אפל בדרך לנתח דו-ספרתי בהודו - והמותגים הסיניים מאבדים גובה

הודו הייתה במשך שנים השוק הגדול שאפל התקשתה לפצח. המותגים הסיניים וסמסונג שלטו בו בזכות מכשירים זולים, והאייפון נשאר מוצר של שכבה צרה של קונים אמידים. עכשיו המגמה מתהפכת. לפי הערכות של חברות מחקר בתחום, נתח השוק של אפל בהודו, במונחי מספר מכשירים, עשוי להגיע השנה ל-10%, בפעם הראשונה בשנה קלנדרית אחת. ב-2022 הנתח עמד על 4%, כך שמדובר בזינוק של פי 2.5 בתוך ארבע שנים.

הדלק של הקפיצה הוא סדרת האייפון 18 פרו. המכירות הרשמיות בהודו נפתחו ב-18 בספטמבר, ובערים הגדולות, מומבאי, דלהי ובנגלור, השתרכו תורים ארוכים מחוץ לחנויות של החברה. חלק מהקונים חיכו יותר מעשר שעות, ואחרים הגיעו מערים קטנות כדי להחליף מכשיר כבר ביום ההשקה. בדיקות ראשוניות בערוצי ההפצה מצביעות על ביקוש גבוה בכ-20% מזה שנרשם לסדרת האייפון 17 לפני שנה. חלק מהדגמים החדשים צפויים להגיע לחנויות באוקטובר, וייתכן שיוסיפו תנופה ברבעון האחרון של השנה.

המשקל של המהלך גדול. הודו היא שוק הסמארטפונים השני בגודלו בעולם לפי מספר מכשירים, אחרי סין. לפי נתוני הרבעון השני, ארבעה מתוך חמשת המותגים הגדולים במדינה הם סיניים. ויוו מובילה עם נתח של כ-18%, וסמסונג הקוריאנית נמצאת במקום השני. אבל באותו רבעון רוב המותגים הסיניים איבדו נתח שוק, בזמן שאפל וסמסונג הוסיפו.

המחיר עולה, והביקוש מחזיק

הסיבה המרכזית להיפוך קשורה בעלויות. מחירי השבבים והזיכרונות בעולם עלו בחדות, והיצרנים של המכשירים הזולים נאלצים להעביר את ההתייקרות לצרכנים. דווקא בפלח הכניסה, שבו המותגים הסיניים חזקים במיוחד, המחירים זינקו, ומכירות הסמארטפונים בהודו ירדו מתחילת השנה, בדומה לתחזית לירידה חדה בשוק הסמארטפונים העולמי ב-2026. אפל העלתה גם היא מחירים בהודו והשיקה דגמים יקרים יותר, אבל אצלה ההתייקרות דווקא מחזקת את מעמד המכשיר כמוצר פרימיום. נראה שהקונה של אייפון פחות רגיש למחיר, ומבחינתו המכשיר החדש הוא גם סמל סטטוס.

הפער בין המחיר להכנסה עדיין עצום. האייפון 18 פרו נמכר בהודו ב-164,900 רופי, כ-1,700 דולר, במדינה שבה התוצר לנפש עומד על כ-2,800 דולר בשנה. המכשיר עולה יותר מחצי מההכנסה השנתית הממוצעת. מה שמגשר על הפער הוא המימון: תוכניות תשלומים בריבית אפס, שמאפשרות לפרוס את המחיר על פני 12 חודשים, לצד הנחות לסטודנטים. כך התשלום החודשי יורד אל מתחת ל-10% ממחיר המכשיר, ורכישה שנראתה רחוקה הופכת לעניין של תקציב חודשי. זו גם הסיבה שאפל מסוגלת להמשיך ולהעלות מחירים, כמו שקרה עם האייפון שמחירו מתקרב ל-2,000 דולר.

המספרים של השנה שעברה ממחישים את המשקל של הודו באסטרטגיה של החברה. ב-2025 מכרה אפל כ-37.2 מיליון אייפונים באסיה-פסיפיק, בניכוי סין ויפן, ומתוכם 14.4 מיליון בהודו, כמעט 40% מהאזור כולו. מכירות האייפון בהודו צמחו אשתקד ב-16%, לעומת צמיחה ממוצעת של 12% באזור. במקביל, הודו הפכה לבסיס ייצור חשוב של החברה, שמעבירה בהדרגה חלק מהייצור מסין, וקבוצת טאטא ההודית היא כיום אחת הספקיות המרכזיות שלה.

יש גם סימני אזהרה. ברבעון השני ירדו המשלוחים של אפל להודו, לראשונה מזה יותר מארבע שנים. לפי אנשי התעשייה, הירידה נבעה בעיקר ממחסור בהיצע ומאילוצי מלאי, ופחות מחולשה בביקוש. חברות המחקר מעריכות שהביקוש יחזיק מעמד גם אחרי ההתייקרות, אבל ייתכן שקצב הצמיחה יתמתן. גורם סיכון נוסף מגיע מוושינגטון: בית הנבחרים האמריקאי העביר חוק סנקציות רחב נגד רוסיה, שעשוי לאפשר לנשיא טראמפ להטיל מכסים של עד 100% על מדינות שקונות ממנה אנרגיה, והודו היא אחת הקונות הגדולות. מכסים כאלה עלולים לסבך את הסחר של הודו עם ארצות הברית, ובעקיפין גם את שרשרת הייצור של אפל במדינה.

עבור המשקיעים, הסיפור ההודי מתחבר למגמה רחבה יותר. מניית אפל מתקרבת לשווי שוק של 5 טריליון דולר, והשוק הסיני, שהיה במשך שנים עוגן הצמיחה שלה באסיה, הפך לזירה תחרותית וקשה יותר. הודו, עם אוכלוסייה של 1.4 מיליארד בני אדם ושכבת ביניים מתרחבת, מציעה לחברה מאגר ענק של קונים פוטנציאליים. גם אם מספר המכשירים שנמכרים במדינה יתקשה לצמוח בשוק שמתכווץ, נראה שאפל מצליחה להגדיל את חלקה בעוגה, ובעיקר בחלק הרווחי שלה.