אורקל מאשרת את העסקה - בלום אנרג'י מזנקת: 2.4 ג'יגה-וואט חשמל ל-AI
בלום אנרג'י (Bloom Energy 8.24% ) עולה בכ-9% בוול סטריט אחרי שאורקל (Oracle Corp -1.75% ) הבהירה שהחוזה לאספקת חשמל לפרויקט הענק שלה בניו מקסיקו ממשיך כמתוכנן. יום קודם המניה נחלשה בעקבות חשש לעיכובים בפרויקט Project Jupiter, מרכז נתונים שאמור להפוך לאחד מאתרי ה-AI הגדולים בארה"ב.
החשש נולד אחרי שאורקל שלחה הודעת כוח עליון למפתחת הפרויקט, מהלך שמאפשר לה להגן על עצמה במקרה שהאתר יתעכב מעבר ללוחות הזמנים שנקבעו. מבחינת המשקיעים עלתה מיד השאלה אם העיכוב פוגע גם בבלום, שאמורה לספק את החשמל. אורקל ובלום מבהירות כעת שההתקשרות ביניהן נשארת בתוקף.
מה זה בכלל כוח עליון? הודעת Force Majeure היא מנגנון חוזי שמאפשר לצד בחוזה להשהות או לדחות התחייבויות כשקורה משהו חריג שאינו בשליטתו. לפי הדיווחים, אורקל הפעילה אותו על רקע זינוק בעלויות הפרויקט. זה לא ביטול, אבל זה בדיוק סוג המהלך שמדליק נורה אדומה אצל משקיעים. מניית אורקל ירדה אתמול בכ-4%, והיום היא יורדת בעוד כ-1.5% לכ-137 דולר.
מדובר בהספק עצום. Project Jupiter אמור להשתמש בעד 2.4 ג'יגה-וואט של תאי דלק של בלום, כחלק מהסכם רחב יותר שבמסגרתו אורקל יכולה לרכוש עד 2.8 ג'יגה-וואט ממערכות החברה.
כמה זה 2.4 ג'יגה-וואט? כור גרעיני גדול מייצר בדרך כלל כג'יגה-וואט אחד, כך שמדובר בהספק של יותר משני כורים כאלה, שמוקדש כולו לקמפוס אחד של מרכזי נתונים.
בלום הפכה בשנה האחרונה מאחת ממניות האנרגיה האלטרנטיבית לעוד דרך של וול סטריט להמר על AI. המניה כבר יותר מהכפילה את עצמה מתחילת השנה, והסיבה נמצאת פחות במחיר החשמל ויותר בזמן שלוקח להשיג אותו.
המספרים של המניה ממחישים את זה. היא נסחרת היום סביב 291 דולר, אחרי שלפני שנה בדיוק עמדה על 61 דולר, כך שהיא עלתה כמעט פי חמישה בתוך שנה. השיא נקבע ביוני, ב-351 דולר, ומאז היא ירדה בכ-17%. החודש בלום גם נכנסה למדד S&P 500, מה שמחייב קרנות מחקות לקנות אותה.
מרכז נתונים חדש יכול לקבל שבבים, שרתים ומערכות קירור בתוך חודשים. חיבור חדש לרשת החשמל יכול לקחת שנים. צריך להקים תחנות משנה, להשיג שנאים, למשוך קווי מתח ולקבל אישורים. באזורים שבהם נבנים כמה מרכזי נתונים יחד, התור לחיבור נהפך לצוואר בקבוק.
כתבנו כאן שהבעיה הראשונה של ה-AI צפויה להיות פחות כמות האנרגיה העולמית ויותר קיבולת מקומית, חיבורים וציוד. בשביל אורקל, מיקרוסופט, אמזון, מטא וחברות נוספות, מרכז נתונים של מיליארדי דולרים שמחכה שנתיים לחשמל הוא נכס שמפסיד כסף בכל יום.
כאן נכנסים תאי הדלק של בלום. החברה מייצרת מערכות Solid Oxide שמותקנות באתר עצמו. במקום לחכות שכל החשמל יגיע דרך הרשת, ניתן להציב יחידות ליד מרכז הנתונים ולייצר שם חשמל באופן רציף, בדרך כלל באמצעות גז טבעי. התהליך הוא אלקטרוכימי, בלי שריפה רגילה כמו בתחנת כוח, ולכן המערכת שקטה יחסית, תופסת שטח קטן וניתנת להרחבה בהדרגה.
עבור מרכזי AI יש לזה עוד יתרון: השרתים צריכים חשמל 24 שעות ביממה. שמש ורוח מספקות חשמל זול, אבל דורשות אגירה או גיבוי. תאי הדלק יכולים לספק אספקה רציפה, ולכן הם מתאימים לשמש שכבת בסיס עד שהרשת מתרחבת, ובחלק מהמקרים גם להישאר כחלק קבוע ממערך החשמל.
ומה עם הזיהום? תאי הדלק של בלום עדיין פולטים פחמן דו-חמצני, כי הם עובדים בעיקר על גז טבעי. אבל מאחר שאין שריפה, הם כמעט לא פולטים מזהמים מקומיים כמו תחמוצות חנקן, מה שמקל על קבלת היתרים ליד אזורים מיושבים.
בלום כבר עברה ממכירת חלום למכירות של מיליארד דולר ברבעון
ההתלהבות מהמניה נשענת גם על שינוי חד במספרים. ברבעון השני של 2026 בלום דיווחה על הכנסות של כ-1.07 מיליארד דולר, עלייה של כ-166% לעומת התקופה המקבילה. שיעור הרווח הגולמי הגיע לכ-33%, שיפור משמעותי לעומת שנה קודם.
כבר בקיץ ראינו שהגידול בהכנסות מתחבר ישירות לביקוש של מרכזי הנתונים. החברה גם מחזיקה צבר הזמנות שנמדד בעשרות מיליארדי דולרים, כשהאתגר הגדול עובר בהדרגה מהשגת לקוחות ליכולת לייצר ולהתקין מספיק מערכות.
בלום גם העלתה את תחזית ההכנסות ל-2026 לטווח של 3.9 עד 4.2 מיליארד דולר, לעומת 3.4 עד 3.8 מיליארד קודם לכן, והחליפה תזרים שלילי של 213 מיליון דולר מפעילות שוטפת בתזרים חיובי של 226 מיליון דולר. חברה שמייצרת מזומן לא צריכה לגייס הון כדי לממן את הצמיחה, וזה חשוב למחזיקי המניה.
אבל לא כולם משוכנעים. החברה מדברת על צבר של כ-20 מיליארד דולר, בזמן שבסעיף המחויבויות בדוחות המבוקרים מופיעים 493 מיליון דולר. ההבדל נובע מהגדרות שונות של מה נחשב הזמנה מחייבת, אבל הוא נותן תחמושת לשורטיסטים, שהעלו גם טענות לגבי שרשרת האספקה של החברה.
וזה גם הסיכון במניה. אחרי העלייה החדה, הרבה מההצלחה העתידית כבר נמצאת במחיר. פרויקט כמו Jupiter הוא עצום, ולכן כל עיכוב בלוחות הזמנים מעלה מיד שאלות לגבי מועד ההכנסות, ההתקנות ותזרים המזומנים. העובדה שאורקל ממשיכה לעמוד מאחורי החוזה מורידה את החשש מביטול, אבל פרויקט של 2.4 ג'יגה-וואט עדיין דורש שנים של התקנות.
גם אורקל לוקחת כאן הימור גדול. החברה משקיעה עשרות מיליארדי דולרים בתשתיות כדי לתפוס מקום מול אמזון, מיקרוסופט וגוגל בענן וב-AI. ההשקעות האלה כבר העלו את החשש בשוק האשראי סביב החוב של אורקל.
מבחינת בלום, השאלה היא כבר לא אם יש ביקוש לחשמל של ה-AI. השאלה היא אם הלקוחות הגדולים, שמשקיעים עשרות מיליארדי דולרים בתשתיות, יוכלו לממן את כל מה שהם הזמינו ובאיזה קצב.
