הביטקוין למד להתרסק ב"עדינות": איך המוסדיים שינו את כללי המשחק

שורט-סקוויז ותקווה זהירה: מה מניע את הריצה לכיוון 3 טריליון דולר

שווי השוק הכולל של עולם הקריפטו עלה ביותר מ-5% ומתקרב שוב לרף של כ-3 טריליון דולר, אזור התנגדות משמעותי שנרשם לאחרונה באמצע חודש ינואר. העלייה החדה במחירים נתמכה בעיקר בסגירה כפויה של הימורים נגד השוק (שורט-סקוויז), לאחר שסוחרים נאלצו לסגור פוזיציות בהיקף של יותר מ-900 מיליון דולר ביממה אחת. גל סגירות זה, לצד כניסת כספים נטו של כמיליארד דולר לקרנות הסל על ביטקוין, יצר מומנטום חיובי מהיר בשווקים.

מוקדם יותר השבוע נהנה השוק גם מרוח גבית בזירה הכלכלית הרחבה. מחירי הנפט צנחו ביותר מ-8% בתוך פחות משבועיים, ותשואות איגרות החוב הממשלתיות של ארצות הברית ל-10 שנים נסוגו מרף ה-5%. ירידה זו בתשואות הקלה על הלחץ בשווקים, לאחר שקודם לכן גברו החששות מזינוק של התשואות מעבר ל-6% בעקבות העלאת הריבית של הבנק המרכזי.

למרות העליות המרשימות, מומחים מצביעים על נורת אזהרה משמעותית להמשך המגמה. מדד הפרמיה של בורסת קוינבייס מראה כי הביקוש בשוק המזומן המקומי בארצות הברית עדיין מהוסס וטרם הצטרף במלוא העוצמה לגל הרכישות. ללא ביקושים רציפים ויציבים מצד קונים בשוק הספוט, קיים חשש שהגל הנוכחי יאבד תנופה והשוק ייכנס שוב לתקופה של דשדוש והמתנה, בדומה למחזור העליות שנרשם בחודש אוגוסט.

צל הריבית: איך ההעלאה בוושינגטון בולמת את המומנטום

על רקע זה, הזינוק במחירו של הביטקוין נבלם בימים האחרונים, לאחר שהמטבע נגע בשיא מקומי של מעל 87 אלף דולר — שיא נקודתי בתוך מגמת ההתאוששות הנוכחית, ולא שיא כל הזמנים. הנסיגה מגיעה על רקע הערכות גוברות בשוק כי הבנק המרכזי של ארצות הברית יעלה שוב את הריבית בחודש הבא, בעקבות נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי. לפי כלי המעקב של בורסת שיקגו, ההסתברות להעלאת ריבית נוספת באוקטובר זינקה לכ-75%, נתון שחיזק את הדולר, הקפיץ שוב את התשואות על אגרות החוב הממשלתיות, ופגע באטרקטיביות של נכסי סיכון שאינם נושאים תשואה.

השינוי החד בציפיות המשקיעים התרחש ימים ספורים לאחר שהבנק המרכזי כבר ביצע, ב-16 בספטמבר, את העלאת הריבית הראשונה שלו מאז יולי 2023, והקפיץ את טווח הריבית ל-3.75% עד 4%. למרות שבתחילה סברו בשוק כי מדובר במהלך חד-פעמי, התבטאויות של בכירי הבנק ופרסום מדדי מחירים המעידים על אינפלציה עיקשת טרפו את הקלפים והעלו את הסיכויים להמשך הידוק מוניטרי.

התקררות השוק אינה מוגבלת לביטקוין בלבד, וניכרת גם במטבעות מובילים אחרים שרשמו ירידות או קפאון במחיריהם ביממה האחרונה. סביבת ריבית גבוהה מקטינה את הנזילות בשווקים ומייקרת את עלויות המינוף, גורמים שבאופן היסטורי מכבידים על מחירי הנכסים הדיגיטליים ומובילים לבלימת עליות שערים.

מדוע ההתרסקות הזו פגעה פחות — ומה זה אומר על העתיד

מעבר לתנודות הקצרות, מסתמן שינוי מבני עמוק יותר באופיו של השוק. מטבע הביטקוין ירד בכ-55% "בלבד" במחזור הדובי האחרון שלו, משיאו באוקטובר 2025, לעומת התרסקויות של למעלה מ-75% בעבר. כניסת קרנות הסל והמשקיעים המוסדיים, לצד שווי שוק אדיר, משנים את כללי המשחק, ומומחים מסבירים כיצד התבגרות השוק בולמת ירידות חדות — אך עשויה גם להגביל זינוקים עתידיים.

הביטקוין נהג לאלץ משקיעים לשלם על עליות השערים המטורפות בהתרסקויות אכזריות, אך נראה שהמשוואה הזו משתנה. בעוד שברוב השווקים ירידה של 55% תיחשב לקריסה היסטורית, עבור הביטקוין זו ירידה מתונה יחסית. לשם השוואה, בנובמבר 2021, לאחר שהגיע לכמעט 69 אלף דולר, צלל המטבע אל מתחת ל-16 אלף דולר שנה לאחר מכן — התרסקות של למעלה מ-75%. במחזורים מוקדמים יותר נרשמו ירידות של 80% ויותר.

ראיין רסמוסן, מנהל מחקר בחברת ביטוויס, מצביע על קרנות הסל שעוקבות אחר מחיר המטבע כגורם מרכזי לשינוי. לפני כניסת הקרנות הללו, הבעלות על ביטקוין נטתה בבירור לכיוון משקיעים פרטיים, קרנות ייעודיות לתחום הקריפטו וסוחרים טקטיים. קרנות הסל סיפקו ליועצים פיננסיים ולמשקיעים מוסדיים דרך נוחה ומוכרת לשלב את המטבע בתיקי השקעות מסורתיים.

• הביטקוין מעל 85 אלף דולר - וסטרטג'י שוב קונה
• למרות נפילת חוק הקלריטי הביטקוין שומר על יציבות והרגולציה מתקדמת במספר חזיתות

משקיע מקצועי עשוי להקצות כ-2% מתיק ההשקעות שלו לביטקוין, בעוד שמשקיעים פרטיים עשויים להשקיע עשרות אחוזים מהונם במטבע. רסמוסן מסביר כי כאשר הביטקוין יורד ב-50%, תיק של משקיע מוסדי יורד ב-1% בלבד, ולכן הפאניקה פחותה. בנוסף, נכנס לתמונה אלמנט של איזון מחדש: יועץ השקעות שמכוון לחשיפה של 2% עשוי לקנות ביטקוין דווקא לאחר ירידה חדה, כדי להחזיר את הפוזיציה למשקלה המקורי בתיק, ומנגד, אם המטבע יזנק ויגיע ל-5% מהתיק, אותו משקיע עשוי למכור חלק מאחזקותיו כדי לאזן את התיק בחזרה. התנהלות זו של וול סטריט אכן בולמת ירידות חדות, אך עשויה גם להפוך את המשקיעים למוכרים כאשר המחירים מזנקים, ובכך להגביל את העליות. מארק קונורס, מנהל השקעות ראשי בחברת ריסק דימנשנס, מחזק נקודה זו ומציין כי התנודתיות של הביטקוין אכן ירדה עם הזמן, אך גם התשואות שלו התמתנו בהתאם בשל אותן פעולות איזון.

ג'ים פרייולי, מנהל מחקר נכסים דיגיטליים בחברת שוואב, מציע הסבר נוסף. לטענתו, למרות הנוכחות הגוברת של הגופים המוסדיים, ביטקוין עדיין נותר ברובו נכס של משקיעים פרטיים, וההסבר הפשוט יותר לדעתו נעוץ בגודלו של המטבע, שחזר לשווי שוק של כ-2 טריליון דולר. נדרש כיום הון עצום הרבה יותר כדי להכפיל את שוויו, לעומת התקופה שבה הוערך במיליארדי דולרים בודדים — הזינוקים המדהימים מהשנים המוקדמות הפכו קשים לשחזור. בנוסף, נתוני המסחר מראים כי למרות הירידות, משקיעים רבים המשיכו לאסוף סחורה ברמות מחיר נמוכות יותר. מתוך כ-20 מיליון מטבעות במחזור, מעריך פרייולי כי כארבעה עד חמישה מיליון אבדו לעד, ועוד שישה עד שבעה מיליון נזילים. שאר המטבעות מוחזקים בידי משקיעים ותיקים שכמעט ואינם זזים, שכבר חוו התרסקויות מרובות ולכן מסרבים למכור. ככל שהמטבע ממשיך להתבגר, ההערכה הרווחת היא שנראה מחזורי ירידות מתונים מבעבר, אך גם תקופות שגשוג מתונות יותר.

15.6 מיליארד דולר על הכף: פקיעת האופציות שכולם עוקבים אחריה

שוק הנגזרים של ביטקוין ניצב בפני פקיעת ענק בבורסת דריביט ביום שישי הקרוב, בהיקף של כ-182 אלף מטבעות ביטקוין ובשווי רעיוני של כ-15.6 מיליארד דולר — זינוק ניכר לעומת פקיעת חודש אוגוסט, שעמדה על כ-6.44 מיליארד דולר בלבד. החוזים לפקיעה זו נוטים באופן בולט לטובת אופציות רכש, המהוות 106.2 אלף מטבעות לעומת 75.9 אלף מטבעות באופציות מכר, מה שמעמיד את יחס הפוט-קול על 0.71. עם זאת, נתון זה אינו מעיד בהכרח על הימור חד-משמעי לעליית מחירים, שכן סוחרים וגופים מוסדיים רבים משתמשים באופציות גם לגידור סיכונים ומכירת תנודתיות.

ריכוז הפוזיציות הגבוה ביותר אינו סביב מחיר השוק הנוכחי שעומד על כ-85 אלף דולר, אלא במחיר מימוש של 70 אלף דולר, שם נרשמה פעילות שיא הן באופציות רכש והן באופציות מכר. בנוסף, נקודת "הכאב המרבי" — המחיר שבו המספר הגדול ביותר של אופציות יפקע ללא ערך — נקבעה על 76 אלף דולר, פער משמעותי כלפי מטה ממחיר השוק. פקיעת סכום כה גדול מחייבת בעיקר מעקב אחר פעילותם של עושי השוק, אשר נאלצים לסגור, לפתוח או לגלגל פוזיציות גידור במטבע הבסיס לקראת הפקיעה ולאחריה.

סמיכות הפקיעה הנוכחית לפרסום נתוני מאקרו מהותיים בארצות הברית, כמו מדד הזמנות מוצרים בני-קיימא ומדד אמון הצרכנים, לצד פקיעת חוזים עתידיים בבורסת שיקגו, עשויה להגביר את התנודתיות בטווח הקצר. יחד עם זאת, פקיעות עבר בנפחים דומים הראו כי אין מדובר בכלי לחיזוי כיוון המחיר, אלא בעיקר באירוע טכני של איפוס פוזיציות וחלוקה מחודשת של חשיפות בשוק.

• האם ניתן להפוך מניות של חברה לטוקנים בניגוד לרצונה? הוויכוח מתלהט
• מטבע המם של האנטר ביידן התרסק ב-95% שעות לאחר ההשקה

כשהפרמיה נעלמת: מודל אוצרות הביטקוין הארגוני נסדק

מעבר לשוק הנגזרים, גם המודל שלפיו חברות ציבוריות רוכשות ומחזיקות ביטקוין כנכס במאזן שלהן מאבד במהירות את היתרון המרכזי שלו. לפי דוח חדש של קרן ההשקעות DWF ונצ'רס, רוב החברות הפועלות במתכונת זו כבר אינן נסחרות בפרמיה מעל שווי המטבעות שהן מחזיקות. המודל, שאותו הובילה חברת סטרטג'י של מייקל סיילור החל משנת 2020, התבסס על כך שמניות החברה נסחרו במחיר גבוה משווי נכסי הביטקוין שלה. יתרון זה אפשר לחברות לגייס הון מהציבור במחיר גבוה ולקנות עוד ביטקוין, מבלי לדלל את בעלי המניות הקיימים.

כעת המצב התהפך. מהנתונים עולה כי רק 4 מתוך 20 החברות הגדולות בתחום נסחרות כיום מעל שווי נכסי הקריפטו שלהן, ובהן ביט דיגיטל, סטרייב, הייפרליקוויד וביטמיין. מרבית החברות האחרות נסחרות בדיסקאונט, כלומר שווי השוק שלהן בבורסה נמוך משווי המטבעות שברשותן. מצב כזה שובר את מנגנון המימון: אם חברה מנפיקה מניות כשהיא נסחרת מתחת לשווי נכסיה כדי לקנות עוד מטבעות, היא פוגעת ישירות בערך ההחזקות של המשקיעים הקיימים שלה.

חולשת המודל כבר מביאה לשינוי כיוון בשטח. חברת השבבים הצרפתית סקוואנס, שהחלה ברכישת ביטקוין בשנה שעברה, דיווחה כי מכרה את יתרת המטבעות שלה בהיקף של 314 ביטקוין, וכעת מאזנה נקי לחלוטין מקריפטו. הדבר מתרחש ברקע תנודתיות חדה במחיר הביטקוין, שירד משיא של מעל 126 אלף דולר אל מתחת לרף של 60 אלף דולר, לפני שהתאושש לאזור ה-86 אלף דולר. ללא פרמיה עקבית במחירי המניות, מודל האוצר הדיגיטלי מתקשה להצדיק את עצמו.

המירוץ העולמי על הדולר הדיגיטלי

בעוד שוק הנגזרים והחברות הציבוריות מתמודדים עם התבגרות מכאיבה, בזירת התשתיות דווקא נרשמת האצה. בורסת המסחר בייננס השקיעה 100 מיליון דולר בחברת סירקל, המנפיקה של המטבע היציב USDC, במסגרת הסכם אסטרטגי ל-5 שנים. העסקה, שבוצעה בהנחה של 5% על מחיר המניה וכוללת התחייבות שלא למכור את המניות במשך שנתיים, הופכת את בייננס לבעלת מניות ישירה בחברה לצד היותה מפיצה מרכזית של המטבע. כחלק משיתוף הפעולה, בייננס תרחיב את השימוש במטבע במסחר, במוצרי חיסכון ובהשקעות, במיוחד בשווקים מתעוררים, ותציע הטבות עמלות למשתמשים.

עבור סירקל, המהלך מהווה צעד משמעותי להפחתת התלות בבורסת קוינבייס, ששימשה עד כה כשותפת ההפצה העיקרית שלה. פריסת הרשת הבינלאומית הרחבה של בייננס מעניקה למטבע היציב גישה ישירה לקהל משתמשים גלובלי עצום מחוץ לארצות הברית. עבור בייננס, ההסכם מאפשר להעמיק את פעילותה בתחום המטבעות היציבים מבלי לשאת בנטל הרגולטורי והתפעולי הכרוך בהנפקת מטבע דיגיטלי משלה.

בנק ההשקעות דויטשה בנק מעריך כי שוק הנכסים המקודדים (טוקניזציה) צפוי לזנק לשווי של 3 עד 4 טריליון דולר עד שנת 2035, עלייה חדה לעומת 25 מיליארד דולר בשנה שעברה. השוק, שאינו כולל מטבעות יציבים המהווים כיום כ-89% מכלל הערך, כמעט הכפיל את עצמו פי 4 מתחילת שנת 2025, וצמח מ-10 מיליארד דולר לכ-39 מיליארד דולר החודש. החוב הממשלתי של ארצות הברית הוא התחום המוביל עם שווי של 15 מיליארד דולר, בהובלת גופי ענק כמו בלקרוק, אונדו וסירקל.

השלב הבא של השוק מתמקד בשדרוג תשתיות המסחר. חברת הסליקה המרכזית בארצות הברית, DTCC, צפויה להשיק בחודש אוקטובר שירות לקידוד מניות וקרנות סל, לאחר שקיבלה אישור ל-3 שנים מרשות ניירות הערך. במקביל, בורסת ניו יורק הכריזה על תוכניות להקמת פלטפורמה למסחר רציף, ובאירופה עולה לאוויר פרויקט של הבנק המרכזי שמחבר בין פלטפורמות בלוקצ'יין למערכות הסליקה המסורתיות.

למרות ההתפתחות הטכנולוגית, הרגולציה נותרת מכשול משמעותי. הצעת חוק מרכזית להסדרת מבנה שוק הקריפטו בארצות הברית, הידועה כחוק הקלריטי, נכשלה החודש בהצבעה בסנאט, ודויטשה בנק מעריך כי הדבר יעכב התקדמות משמעותית עד לשנת 2027. עם זאת, החוק הפדרלי החדש להסדרת המטבעות היציבים, חוק הג'יניוס, צפוי להיכנס לתוקף במלואו לכל המאוחר עד חודש ינואר 2027.

חברת הפיננסים אונדו השיקה מוצר חדש המאפשר גישה לאסטרטגיות השקעה מקצועיות של חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם, בלקרוק. המוצר מציע תיקי השקעות הארוזים כאסימונים דיגיטליים בודדים על גבי רשת הבלוקצ'יין — זוהי הפעם הראשונה שמשקיעים דיגיטליים יכולים להיחשף למודלים הפיננסיים של ענקית ההשקעות באמצעות טכנולוגיה זו. ההשקה כוללת 3 תיקים המותאמים לפרופילי סיכון שונים: תיק אחד מתמקד בהכנסה יציבה, השני מאזן בין צמיחה ליציבות, והשלישי מיועד למשקיעים המחפשים צמיחה מואצת ומוכנים לקחת סיכון גבוה יותר.

בעולם הפיננסי המסורתי, בניית תיק השקעות המשלב נכסים שונים דורשת לרוב חשבון מסחר, יועץ פיננסי או השקעה בקרנות מנוהלות. אונדו מפשטת את התהליך בכך שהיא מכווצת אותו לאסימון דיגיטלי אחד. גישה זו מאפשרת למשקיעים להחזיק, לסחור ולהעביר את התיק השלם בין ארנקים דיגיטליים בדיוק כפי שהם עושים עם כל מטבע דיגיטלי אחר. מעבר לנוחות, המערכת מציעה אוטומציה מלאה של ניהול התיק: תהליך האיזון מחדש של הנכסים מתבצע באופן מתוכנת על ידי חוזים חכמים, ללא צורך בהתערבות ידנית, וכלל ההחזקות גלויות ושקופות לחלוטין למשתמשים ברשת.

מעבר לשחקנים הפרטיים, גם וושינגטון עצמה שואפת להפוך את המטבעות היציבים לכלי אסטרטגי לחיזוק מעמדו של הדולר כמטבע העולמי המוביל, ושוקלת להקים מיזמים משותפים עם חברות פרטיות כדי להפיץ מטבעות יציבים צמודי דולר ברחבי העולם. המטרה של ממשל דונלד טראמפ היא כפולה: לחזק את התלות של משתמשים בינלאומיים בדולר האמריקאי, ובמקביל ליצור קונים חדשים לחוב הממשלתי של ארצות הברית. המנגנון הכלכלי מאחורי המהלך מעוגן בחוק הג'יניוס שנחתם בשנה שעברה, המחייב מנפיקי מטבעות יציבים לגבות כל מטבע במזומן ובאיגרות חוב ממשלתיות קצרות מועד. לפי סגן שר האוצר, פרנסיס ברוק, חברות המטבעות היציבים כבר מחזיקות קרוב ל-200 מיליארד דולר באיגרות חוב של הממשל, ובממשל מעוניינים לראות את הנתון הזה גדל עוד יותר ככל שהשימוש במטבעות יציבים יתרחב לצורכי העברות כספים ומסחר גלובלי. המאמץ צפוי לשלב מספר סוכנויות פדרליות מובילות, ובהן משרד האוצר ומחלקת המדינה, ושר האוצר האמריקאי סקוט בסנט ציין בעבר כי התרחבות שוק המטבעות היציבים מחזקת את כוחו של הדולר בעולם.

יוזמה זו מציבה את ארצות הברית במירוץ ישיר מול מעצמות אחרות, בעוד המודל האמריקאי נשען על שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי. לעומתה, סין אסרה לחלוטין שימוש במטבעות יציבים ומקדמת יואן דיגיטלי ממשלתי, ובאירופה הבנק המרכזי מקדם אירו דיגיטלי ריבוני. נשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לגארד, אף התנגדה למטבעות יציבים צמודי אירו וכינתה אותם שיטה לא יעילה להרחבת השפעת המטבע. צעדים אלו מגיעים ברקע תחרות גלובלית מתגברת, כאשר גושים כלכליים אחרים מקדמים רשתות תשלום דיגיטליות מתחרות, בהם פרויקטים של מטבעות דיגיטליים ריבוניים בסין ובאירופה.

גם ענקיות הטכנולוגיה גוגל ואפל מאותתות על כוונתן להעמיק את פעילותן בעולם הנכסים הדיגיטליים, ומגייסות מומחים בתחומי המטבעות היציבים וטוקניזציה של נכסים. מודעות דרושים שפרסמו שתי החברות מעידות כי תחומי הבלוקצ'יין והתשלומים הדיגיטליים הופכים לחלק בלתי נפרד מתוכניות הצמיחה של חברות הענק, ולא נשארים עוד נחלתן הבלעדית של חברות קריפטו ייעודיות בלבד. במסגרת זו, חטיבת הענן של גוגל מגייסת ארכיטקט מערכות ראשי בהונג קונג, שתפקידו לסייע למוסדות פיננסיים, בורסות וגופי משמורת להמיר נכסים מהעולם האמיתי לייצוג דיגיטלי ולפתח תשתיות מבוססות בלוקצ'יין ברחבי אסיה. במקביל, אפל מחפשת מנהל אסטרטגיה למוצרי התשלום שלה, שיתמקד בפיתוח שירותים חדשים עבור יישומי הארנק, כרטיסי האשראי והעברות הכספים של החברה, תוך בחינת מודלים מסחריים ושותפויות פיננסיות מתקדמות.

מהלכים אלה מצטרפים לצעד של חברת סמסונג, שמתכננת להטמיע תמיכה במטבעות יציבים ישירות בארנק הדיגיטלי של מכשירי הטלפון שלה, מהלך שעשוי לחשוף מאות מיליוני משתמשים לתשלומי קריפטו באופן מובנה. ההתרחבות של ענקיות הטכנולוגיה אל עבר נכסים דיגיטליים מסמנת את הבשלת התחום ואת הפיכתו לחלק מרכזי בתשתיות הפיננסיות העולמיות.

כשסוכני בינה מלאכותית משלמים לבד: הבלוקצ'יין כתשתית תשלומים לעידן ה-AI

מעבר לטוקניזציה של נכסים פיננסיים מסורתיים, מסתמן בעולם הקריפטו כיוון חדש לגמרי: תשלומים אוטומטיים בין מכונות. רשת קרדאנו שולבה רשמית בערכת התוכנה של פרוטוקול x402, צעד שיעניק למפתחים את הכלים לאפשר לאפליקציות וסוכני בינה מלאכותית לשלם על שירותים ברשת באמצעות המטבע הדיגיטלי המקומי (ADA) או אסימונים אחרים של הרשת.

הפרוטוקול מנצל את קוד הרשת הוותיק "402 Payment Required" כדי ליצור מנגנון סליקה מובנה בתוך בקשות אינטרנט. כאשר סוכן דיגיטלי זקוק למידע או לכוח מחשוב, השירות המבוקש שולח חזרה את המחיר והוראות התשלום. הסוכן חותם על הפעולה, והגישה למידע מתקבלת אוטומטית ברגע שהעסקה מאומתת. בדרך זו, סוכן וירטואלי שמכין דוח יוכל לרכוש גישה לנתונים נקודתיים באופן מיידי, ללא צורך בפתיחת חשבון משתמש, הזנת פרטי אשראי או התחייבות למינוי חודשי.

פרוטוקול x402 פותח במקור על ידי בורסת הקריפטו קוינבייס בשנת 2025, בטרם הועבר לארגון הפועל תחת קרן לינוקס. הארגון פועל בגיבוי של שחקניות מרכזיות בכלכלה העולמית, ביניהן ויזה, מאסטרקארד, סטרייפ, גוגל וחטיבת שירותי הענן של אמזון. השילוב מציב את קרדאנו בשורה אחת עם פלטפורמות מובילות שכבר תומכות בתקן, בהן סולאנה, רשת המטבע של חברת ריפל, ומספר רשתות תואמות אתריום, במאבק על שליטה בתשתיות התשלום של העתיד.

הכיוון הזה זוכה לגיבוי משמעותי גם מצד הגופים המוסדיים הגדולים בעולם. חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם, בלקרוק, מעריכה כי העלייה בשימוש בסוכני בינה מלאכותית עצמאיים תוביל לביקוש אדיר למטבעות יציבים ולתשתיות בלוקצ'יין. במסמך חדש שפרסמה החברה נטען כי סוכנים אלו יזדקקו למערכות תשלום המותאמות לביצוע עסקאות זעירות ותדירות באופן רציף, 24 שעות ביממה. תשלומים אלו ישמשו לרכישת נתונים, גישה לממשקים וכוח מחשוב, צרכים שרשתות התשלום המסורתיות מתקשות לספק כיום ביעילות.

במקביל, בלקרוק צופה כי כוח מחשוב יהפוך למוצר פיננסי לכל דבר. להערכתה, יקומו שווקים חדשים שבהם ניתן יהיה לתמחר, לממן ולסחור בזכויות גישה לשרתים, מה שעשוי להוביל ליצירת חוזים על קיבולת מחשוב עתידית שיומרו לאסימונים דיגיטליים ויוכלו לשמש כביטחונות או לעבור מצד לצד באופן אוטומטי לחלוטין. מגמה זו מתחזקת לאור ההערכה כי הפעלת מודלי בינה מלאכותית תצרוך כ-43% מחשמל חוות השרתים עד שנת 2030, לעומת 25% בשנת 2025. התפתחות זו תקשר בין שני העולמות בצורה הדוקה: בעתיד הקרוב, סוכני בינה מלאכותית יוכלו לרכוש כוח מחשוב בזמן אמת ולשלם עליו באופן מיידי עבור כל שימוש או משימה, באמצעות פרוטוקולים ייעודיים ברשתות הבלוקצ'יין.

אחרי כישלון חוק הקלריטי: תעשיית הקריפטו פותחת את הארנק הפוליטי

כפי שכבר צוין, חוק הקלריטי נכשל החודש בהצבעה בסנאט — כישלון שמייצר גלי הדף גם בזירה הפוליטית הטהורה. דוח אתיקה פיננסי חדש שפורסם בארצות הברית חושף כי חשבונות ההשקעה של הנשיא דונלד טראמפ ביצעו בחודש יולי רכישות של מניות הקשורות ישירות לשוק הקריפטו. הדוח מציין רכישות של מניות חברת סטרטג'י, המחזיקה ביתרות ביטקוין ענקיות במאזנה, בשווי של עד 100 אלף דולר, לצד רכישת מניות של בורסת המסחר קוינבייס בשווי של עד 15 אלף דולר. במקביל, החשבונות ביצעו מכירות של מניות חברות כריית ביטקוין, בהן קלינספארק ומארה הולדינגס, בסכומים הנעים בין 15 אלף ל-50 אלף דולר לכל עסקה.

הדיווח עורר עניין רב בשל הזיקה הישירה של החברות הללו לתעשיית המטבעות הדיגיטליים, אולם בבית הלבן הבהירו כי תיק ניירות הערך מנוהל באופן עצמאי לחלוטין על ידי מוסדות פיננסיים חיצוניים. לפי הכללים, לנשיא ולבני משפחתו אין שליטה ישירה בבחירת המניות או בתזמון ביצוע העסקאות. בנוסף, מדובר בחלק מתיק השקעות רחב ומגוון, והעסקאות אינן מעידות בהכרח על מיקוד השקעתי בלעדי בתחום הנכסים הדיגיטליים.

המעורבות הפוליטית של עולם הקריפטו בארצות הברית עולה מדרגה עוד יותר בעקבות ההתפתחויות הרגולטוריות הדרמטיות בוושינגטון. ועדת הפעולה הפוליטית המרכזית של תעשיית הנכסים הדיגיטליים, פיירשייק, הודיעה על הקצאת סכום עתק של 30 מיליון דולר במטרה לסכל את מסע הבחירות של הסנאטור הדמוקרטי לשעבר שרוד בראון במדינת אוהיו, לקראת שובו האפשרי לסנאט. מדובר במהלך התקפי אגרסיבי במיוחד מצד ארגון הלובינג של התעשייה, המזכיר את ההשקעה בסך 40 מיליון דולר שביצעה אותה ועדה לפני כשנתיים במטרה לסלק את בראון מתפקידו — מאמץ שהצליח להסיר מכשול משמעותי עבור חברות הקריפטו באותה העת.

ההחלטה על הזרמת המשאבים מגיעה ימים ספורים לאחר שהסנאט האמריקאי דחה את הצעת החוק המרכזית לתשתיות שוק הנכסים הדיגיטליים, כאשר הצעת החוק נכשלה לאחר שלא הצליחה להשיג את רף 60 הקולות הנדרשים להמשך קידומה, וכלל הסנאטורים הדמוקרטיים שנכחו בהצבעה, לצד קומץ רפובליקנים, הצביעו נגדה. הדמוקרטים נימקו את התנגדותם בחשש מהקלות רגולטוריות או מרווחים אישיים פוטנציאליים עבור הנשיא דונלד טראמפ ומשפחתו, אשר פעילים בתחום, ובמקביל, גורמים בבנקים הקהילתיים הפעילו לחץ נגד סעיפי התגמול סביב מטבעות יציבים.

מה עשו המטבעות הגדולים בשבוע האחרון

שבוע תנודתי למדי נרשם בשוק הקריפטו, הנה סיכום התנודות השבועיות במטבעות המובילים, נכון לשעה זו

ביטקוין: זינוק שבועי של 11% למחיר 84.6 אלף דולר למטבע.

את'ריום: זינק בכ-10% למחיר 2691 דולר.

בייננס קוין: עליה שבועית מתונה יותר של כ-6% למחיר 778 דולר.

ריפל: מוביל את העליות עם כ-20% למחיר 1.55 דולר.

סולנה: מעט פחות מהריפל אבל עדיין קפיצה של 16% למחיר 117.4 דולר למטבע

טרון: עם העליה המתונה ביותר, הסתפק בכ-1.5% בלבד למחיר 0.34 דולר למטבע.