חשבון עובר ושב, המכונה בקיצור עו"ש, הוא חשבון הבנק הבסיסי המשמש לניהול הפעילות הכספית השוטפת של לקוח, ובו מתבצעות פעולות כגון הפקדות משכורת, משיכות מזומן, העברות בנקאיות ותשלומי הוראות קבע לחיובים חוזרים מדי חודש. החשבון מהווה את הבסיס לכל הפעילות הבנקאית
היומיומית של יחידים ועסקים כאחד בישראל.
חשבון עו"ש עשוי לכלול מסגרת אשראי המאפשרת ליתרת החשבון לרדת מתחת לאפס עד לגובה מוגדר מראש בהסכם עם הבנק, כאשר שימוש במסגרת זו כרוך בריבית חריגה גבוהה יחסית לאפיקי אשראי אחרים כגון הלוואות רגילות, ולכן הוא
נחשב
לאפיק יקר ולא מומלץ להלוואה לטווח ארוך מדי.
בשנים האחרונות פועלים גופים רגולטוריים בישראל לעודד ניוד חשבונות עו"ש בין בנקים באופן פשוט ומהיר, ולהגביר את התחרות בענף הבנקאות, לצד מעקב אחר ריביות חובה וזכות המוצעות על ידי הבנקים למחזיקי
חשבונות
עו"ש בקרב
הציבור הרחב, כחלק ממאמץ להגברת השקיפות בעמלות הבנקאיות ולהוזלת עלויות הניהול השוטף עבור הלקוחות הפרטיים והעסקיים כאחד, כחלק ממדיניות רחבה יותר של הגברת התחרות הבנקאית.
יתרות בחשבון העובר ושב אינן נושאות תשואה, ולכן בסביבת
ריבית
גבוהה גדל התמריץ להעביר כספים לפיקדונות ולקרנות כספיות, ולבחון מחדש את מבנה העמלות שגובים הבנקים מהלקוחות.
הבנק לא יציג בדף החשבון כמה פעולות ביצעתם בחודש, ולכן את הספירה עושים לבד. בדיקה מעשית של שלושה דפי חשבון, שלושה משקי בית לדוגמה עם חישוב שנתי לפני יולי 2027 ואחריו, החשבונות שעלולים לשלם מעט יותר, העמלות שנשארות מחוץ לתקרה ומה כדאי לברר מול הבנק עוד לפני
השינוי
בעוד רוב האנשים בטוחים שהפרמטרים היחידים שמעניינים את הבנק הם גובה המשכורת שלהם או שווי הנכסים בבעלותם, אחד הגורמים המרכזיים שמעניינים את הבנק הוא ציון דירוג האשראי
שלכם. זה מה שאפשר לעשות כדי לשפרו
סוכן AI פשוט יחסית יכול לאותת לכם כמה להעביר מעו"ש לפיקדון או לקרן כספית ולכמה זמן, בשלב הבא הוא גם יוכל לעשות את זה בעצמו; בינתיים יש רגולציה (פיקוח על הבנקים), אבל זה איום על שוד העו"ש וגם - לא רק הבנקים שודדים אתכם, גם חברות הברוקראז'
למה בנק ישראל לא מכריח את הבנקים לשלם ריבית על העו"ש, למה שר האוצר לא דואג לציבור שכספו בעו"ש, למה רק הצעת החוק של ח"כ ינון אזולאי תביא לריבית על העו"ש, והאם מה שנקבל יהיה קבוע ומספק?
יתרות העו"ש של הציבור מעל 240 מיליארד שקל - בנק ישראל והאוצר בוחנים מתווה לפתרון, אך הבנקים מתנגדים לחקיקה שתפגע ברווחיותם. הציבור מחכה לריבית שתשקף צדק כלכלי אמיתי