4 בנקים נתבעים על עושק העו"ש, אחד לא - מי הבנק ובמה הוא טוב מהאחרים?

ארבעה מחמשת הבנקים הגדולים עומדים כעת מול תביעה ייצוגית שעשויה להגיע למיליארדי שקלים. בית המשפט המחוזי מרכז אישר לנהל את התביעה נגד לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי. בנק הפועלים נשאר מחוץ לתיק.

התביעה שאושרה עוסקת באי תשלום ריבית על כספים ששכבו בעו"ש. המבקשים מעריכים את הפגיעה בלקוחות בשנים 2022-2025 בכ-3.6-5.1 מיליארד שקל. הטענה המרכזית שלהם היא שהבנקים נהנו ממקור מימון זול מאוד: כסף של לקוחות שנשאר נזיל בחשבון, שימש אותם לפעילות האשראי והניב להם הכנסות, בזמן שהלקוחות קיבלו עליו מעט מאוד או כלום.

השופט שמואל בורנשטין קבע שקיים סיכוי סביר לקבל את הטענה של עשיית עושר ולא במשפט. זו עדיין אינה הכרעה שהבנקים חייבים מיליארדים. אישור ייצוגית אומר שהטענה עברה את השלב הראשון ותידון בשם קבוצה רחבה של לקוחות. הבנקים טוענים מנגד שבתקופה הרלוונטית לא הייתה חובה בדין לשלם ריבית על יתרות עו"ש, ושגם ההסכמים מול הלקוחות לא יצרו חובה כזאת.

הפועלים פעל במשך שנים בשיטה אחרת. הוא מפעיל מנגנון בשם "עו"ש מקזז", וב-2023 הרחיב אותו משמעותית. הבנק אינו משלם במסגרת המנגנון ריבית על כל יום שבו החשבון בפלוס. במקום זה, יתרות הזכות שנצברו במהלך החודש משמשות לקיזוז ימים שבהם אותו חשבון נמצא במינוס.

נניח שלקוח נמצא במשך 10 ימים בפלוס של 1,000 שקל. בהמשך החודש הוא עובר למינוס של 1,000 שקל ונשאר שם 20 יום. במערכת רגילה הוא עשוי לשלם ריבית על 20 ימי המינוס, בעוד עשרת ימי הפלוס כמעט שלא נתנו לו דבר. בפועלים, עשרת ימי הזכות מקזזים עשרה מתוך עשרים ימי החובה, כך שהריבית נגבית על עשרה ימים בלבד.

הפער יכול להיות משמעותי מפני שריבית החובה בעו"ש גבוהה בהרבה מהריבית שמקבלים על יתרת זכות. אם ריבית המינוס היא סביב 12% והריבית שהלקוח היה מקבל על הפלוס היא 1%-1.5%%, שווי הקיזוז של יום מינוס גבוה בערך פי 8 משווי הריבית על יום פלוס באותו סכום.

השיטה מתאימה בעיקר לחשבונות שמתנדנדים במהלך החודש ומדובר בחלק גדול מהציבור. המשכורת נכנסת והחשבון עובר לפלוס. בהמשך יורדים כרטיסי האשראי, המשכנתה והוראות הקבע, והחשבון חוזר למינוס. בחודש הבא אותו מחזור מתחיל מחדש. במקום להתייחס לשני המצבים בנפרד, הפועלים מביא בחשבון את ימי הזכות כמקזזים את ימי החובה וזה יתרון גדול. 

המנגנון של הפועלים מגיע לתקרה מצטברת של עד 300 אלף שקל בחודש, והוא מופעל אוטומטית בחשבונות הפרטיים הרלוונטיים שיש בהם מסגרת אשראי. הלקוח אינו צריך להעביר כסף לפיקדון בכל פעם שנכנסת המשכורת או לבצע פעולה מיוחדת כדי ליהנות מהקיזוז.

בואו נניח שעל העו"ש מקבלים 1.5% ועל המינוס משלמים 12% (הנחה סבירה) ושלמשפחה יש מינוס של 10 אלף שקל חצי מהחודש ופלוס של 10 חצי מהחודש. בשיטה של פועלים - אין תשלום ריבית. בשיטה של בנקים אחרים, יש תשלום משוקלל שנתי של כ-600 שקלים ואם אתם במינוס של 20,30 אלף שקל זה עולה בהתאם.    

• מחשבון מינוס: 18 אלף שקל בעו"ש עולים 2,378 שקל בשנה - 200 שקל כל חודש
• של מי הכסף הזה? הבנק העביר את כספי מכירת הדירה לפיקדון בלי לשאול

זה עדיין משאיר קבוצה גדולה בלי מענה. לקוח שמחזיק 20 אלף שקל בפלוס במשך כל החודש לא מקבל מהמנגנון הזה תועלת, מפני שאין לו מינוס לקזז.

גם מזרחי טפחות הפעיל בשנים האחרונות מנגנוני קיזוז במסגרת חבילות מסוימות, כך שהחלוקה בין הבנקים אינה מוחלטת. ההבדל בפועלים הוא שהקיזוז הפך לחלק רחב ואוטומטי יותר ממבנה העו"ש שלו עוד לפני שהוויכוח על ריבית הזכות הגיע לבית המשפט.