אולפן האפקטים של "דיונה" נכנס לזירת ה-AI: ברהמה גייסה 150 מיליון דולר בשווי 2 מיליארד
הטכנולוגיה שעומדת מאחורי החולות של "דיונה" מחפשת עכשיו לקוחות הרחק מהוליווד. ברהמה AI, סטארט-אפ הודי שמייצר תוכן אודיו-ויזואלי בעזרת בינה מלאכותית עבור חברות גדולות, השלימה גיוס של 150 מיליון דולר לפי שווי של 2 מיליארד דולר. את הכסף הזרימה Multiples, קרן פרייבט אקוויטי הודית, והתיאבון של המשקיעים היה גדול יותר: לפי החברה, התקבלו ביקושים נוספים בהיקף של כ-100 מיליון דולר, וייתכן שהסבב יורחב כדי לקלוט חלק מהם או את כולם.
ברהמה נשלטת בידי פריים פוקוס, קבוצת מדיה ובידור הודית שנסחרת בבורסה של מומבאי, דרך חברת הבת הבריטית שלה DNEG. השם DNEG מוכר בעיקר בזכות אולפן האפקטים הוויזואליים והאנימציה שעבד על סרטי "דיונה" ועל "האודיסאה" של כריסטופר נולאן, ובמהלך השנים זכה בשורה של פרסי אוסקר על אפקטים ויזואליים. אחרי הגיוס תחזיק פריים פוקוס, דרך DNEG, בכ-66% ממניות ברהמה. המשמעות היא שהחברה האם מגייסת כסף חיצוני בהיקף משמעותי ועדיין שומרת את השליטה ואת רוב הפוטנציאל של החברה הבת. אם השווי המדובר הוא אחרי הכנסת הכסף, 150 המיליון מגלמים כ-7.5% מההון.
המהלך של ברהמה מבוסס על רעיון פשוט יחסית: לקחת כלים שפותחו עבור הפקות קולנוע וטלוויזיה יוקרתיות ולהציע אותם לארגונים וליוצרי תוכן בכל ענף. החברה מתמקדת כרגע בארבעה תחומים: מדיה ובידור, ספורט, בריאות ופרסום. בין לקוחות העוגן שלה נמנים וורנר ברדרס, ליגת ה-NBA ומרפאת מאיו. השאיפה, לפי החברה, רחבה עוד יותר: להפוך לפלטפורמה שדרכה ארגונים גדולים מנהלים, מנתחים, יוצרים ומעבדים את כל נכסי הווידאו והשמע שלהם.
הצעד הבא שהחברה מסמנת הוא דמויות דיגיטליות אינטראקטיביות. מדובר בהעתקים של אנשים אמיתיים, עם המראה וההתנהגות שלהם, שאמורים לשוחח עם לקוחות או עם קהל בצורה שמזכירה מפגש פנים אל פנים. לפי החברה, ההשקה קרובה. היא גם מדגישה שהמערכת תוכל לעבוד עם מודלים של ספקים שונים, כך שהלקוחות יוכלו לבחור את המודל שמתאים להם.
הבסיס לכך הונח בפברואר 2025, כשברהמה רכשה את מטאפיזיק הבריטית, חברה שמייצרת מדיה גנרטיבית בזמן אמת. מטאפיזיק זכתה לחשיפה רחבה בתוכנית הכישרונות האמריקאית America's Got Talent, ומגזין טיים דירג אותה ב-2023 בין 100 החברות המשפיעות בעולם. ברהמה מתכננת לחבר את היכולות של DNEG, של מטאפיזיק ושל פריים פוקוס לפלטפורמה אחת, שנבנתה מלכתחילה סביב בינה מלאכותית.
הכסף עובר משכבת התשתית לשכבת היישומים
הגיוס מגיע בתקופה שבה הכסף בענף ה-AI ממשיך לזרום בקצב גבוה. עד עכשיו רוב ההון הגדול הלך לתשתית: שבבים, מרכזי נתונים ומודלי שפה. דוגמה בולטת היא הגיוס של 22 מיליארד דולר מבנקים שקרוקס מתכננת לרכישת שבבי גוגל. במקביל, המודלים עצמם הולכים ונעשים זולים יותר, כפי שהראתה ההוזלה של OpenAI ו-Anthropic באותו יום, בשיעור של עד 50%. ירידת המחירים הזאת עשויה לשחק לטובת חברות כמו ברהמה, שבונות מוצרים מעל המודלים ומוכרות אותם ללקוחות ארגוניים, כי עלות ההפעלה שלהן יורדת בזמן שהמחיר ללקוח נקבע לפי הערך של המוצר.
השאלה שמשקיעים שואלים כבר חודשים היא מתי ההשקעות העצומות יתורגמו להכנסות, ויש מי שמעריכים שהרווח הגדול מה-AI עשוי להגיע מאוחר מהצפוי. חברות כמו ברהמה, שמוכרות פתרון מוגדר ללקוח עסקי שמשלם עליו, נחשבות לפעמים לדרך ישירה יותר להפוך את הטכנולוגיה לכסף.
גם לזווית ההודית יש משקל. הודו מנסה בשנים האחרונות לבנות לעצמה מעמד בענף ה-AI, והגיוס של ברהמה, מקרן מקומית ובשווי של 2 מיליארד דולר, מצטרף לגל של השקעות בחברות טכנולוגיה הודיות שפונות לשוק העולמי. Multiples נחשבת לאחת מקרנות הפרייבט אקוויטי הבולטות במדינה, והכניסה שלה לעסקה מעידה על אמון של הון מקומי בחברה.
ועדיין, המעבר מסרטים לארגונים עשוי להיות מורכב. יצירה של דמויות דיגיטליות שמבוססות על אנשים אמיתיים מעוררת שאלות של זכויות, הסכמה ורגולציה, ובשוק הזה פועלות כבר חברות רבות, מסטארט-אפים עם מימון נדיב ועד ענקיות הטכנולוגיה. היתרון שברהמה מציגה הוא הניסיון שנצבר ב-DNEG ובמטאפיזיק, יחד עם קשרים קיימים עם אולפנים, ליגות ספורט ומוסדות רפואה. הקצב שבו לקוחות ארגוניים יאמצו את הכלים יקבע כנראה אם השווי הנוכחי יתברר כשלב ראשון בדרך למספרים גדולים יותר.
