע קפיצות גדולות של MOVE בשנים האחרונות מראות כמה מוגבל האות הזה כמכשיר תזמון. במרץ 2020 המדד הגיע ל-164 בשיא בהלת הקורונה, S&P 500 נגע בתחתית של 2,237 נקודות ב-23 בחודש, ואפריל שאחריו היה מהחודשים הטובים בהיסטוריה של המדד עם עלייה של יותר מ-12%. באוקטובר 2022 המדד עמד סביב 160, בדיוק כשהמניות סימנו את תחתית השוק הדובי ב-3,577 נקודות, וממנה עלו 20% עד יוני 2023. במרץ 2023, בקריסת בנק סיליקון ואלי, MOVE זינק ל-199, הרמה הגבוהה מאז 2009, ובכל זאת 2023 הסתיימה בעלייה של כ-24% ב-S&P 500. באפריל 2025 הזינוק נמשך פחות משבוע: שוק האג"ח הוא שדחף את טראמפ להשעות את המכסים ב-9 בחודש, המניות נגעו בתחתית יום קודם, ועד סוף יוני המדד כבר שבר שיא חדש.

כלומר, בשלוש מתוך ארבע הפעמים שיא התנודתיות באג"ח היה דווקא זמן טוב לקנות מניות, לא למכור. מה שהמדד כן זיהה נכון, בכל אחד מהמקרים, הוא שמשהו במערכת נשבר וממישהו נדרש להתערב: הפד ב-2020 ו-2023, הבית הלבן ב-2025. הסיכון שהארטנט מדבר עליו עכשיו שונה, כי הפעם התשואות עולות בגלל אינפלציה וגירעונות, והנשק המוכר של הורדת ריבית פחות זמין. להרחבה: התשואה ל-10 שנים בשיא מאז 2007, וגם ענקיות ה-AI דוחפות אותה למעלה.

מדד השור-דוב מספר סיפור דומה. הוא סולם מ-0 עד 10 שמשקלל פוזיציות של קרנות גידור, זרימות כספים למניות ולאג"ח, רוחב השוק וסקר מנהלי ההשקעות של הבנק. קריאה מתחת ל-2 נחשבת לאות קנייה, מעל 8 לאות מכירה. מאז 2002 נרשמו 17 אותות מכירה, ובממוצע מדד המניות העולמי ירד אחריהם 2% עד 3% בתוך שלושה חודשים, כשבכ-60% מהמקרים המניות אכן ירדו. זה כל מה שהאות מבטיח: הסתברות של קצת יותר מהטלת מטבע לתיקון קטן. בפברואר 2021 המדד הגיע ל-9.6 ו-S&P 500 סיים את אותה שנה בעלייה של כ-27%. אות המכירה שנדלק בדצמבר 2025, כשהמדד עלה ל-8.5, קדם לשנה שבה S&P 500 שבר יותר מ-25 שיאים ורשם עלייה דו-ספרתית. האות הנוכחי, מאז סוף מאי, קדם לעלייה של כ-1.6% במדד, והשיא של 9.7 באוגוסט הביא ירידה מרבית של 2.3% שנמחקה בתוך שישה שבועות. גם בצד הקנייה יש כישלונות: אות קנייה נדלק בסוף מרץ 2022, והמדד המשיך לרדת עוד כ-20% עד אוקטובר.

להארטנט עצמו יש רקורד מעורב. באוגוסט 2022 הוא הזהיר שהראלי הוא עלייה בתוך שוק דובי ושהמניות יגיעו לשפל חדש, וזה בדיוק מה שקרה באוקטובר. אבל את 2023 הוא עבר כשהוא מזהיר שהראלי הגדול הוא הקדמה לקריסה גדולה, שתגיע כשהפד יעלה ריבית ל-6% והאבטלה תעלה מעל 4%, והמדד סיים את השנה בעלייה של כ-24%. הקריאה שלו היום היא להתחיל לקנות אג"ח ארוכות, מתוך הערכה שקובעי המדיניות יתערבו בסופו של דבר: ירידה של 100 נקודות בסיס בתשואות תניב לפי חישובו כ-14% באג"ח ל-10 שנים ו-22% ל-30 שנה בתוך 12 חודשים. השאלה אם התשואה הזאת עדיפה על מניות עולה גם בהשוואה בין אג"ח למניות אחרי הקפיצה בתשואות, ואפילו בשוק הקונצרני, כפי שמראה ההשוואה בין אג"ח של גוגל ב-7.2% למניית גוגל.

עקום התשואות, כלל סאהם והינדנבורג

האינדיקטורים המפורסמים יותר צברו בשנים האחרונות כישלונות מהדהדים. עקום תשואות הפוך, שבו התשואה לשנתיים גבוהה מזו ל-10 שנים, קדם לכל מיתון בארה"ב מאז מלחמת העולם השנייה. בין יולי 2022 לאוגוסט 2024 העקום היה הפוך 784 ימים, הרצף הארוך אי פעם, והמרווח בין 3 חודשים ל-10 שנים היה שלילי מאוקטובר 2022 ועד דצמבר 2024. המיתון לא הגיע: הכלכלה צמחה 2.9% ב-2023 ויותר מ-3% בקצב שנתי ברבעונים השני והשלישי של 2024.

כלל סאהם, שפיתחה הכלכלנית קלאודיה סאהם בפד, קובע שכאשר הממוצע התלת-חודשי של האבטלה עולה חצי נקודת אחוז מעל השפל של 12 החודשים הקודמים, המיתון כבר התחיל. הכלל זיהה כל מיתון מאז שנות ה-70 בלי אזעקת שווא אחת, עד שנדלק באוגוסט 2024 כשהאבטלה עלתה ל-4.3%. סאהם עצמה אמרה אז שהעלייה נובעת מגידול בהיצע העובדים, בעיקר הגירה, ולא מפיטורים, וצדקה. המיתון לא הגיע גם הפעם, והקריאה חזרה מאז מתחת לסף.

• בנק אוף אמריקה ממליץ למכור את נייקי
• מילה אחת של מנכ"ל בנק אוף אמריקה הפילה את מניות הבנקים

אות הינדנבורג, שמזהה ימים שבהם הרבה מניות רושמות בו-זמנית שיאים ושפלים שנתיים, זכה בוול סטריט לבדיחה שהוא חזה עשר מתוך חמש הנפילות האחרונות. הוא נדלק בפברואר 2020 ובדצמבר 2021, שני מקרים שבהם צדק, ואז בדצמבר 2024, חודשיים לפני שיא חדש ב-S&P 500. מתחילת 2026 הוא נדלק יותר מעשר פעמים, שבע מהן בתוך חודש אחד ביוני, בשנה שבה המדד שבר 25 שיאים עד אוגוסט.

מה אות כזה אמור לשנות

המכנה המשותף לכל האינדיקטורים האלה הוא שהם סטטיסטיקה על מדגם קטן: 17 אותות מכירה, שמונה מיתונים, ארבע קפיצות של MOVE. בכל אחד מהם ההסתברות לירידה עולה אחרי האות, אבל היא רחוקה מוודאות, והגודל והעיתוי של הירידה משתנים מפעם לפעם. יותר מזה, הכלכלה משתנה: הגירה שינתה את כלל סאהם, רכישות האג"ח של הבנקים המרכזיים שינו את עקום התשואות, וריכוזיות שיא במניות AI עשויה לשנות את התגובה של המניות לאג"ח.

למשקיע פרטי המסקנה המעשית היא לא לנסות לתזמן את השוק לפי האות, אלא לבדוק את גודל הפוזיציה. מי שנמצא במינוף, או שהחלק של עשר מניות ה-AI בתיק שלו כבר מזכיר את 41% מהמדד, מקבל מ-MOVE ומהבנקים סיבה לצמצם, לא לצאת. מי שמפוזר ובלי מינוף מקבל בעיקר תזכורת שאג"ח ל-10 שנים ב-5.2% הן חלופה אמיתית, כפי שמפורט בניתוח מה עושה אג"ח ל-30 שנה מעל 5.4% למניות ולמשכנתאות.

המבחן של האות הנוכחי יגיע כבר השבוע. ביום שלישי יתפרסמו נתוני המשרות הפנויות ומדד אמון הצרכנים, ביום רביעי, סוף הרבעון, מדד המחירים PCE לאוגוסט לצד האומדן הסופי לצמיחה ברבעון השני, וביום שישי דוח התעסוקה, עם צפי ל-100 אלף משרות חדשות לעומת 162 אלף בחודש הקודם ואבטלה של 4.2%. נתונים חמים ידחפו את התשואות למעלה ויקרבו את MOVE ל-125, ואם הבנקים יגיבו בירידה, שני האותות של הארטנט ייפגשו. נתונים רכים יורידו את התשואות ויחזירו את MOVE אל מתחת ל-100, כמו בשלוש מארבע הפעמים הקודמות.