טהראן, איראן (רשתות)
טהראן, איראן (רשתות)

השמיים נסגרים: איראן מאבדת את נתיבי הטיסה שלה לעולם

ארה"ב הטילה סנקציות על 27 חברות תעופה איראניות ומאיימת גם על מי שיתדלק או ישרת אותן; בגדד ומוסקט נסגרו לטיסות איראניות, ו-Mahan Air הפסיקה לטוס לטורקיה

מירב ארד |


אחרי הנמלים והבנקים, הלחץ האמריקאי על איראן מגיע גם לשמיים. בתוך ימים הצטמצמה מפת הטיסות הבינלאומיות של המדינה, כאשר שדות תעופה במדינות שכנות מגבילים פעילות של חברות איראניות וספקים שמשרתים אותן נדרשים לבחור בין המשך העבודה עם איראן לבין הסיכון בסנקציות אמריקאיות.

המהלך אינו מסתכם באיסור על חברת תעופה אחת. ארה"ב הטילה בתחילת ספטמבר סנקציות על 27 חברות תעופה איראניות והרחיבה את הלחץ גם לחברות זרות שמספקות לענף שירותים. המטרה היא לפגוע במעטפת שנדרשת כדי שמטוס איראני יוכל לפעול מחוץ למדינה: תדלוק, שירותי קרקע, נחיתה, מכירת כרטיסים ותשלומים.

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט הבהיר השבוע כיצד המנגנון אמור לעבוד. ספקים שממשיכים לתת שירות לחברות האיראניות שהוכנסו לרשימות הסנקציות מסתכנים בפגיעה בגישה שלהם למערכת הפיננסית האמריקאית.

עבור חברת תדלוק, מפעיל שדה תעופה או סוכן מכירות, זו החלטה כלכלית. ההכנסה מטיפול בטיסה איראנית מוגבלת, בעוד אובדן האפשרות לעבוד בדולרים או עם בנקים אמריקאיים עלול להיות יקר בהרבה. זו אותה שיטה שבה וושינגטון מפעילה לחץ על בנקים וגופים פיננסיים שממשיכים להעביר כסף עבור איראן.

ההשפעה כבר מורגשת. בגדד ומוסקט הפסיקו לקבל טיסות איראניות, Mahan Air עצרה את הקווים לאיסטנבול ולאנקרה, וגם אזרבייג'ן וגאורגיה הגבילו פעילות של חברות איראניות. במקביל, חלק מחברות התעופה הזרות הגדולות אינן מפעילות כעת טיסות לאיראן.

בגדד ומוסקט נסגרו, Mahan Air יצאה מטורקיה

עיראק היא אחת הנקודות הרגישות ביותר עבור התעופה האיראנית. החל מהיום (23 בספטמבר) נעצרו טיסות של חברות איראניות לבגדד. הרשויות בטהרן מנסות להעביר חלק מהפעילות לנג'ף, ולכן אין בשלב זה סגירה מוחלטת של החיבור האווירי בין שתי המדינות.

האפשרות להמשיך לטוס לנג'ף חשובה במיוחד בגלל תנועת עולי הרגל האיראנים לערים הקדושות לשיעים. עיראק היא אחד מיעדי הנסיעה המרכזיים של איראנים, ובתקופות דתיות עוברים בין המדינות מספר גדול של נוסעים.

גם מוסקט נסגרה לטיסות הרלוונטיות. הטיסות בין טהרן לבירת עומאן בוטלו החל מ-23 בספטמבר, והרשויות האיראניות מנהלות שיחות בניסיון למצוא פתרון. עומאן הייתה במשך שנים לא רק יעד נסיעה, אלא גם שער מסחרי ודיפלומטי חשוב עבור איראן.

בטורקיה התמונה מורכבת יותר. Mahan Air הפסיקה לטוס לאיסטנבול ולאנקרה, אך אין בשלב זה איסור גורף על כל החברות האיראניות. רשות התעופה האיראנית טוענת שטיסות אחרות לאיסטנבול ממשיכות לפעול.

הפגיעה בטורקיה משמעותית מפני שאיסטנבול משמשת אחד ממרכזי התעופה הגדולים בעולם. נמל התעופה של איסטנבול מציע חיבורים ל-337 יעדים, ולכן קו מטהרן אליו אינו רק טיסה לטורקיה, אלא שער לטיסות המשך לאירופה, אסיה, אפריקה ואמריקה.

גם אזרבייג'ן איירליינס הודיעה על השעיית טיסות שמפעילות חברות איראניות לאזרבייג'ן וקשרה את המהלך לסנקציות האמריקאיות. בגאורגיה הופסקה פעילות של Mahan Air בעקבות המגבלות החדשות.

הבעיה עבור הנוסע האיראני רחבה יותר מהקווים שמפעילות החברות המקומיות. Turkish Airlines אינה מפעילה כעת טיסות לאיראן, וכך גם כמה מהחברות הגדולות ששימשו בעבר לחיבור טהרן למרכזי תעופה בינלאומיים.

לופטהנזה ואוסטריאן איירליינס השעו את פעילותן באיראן לפחות עד 24 באוקטובר. קטאר איירוויז מציגה בשלב זה את 29 בנובמבר כמועד אפשרי לחזרה, בכפוף למצב, וגם הפעילות של חברות מפרציות אחרות נותרה מוגבלת.

עבור נוסע איראני, אובדן קו של חברה זרה משמעותי במיוחד. טיסה של קטאר איירווייז, טורקיש איירליינס או חברת תעופה אירופית מאפשרת לקנות מסלול אחד מטהרן ליעד רחוק דרך מרכז בינלאומי. כאשר החברות האלה אינן מגיעות למדינה, האפשרויות מצטמצמות ולעיתים דורשות מסלול ארוך ויקר יותר.

קיראו עוד ב"גלובל"

שליש מהטיסות לא פעלו: הסנקציות מגיעות לנוסעים

הפגיעה כבר נראית בלוח הטיסות. ביום שנבדק השבוע לא פעלו כ-50 מתוך 143 טיסות שהיו אמורות להגיע לאיראן, קרוב לשליש מהטיסות המתוכננות. יותר ממחצית מהטיסות המתוכננות של Kish Air ושל Iran Airtour לא יצאו לפועל.

ענף התעופה האיראני הגיע למהלך החדש כשהוא כבר במצב קשה. שנים של סנקציות הגבילו את האפשרות לרכוש מטוסים חדשים וחלקי חילוף, והמלחמה הוסיפה מגבלות מרחב אווירי ושיקולי בטיחות. Iran Air מפעילה כיום צי מצומצם מאוד של מטוסים פעילים.

ארה"ב מנסה כעת להפוך את הקושי הטכני לבעיה פיננסית. גם אם לחברה איראנית יש מטוס כשיר וצוות שיכול לבצע את הטיסה, היא עדיין זקוקה לשדה שיקבל אותה, לדלק, לשירותי קרקע וליכולת למכור כרטיסים. אם כל אחד מהספקים האלה חושש מסנקציות, הפעלת הקו נעשית קשה יותר.

זו הרחבה של האסטרטגיה האמריקאית מול איראן. בחודשים האחרונים וושינגטון פעלה נגד חברות ספנות, בנקים, חלפנים וחברות קש שמאפשרים לטהרן להמשיך לסחור ולקבל תשלומים. המאבק סביב מצר הורמוז נשאר אחד הצירים המרכזיים בעימות הכלכלי בין המדינות, והתעופה מוסיפה כעת חזית נוספת.

הפגיעה בתעופה שונה מהפגיעה בנמלים. רוב הסחר האיראני אינו עובר במטוסים, ולכן עצירת טיסות אינה שקולה לעצירת מכליות נפט או אוניות מטען. ההשפעה הישירה היא בעיקר על תנועת אנשים ועל חברות התעופה עצמן.

איסטנבול, דובאי, דוחא ומוסקט שימשו במשך שנים נקודות מעבר עבור איראנים שטסים לעסקים, ללימודים, לביקורי משפחה ולתיירות. ככל שפחות חברות ושדות תעופה מוכנים לעבוד עם חברות איראניות, הנסיעה מתארכת ומתייקרת.

גם חברות התעופה המקומיות נפגעות. קווים בינלאומיים מכניסים מטבע זר, שנדרש לרכישת חלקי חילוף, תחזוקה ושירותים מחוץ למדינה. אובדן הקווים מקטין את ההכנסות האלה דווקא כאשר האפשרות לבצע תשלומים בינלאומיים נעשית מורכבת יותר.

יחד עם זאת, איראן עדיין אינה מנותקת לחלוטין מהעולם. חלק מהטיסות הבינלאומיות ממשיכות לפעול, האפשרות להשתמש בנג'ף כחלופה לבגדד עדיין נבחנת, ולא כל מדינות האזור אסרו על חברות איראניות להיכנס לשטחן.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה