איך להפחית תשלומים? הבדיקה שיכולה לחסוך למשפחה מאות שקלים בחודש

יש דרך די פשוטה לחסוך הרבה כסף בלי לקנות פחות בסופר, בלי לוותר על מסעדות ובלי להרגיש שהמשפחה נכנסה לתוכנית קיצוצים. פשוט לקחת את כל התשלומים שיורדים אוטומטית מהחשבון ולבדוק אותם מחדש. לא פעם בחיים, אלא אחת לחצי שנה.

זה גם לא בהכרח עניין של שעה. במשפחה עם כמה כרטיסי אשראי, ארבעה-חמישה קווי סלולר, ביטוחים, אינטרנט, טלוויזיה, שירותי סטרימינג, חדר כושר ועשרות אפליקציות ומנויים, הבדיקה הראשונה יכולה לקחת שעתיים-שלוש ואפילו יותר. זה עדיין יכול להיות אחד השימושים הרווחיים ביותר בכמה שעות פנויות. אם מצאתם חיסכון של 400 שקל בחודש, חסכתם 4,800 שקל בשנה. אם נדרשו לכך שלוש שעות, מדובר למעשה ב-1,600 שקל חיסכון שנתי על כל שעת עבודה שהשקעתם בבדיקה.

והפעם הראשונה היא הקשה. אחרי שעושים סדר, הבדיקות הבאות הרבה יותר קצרות.

הטעות הנפוצה היא להסתכל על כל חיוב בנפרד. עוד 20 שקל בסלולר לא נראים כמו בעיה. 49.90 שקל לשירות סטרימינג נוסף לא נראים דרמטיים. 17.90 שקל דמי כרטיס כמעט נעלמים בתוך חשבון אשראי של 8,000 שקל. עוד 30 שקל על מגדיל טווח, עוד 25 שקל על אפליקציה ועוד 40 שקל על מנוי שלא ממש משתמשים בו - כל אחד קטן. החיבור ביניהם כבר יכול להיות 300, 500 ואפילו 800 שקל בחודש.

לפני שמתקשרים לחברות - צריך לדעת כמה אתם באמת משלמים

לא הייתי מסתפק בשלושה חודשי אשראי. עדיף לפתוח שנה שלמה. הסיבה פשוטה: חלק מהמנויים מחויבים פעם בשנה, ביטוחים מתחדשים אחת לשנה, אפליקציות רבות גובות תשלום שנתי, וחלק מהמבצעים מסתיימים באמצע התקופה.

פותחים את כל כרטיסי האשראי של שני בני הזוג ואת חשבון הבנק. אם יש PayPal, Apple, Google או חשבונות אפליקציות אחרים - גם אותם. מחפשים כל חיוב שחוזר על עצמו ומרכזים במקום אחד.

לא צריך אקסל של רואה חשבון. מספיק לרשום: מה השירות, כמה שילמנו החודש, כמה שילמנו לפני חצי שנה, מתי מסתיים המבצע, כמה עולה היום שירות דומה בשוק ומה אנחנו מחליטים לעשות.

וזה המקום שבו הרבה אנשים מגלים שהם בכלל לא יודעים כמה הם משלמים. הם זוכרים שהאינטרנט עלה 99 שקל, אבל החשבונית כיום היא 154. הם זוכרים שהסלולר עלה 29.90 שקל, אבל אחד מארבעת הקווים עבר ל-69.90. הם בטוחים שהטלוויזיה עולה 100 שקל אבל בפועל יש עוד ממירים, ספורט ושירותי תוכן והחיוב האמיתי הוא 240.

לכן הבדיקה הראשונה היא מול עצמכם, לא מול חברת התקשורת.

סלולר: אם אתם משלמים 70 שקל לקו רגיל, כנראה הגיע הזמן לבדוק

שוק הסלולר בישראל זול מאוד, והפער בין לקוח שבודק מחירים ללקוח שלא עושה דבר יכול להיות גדול.

חבילות בסיסיות אפשר למצוא כיום אפילו בפחות מ-20 שקל, אבל עבור רוב המשתמשים שמחפשים חבילה גדולה עם הרבה גלישה, שיחות ו-SMS, בנצ'מרק סביר הוא בערך 25-40 שקל לקו. בחברות הגדולות ובחבילות 5G עשירות יותר רואים גם 40-60 שקל. אם אתם משלמים 65, 70 או 80 שקל על קו רגיל שאין בו חבילת חו"ל קבועה או הטבה יקרה אחרת, כדאי לבדוק למה.

למשפחה עם ארבעה קווים זה משמעותי מאוד.

נניח שמשפחה הצטרפה לפני כמה שנים במחיר של 34.90 שקל לקו. עם הזמן המבצע הסתיים והמחיר עלה ל-69.90 שקל. ארבעה קווים עולים עכשיו כמעט 280 שקל בחודש.

• הסל של ישראל מסתיים ב-14 באוקטובר - 112 מוצרים צפויים להתייקר
• חוב במים? התאגיד מנוע מלנתק לבד: מנהל רשות המים מחליט, ולצרכן יש 21 יום להגיב

אם אותה משפחה יכולה לקבל ארבעה קווים ב-30 שקל בממוצע, היא תרד ל-120 שקל. החיסכון הוא 160 שקל בחודש - 1,920 שקל בשנה.

ולא צריך בהכרח לעבור חברה. מתחילים אצל החברה הקיימת. אומרים לנציג: יש לי ארבעה קווים, אני משלם 280 שקל בחודש, אני רואה היום הצעות סביב 120-160 שקל לארבעה קווים. מה אתם יכולים לעשות?

מה שלא כדאי לעשות הוא לקבל מיד "מבצע" שנשמע טוב בלי לשאול שתי שאלות: לכמה זמן המחיר הזה תקף, ומה המחיר אחר כך.

חבילה ב-29.90 שקל שעולה כעבור שנה ל-69.90 שקל אינה חבילה של 29.90 שקל. צריך לחשב את העלות לתקופה שבה אתם מתכוונים להישאר.

גם נפח הגלישה הפך לכלי שיווקי שקצת איבד משמעות. לרוב האנשים אין צורך ב-1,000 או 2,000 ג'יגה בחודש. אם אתם משתמשים ב-40 ג'יגה, אין סיבה לשלם יותר רק כדי לקבל 1,000.

• 7 צעדים להעלות את הריבית על הפיקדון - גם כשהעו"ש נשאר בבנק הקיים
• אגרת הנוסע בנתב"ג עולה ב-11%

אינטרנט: 1 ג'יגה כבר לא אמור לעלות 180 שקל בלי סיבה טובה

באינטרנט הביתי הפערים גדולים יותר, כי קשה יותר להשוות. חברה אחת כוללת נתב, אחרת מוסיפה עליו 25 שקל. אחת נותנת מגדיל טווח, אחרת גובה עוד 20-30 שקל. יש תשתיות שונות ומהירות העלאה שונה.

ובכל זאת אפשר לקבל סדר גודל.

חיבור סיבים של 1 ג'יגה נמצא היום בשוק בטווח רחב מאוד - בערך 65-165 שקל - אבל הרבה מהחבילות התחרותיות נמצאות באזור 85-130 שקל. כשמוסיפים נתב או ציוד מתקדם מגיעים לעיתים ל-110-150 שקל.

לכן מי שמשלם 100-130 שקל על אינטרנט 1 ג'יגה לא בהכרח צריך לרוץ לשנות משהו. מי שמשלם 160-180 שקל על חיבור רגיל, בלי שירות יוצא דופן ובלי ציוד מיוחד, צריך לפחות לפתוח את החשבונית ולראות למה.

נניח שמשפחה משלמת 169 שקל על סיבים, נתב ומגדיל טווח. בדיקה מגלה שהיא יכולה לקבל שירות שמתאים לה ב-109 שקל כולל הציוד שהיא באמת צריכה. 60 שקל בחודש הם 720 שקל בשנה.

כאן יש מלכודת נוספת: המהירות. משפחה שמשלמת תוספת כדי לעבור מ-1 ג'יגה ל-2.5 ג'יגה צריכה לשאול אם יש בבית בכלל ציוד שמסוגל לנצל את המהירות הזאת. בהרבה בתים לא תרגישו הבדל בגלישה רגילה, נטפליקס או עבודה משרדית.

צריך גם להסתכל על מהירות ההעלאה. אדם שעובד עם קבצים גדולים מהבית, מעלה וידאו או מגבה כמויות גדולות לענן עשוי להעדיף חבילה יקרה יותר עם Upload גבוה. כאן הזול ביותר לא בהכרח טוב יותר.

הטלוויזיה היא המקום שבו משפחות משלמות לפעמים פעמיים ושלוש על אותו דבר

שוק הטלוויזיה השתנה לגמרי, אבל החשבונות של הרבה משפחות עדיין שייכים לעולם הישן.

כיום אפשר לקבל שירות טלוויזיה מבוסס אפליקציה בסביבות 49-70 שקל בחודש. יש גם חבילות טלוויזיה מלאות יותר סביב 99 שקל בתקופות מבצע. חבילות אינטרנט וטלוויזיה יחד יכולות להתחיל באזור 120-150 שקל ולהגיע ל-200 שקל ויותר, בהתאם לתוכן, ציוד וספורט.

אין כאן מחיר אחד "נכון", כי משפחה שרואה ליגת האלופות, כדורגל ישראלי, סדרות מסוימות וחמישה מסכים צורכת מוצר שונה ממשפחה שרוצה בעיקר ערוצים ישראליים ו-VOD.

אבל יש מבחן פשוט: אם אתם משלמים 200-250 שקל בחודש לחברת טלוויזיה ובנוסף עוד 150-200 שקל על נטפליקס, דיסני, HBO ושירותים אחרים - צריך לעצור ולבדוק האם אתם קונים תוכן כפול.

נניח שמשפחה משלמת 199 שקל על שירות טלוויזיה, 54.90 שקל על נטפליקס, 49.90 שקל על דיסני ועוד 49.90 שקל על HBO. היא כבר באזור 354 שקל בחודש עוד לפני ספורט נוסף.

אם בני הבית מגלים שבפועל הם רואים בעיקר ערוצים ישראליים, נטפליקס וספורט בסיסי, יכול להיות שאפשר לרדת לחבילת טלוויזיה של 50-70 שקל ולהשאיר נטפליקס. פתאום העלות יורדת מ-354 שקל לאזור 120 שקל.

זה חיסכון של יותר מ-200 שקל בחודש - אבל רק אם התוכן החלופי באמת מתאים לכם. אין טעם לחסוך 100 שקל ואז לגלות שהערוצים שאתם רואים מדי ערב אינם שם.

יש עוד מקום לבדיקה: ממירים. אם יש ארבעה ממירים אבל הילדים כבר רואים בטלוויזיות חכמות ובטלפונים, יכול להיות שאתם ממשיכים לשלם על ציוד שאיש אינו משתמש בו.

נטפליקס, דיסני, HBO ושאר המנויים: 50 שקל ועוד 50 שקל ועוד 50 שקל

נטפליקס עולה כיום 32.90 שקל במסלול הבסיסי, 54.90 שקל בסטנדרטי ו-69.90 שקל בפרימיום. דיסני+ ו-HBO Max נמצאים סביב 50 שקל לחודש כל אחד.

המשמעות היא שמי שמחזיק נטפליקס סטנדרטי, דיסני+ ו-HBO כבר מוציא בערך 155 שקל בחודש - 1,860 שקל בשנה.

תוסיפו שירות מוזיקה, YouTube Premium, אחסון בענן, אפליקציית ספורט ועוד שירות או שניים והסכום יכול לחצות במהירות 250 שקל בחודש.

השאלה היא לא אם כל אחד מהם "שווה 50 שקל". יכול להיות שכן. השאלה היא אם אתם משתמשים בכולם באותו חודש.

אפשר לעבוד ברוטציה. חודשיים נטפליקס, חודש HBO, אחר כך דיסני. לא צריך להחזיק כל שירות אפשרי 12 חודשים בשנה רק מפני שאולי בעוד שלושה חודשים תעלה שם סדרה שתרצו לראות.

יש משפחות שבהן רק הצעד הזה מוריד 100 שקל בחודש בלי לפגוע כמעט בצפייה.

עוד דבר שכדאי לבדוק הוא סוג החבילה. אם יש בבית טלוויזיה אחת ולא חשוב לכם 4K, ייתכן שאין צורך בחבילת הפרימיום. אם שני בני זוג משלמים בנפרד על שירות מוזיקה, בודקים מסלול זוגי. אם כמה בני בית משלמים כל אחד, בודקים משפחתי.

חשמל: לא מחליפים מזגן - מחליפים את מי שמוכר לכם את החשמל

כאן נוצרה בשנים האחרונות אפשרות חיסכון חדשה שרבים עדיין לא ניצלו.

החשמל שמגיע לבית הוא אותו חשמל והתשתית נשארת אותה תשתית, אבל אפשר לבחור ספק אחר ולקבל הנחה.

במסלולים פשוטים יש כיום הנחות קבועות של בערך 5%-7%. במסלולים שתלויים בשעות ובמונה חכם ניתן לראות הנחות של 15%-21% בשעות מסוימות.

המספר של 20% נשמע מצוין, אבל צריך להבין אותו. הוא אינו בהכרח 20% מכל החשבון. ההנחה ניתנת על רכיב הצריכה ובשעות מסוימות, ולא על כל התשלומים הקבועים.

למשפחה ממוצעת שצורכת בסדר גודל של 8,000 קוט"ש בשנה, הנחה קבועה של 6%-7% יכולה להיות שווה כמה מאות שקלים בשנה. למשפחה עם בית גדול, הרבה מיזוג או רכב חשמלי, הסכום יכול להיות גבוה יותר.

אם יש לכם רכב חשמלי ואתם יכולים להטעין אותו בלילה, מסלול עם הנחה גבוהה בלילה יכול להיות משתלם מאוד. אם אחד מבני הזוג עובד מהבית והחשמל נצרך בעיקר ביום, בודקים מסלול יום.

הטעות תהיה לבחור לפי האחוז הגדול בפרסומת ולא לפי שעות הצריכה שלכם.

כרטיסי אשראי: 18 שקל פה, 20 שקל שם - ובסוף כמעט אלף שקל בשנה

דמי כרטיס רגילים בשוק נמצאים כיום לא פעם באזור 17.90 שקל בחודש, ובכרטיסים מסוימים 19.90 שקל. יש כרטיסים עם פטור בשנה הראשונה, כאלה שמבטלים את דמי הכרטיס אם עוברים רף שימוש מסוים ויש מועדוני עובדים שנותנים פטור מלא.

לכן במשפחה שבה יש ארבעה כרטיסים שעל כל אחד מהם משלמים בערך 18-20 שקל, מדובר ב-72-80 שקל בחודש. כמעט 1,000 שקל בשנה.

עכשיו תשאלו כמה מהכרטיסים באמת נחוצים.

במשפחות רבות יש כרטיס שקיבלנו במקום העבודה, כרטיס של מועדון צרכנות, כרטיס בנקאי ישן וכרטיס נוסף שנפתח בשביל הטבת הצטרפות. חלקם יושבים בארנק וממשיכים לחייב.

פותחים את כל הכרטיסים ורושמים ליד כל אחד: כמה הוא עולה בשנה, כמה אנחנו מוציאים בו ומה קיבלנו ממנו בפועל.

אם שילמתם 215 שקל בשנה על כרטיס וקיבלתם הטבה ששווה לכם 50 שקל, זו עסקה לא טובה.

לפעמים מספיקה שיחת טלפון. "אני משלם 17.90 שקל בחודש, יש לי כרטיס אחר בחינם, אני רוצה פטור". לא תמיד תקבלו, אבל בהחלט שווה לנסות.

וגם הבנק: ניהול עו"ש בסיסי לא אמור להפוך לעוד חשבון גדול

לקוח עם פעילות בנקאית פשוטה יכול להשתמש במסלול בסיסי שמחירו עד 10 שקלים בחודש. למשקי בית עם פעילות גדולה יותר יש מסלולים רחבים יותר, אבל גם שם כדאי לדעת כמה אתם באמת משלמים.

העלות הממוצעת של ניהול חשבון והחזקת כרטיס עמדה לאחרונה סביב 31.5 שקל לחודש למשק בית. זה לא אומר ש-31.5 הוא המחיר שצריך לשלם, אלא נותן נקודת התייחסות.

אם אתם רואים 60, 80 או 100 שקל בחודש בעמלות שוטפות, דמי כרטיס והוצאות בנקאיות בסיסיות - תבדקו.

אבל העמלות הקטנות הן לא תמיד הכסף הגדול בבנק. המשפחה שחוסכת 20 שקל בעמלות אבל משלמת ריבית גבוהה על מינוס של 20 אלף שקל מטפלת בשוליים.

צריך לפתוח גם את סעיף הריבית: כמה עולה המינוס, איזו ריבית נגבית על ההלוואות, האם יש אשראי מתגלגל בכרטיס והאם עסקאות "קרדיט" הופכות קנייה רגילה להלוואה יקרה.

אשראי מתגלגל במיוחד עלול להיות יקר יותר מהלוואה רגילה. אם חלק מחשבון האשראי עובר בכל חודש לחודש הבא, זה כבר לא סעיף של 20 שקל. שם אפשר להגיע למאות ואלפי שקלים בשנה בריבית.

ביטוחים: אין מחיר "נכון", ולכן חייבים להשוות את אותו מוצר

ביטוחים הם אחד המקומות שבהם אפשר למצוא חיסכון גדול מאוד, אבל גם לעשות טעות גדולה.

בביטוח רכב אין בנצ'מרק פשוט. נהג בן 50 עם עבר נקי ורכב משפחתי אינו דומה לנהג צעיר עם רכב יקר. לכן הדרך היחידה לדעת אם אתם יקרים היא לקחת כמה הצעות לאותו כיסוי.

אם הביטוח שלכם התחדש ב-6,200 שקל בשנה, לא משווים להצעה של 4,500 שקל לפני שבודקים שההשתתפות העצמית, הנהגים, השירותים והכיסויים זהים.

אבל אם שלוש חברות נותנות כיסוי דומה ב-4,700-5,000 שקל ואתם משלמים 6,200, כבר יש לכם בנצ'מרק אמיתי. חיסכון של 1,200 שקל בשנה הוא 100 שקל בחודש במונחי משק הבית.

אותו עיקרון בביטוח דירה.

בביטוח בריאות וחיים צריך להיות הרבה יותר זהירים. לא מבטלים פוליסה קיימת לפני שבודקים אם אפשר לקבל שוב את אותו הכיסוי, האם יש החרגות ומה השתנה במצב הבריאותי. כאן לא עושים "ניקוי מנויים" כמו בנטפליקס.

כן צריך להיכנס להר הביטוח ולראות אילו פוליסות קיימות. אנשים מגלים שם לפעמים ביטוח שנשכח, כיסוי כפול או פוליסה ישנה שכבר אינה רלוונטית.

חדר כושר: אם אתם משלמים 300 שקל והולכים פעמיים בחודש, כל אימון עולה 150 שקל

גם כאן צריך בנצ'מרק.

חדרי כושר במודל לואו-קוסט מציעים כיום מנויים החל מאזור 99 שקל, ובחלק מהמועדונים מסלולים של 130-160 שקל הם מחיר מקובל. מועדוני פרימיום יכולים להגיע ל-250-400 שקל ויותר, במיוחד כשיש בריכה, ספא, שיעורים ושירותים נוספים.

אם אתם משלמים 320 שקל לחודש ומשתמשים בבריכה שלוש פעמים בשבוע, יכול להיות שאתם מקבלים תמורה טובה. אם אתם רק עולים על הליכון פעמיים בחודש, אפשר כנראה לעשות את אותו דבר ב-130-160 שקל.

ויש האפשרות הפשוטה יותר: לבטל.

מנוי של 220 שקל שאינו בשימוש עולה 2,640 שקל בשנה. אפילו אם תשלמו מדי פעם 50 שקל לכניסה חד-פעמית, אדם שמתאמן פעם בחודש עדיין יכול לצאת בזול יותר.

גם כאן צריך לבדוק הקפאות, דמי ביטול והטבות דרך מקום העבודה. לעובדים בחברות גדולות, מועדוני צרכנות וארגונים יש לעיתים מחירים נמוכים משמעותית מהמחיר שמוצג ללקוח רגיל.

האפליקציות הקטנות הן לפעמים חשבון גדול שמתחבא בטלפון

כאן החשבון השנתי חשוב במיוחד.

אפליקציות רבות לא גובות 20 שקל בחודש אלא 199 או 299 שקל פעם בשנה. ברגע החיוב זה נראה כמו קנייה חד-פעמית, ולכן קל לפספס שמדובר במנוי.

פותחים באייפון או באנדרואיד את רשימת המנויים הפעילים. תופתעו כמה אנשים מגלים שם אפליקציה שהם הורידו לפני שנתיים.

אחסון בענן, עריכת תמונות, PDF, אנטי-וירוס, לימוד שפות, מדיטציה, אפליקציות לילדים, משחקים, שירותי AI, מעקב כושר - כל אלה יכולים להצטבר.

חמישה מנויים קטנים של 25 שקל הם 125 שקל בחודש ו-1,500 שקל בשנה.

הכלל שאני הייתי משתמש בו פשוט מאוד: אם לא השתמשתם בשירות בחודשיים האחרונים, בטלו אותו. אם תגלו בעוד חודש שאתם צריכים אותו, תחזרו. ברוב השירותים אין שום פרס על נאמנות.

כמה באמת אפשר לחסוך? הנה משפחה שלא בדקה שלוש שנים

ניקח משפחה עם שני הורים ושני ילדים.

הם משלמים 69.90 שקל על כל אחד מארבעת קווי הסלולר - 280 שקל. עוברים למסלול משפחתי ב-30 שקל לקו - 120 שקל. חיסכון: 160 שקל.

אינטרנט עולה להם 169 שקל. הם מוצאים חבילה שמתאימה להם ב-109 שקל. חיסכון: 60 שקל.

חבילת הטלוויזיה עולה 199 שקל. בבית כמעט לא צופים בערוצים המיוחדים והם עוברים לשירות של 65 שקל. חיסכון: 134 שקל.

יש נטפליקס, דיסני ו-HBO. הם משאירים שני שירותים בכל חודש ועושים רוטציה בשלישי. חיסכון ממוצע: כ-50 שקל.

החלפת ספק חשמל נותנת להם בממוצע עוד כ-30 שקל בחודש.

הם מבטלים שני כרטיסי אשראי מיותרים וחוסכים 36 שקל.

אחד מבני הזוג משלם 220 שקל על חדר כושר שהוא כמעט לא מגיע אליו ועובר למועדון ב-130 שקל. חיסכון: 90 שקל.

עוד שתי אפליקציות ישנות יורדות מהחשבון - 45 שקל.

הגענו לכ-605 שקל בחודש. 7,260 שקל בשנה.

המשפחה לא החליפה דירה, לא מכרה את המכונית, לא הפסיקה לאכול בחוץ ולא קנתה מותגים זולים יותר בסופר. היא בעיקר הפסיקה לשלם מחיר של לקוח שלא בדק.

לא בכל בית נמצא 600 שקל. במשפחה מסודרת שכבר משווה מחירים אולי יימצאו 100-200 שקל בלבד. אבל גם 200 שקל בחודש הם 2,400 שקל בשנה.

השאלה שצריך לשאול בכל שורה: "כמה אני משלם, וכמה עולה היום אותו דבר?"

זו בסופו של דבר הבדיקה החשובה ביותר.

לא "האם 140 שקל לאינטרנט נשמע לי הרבה". אין משמעות לתחושה.

כמה אתם משלמים? מה בדיוק אתם מקבלים? כמה עולה היום חבילה מקבילה? מה המחיר אחרי המבצע? האם הציוד כלול? האם יש עלות התקנה? האם שירות אחר שאתם כבר משלמים עליו נמצא בתוך החבילה?

ואז משווים.

בסלולר, 25-40 שקל לקו הוא כיום אזור תחרותי מאוד לרוב המשפחות. ב-50-60 שקל כבר צריך לראות מה מקבלים מעבר. ב-70 שקל ומעלה לקו רגיל כדאי לבדוק.

באינטרנט 1 ג'יגה, אזור של 85-130 שקל הוא נקודת השוואה טובה לפני ציוד ותוספות. 150-180 שקל אינו בהכרח מחיר לא סביר, אבל צריך לדעת למה אתם משלמים אותו.

בטלוויזיה בסיסית מבוססת אינטרנט יש היום חלופות באזור 50-70 שקל. שירותים מלאים ויקרים יותר יכולים להצדיק 100-200 שקל, אבל כאשר החשבון מגיע ל-250-300 שקל ובמקביל אתם מחזיקים שלושה שירותי סטרימינג, יש מקום לבדיקה.

בכרטיס אשראי רגיל 17-20 שקל לחודש הוא מחיר נפוץ, אבל "נפוץ" לא אומר שאתם חייבים לשלם אותו. יש הרבה דרכים לקבל פטור.

ובחשמל אין כמעט סיבה למשפחה שלא בדקה את הנושא להישאר עם אפס הנחה בלי לברר. גם הנחה של 5%-7% על הצריכה היא כסף שנשאר בבית בלי שהמשפחה צרכה קוט"ש אחד פחות.

ומה עושים אחרי הבדיקה? קודם משיגים מחיר, אחר כך מתקשרים

יש חשיבות לסדר.

אל תתקשרו לחברת הסלולר ותשאלו "אפשר הנחה?". זה משאיר לנציג להחליט מה להציע.

תבדקו קודם את השוק.

אחר כך אומרים: "אני משלם 70 שקל לקו. יש לי ארבעה קווים. ראיתי הצעות באזור 30-35 שקל לקו. אני מעדיף להישאר אצלכם - איזה מחיר אתם יכולים לתת לי?"

אותו דבר באינטרנט: "אני משלם 169 שקל על 1 ג'יגה. יש הצעות סביב 100-120 שקל. אני צריך נתב אחד ולא צריך מגדיל טווח. כמה עולה לי להישאר?"

ופתאום השיחה אחרת לגמרי.

חשוב גם לא להתרשם ממחיר לחודשיים. אם נותנים לכם 79 שקל לשלושה חודשים ואחר כך 159 שקל, מחשבים שנה: שלושה חודשים כפול 79 ועוד תשעה חודשים כפול 159. זה המחיר האמיתי.

ואם המחיר קופץ בעוד שנה, מכניסים תזכורת ליומן חודש לפני.

זו אולי הפעולה הכי פשוטה בכל הבדיקה: כל מבצע חדש מקבל מיד תזכורת. הצטרפתם לסלולר במחיר לשנה? ביומן בעוד 11 חודשים כתוב "לבדוק סלולר". נטפליקס בהנחה לחצי שנה? תזכורת בחודש החמישי. נתב חינם לשנה ואחר כך בתשלום? תזכורת.

כי רוב החברות לא צריכות שתשלמו מחיר גבוה לנצח. מספיק להן שלא תשימו לב כמה חודשים אחרי שהמבצע נגמר.