בנק ישראל הוא בנק. הוא הבנק של הבנקים. הנגיד הוא המנכ"ל על של מנכ"לי הבנקים. בכירי בנק ישראל לא רוצים שבקדנציה שלהם בנק יגיע למצב פיננסי בעייתי או שיהיה אפילו צל קל של חשש לגבי יציבותו.

הם עד כדי כך דואגים מזה שהם הופכים את הבנקים הישראליים ל"חיה" שלא קיימת בשוק מקום בעולם - הם גם יציבים מאוד וגם רווחיים מאוד. בדרך כלל יציבות מגיעה על חשבון רווחיות ותשואה, ככל שאתה יציב יותר, שמרן יותר, סולידי יותר, כך תשיג תשואה נמוכה יותר. אבל בנק ישראל, בשביל המטרה שלו, מוכן ללכת רחוק - יש לנו בנקים שהם גם מאוד יציבים וגם מאוד רווחיים. הם עשו תשואות בקצב שנתי של 17% וגם 20% ברבעונים מסוימים בשנה שעברה למרות שאין סיכון ליציבות שלהם, ההיפך - הם מאוד יציבים. 

בדרך כלל יש טריידאוף בין יציבות-שמרנות לתשואה, כי הכלל הבסיסי בשוק ההון הוא שסיכון הולך יחד עם סיכוי. רוצה תשואה, תגדיל סיכון. רוצה ביטחון, קבל תשואה נמוכה. כאמור, בבנקים בישראל זה לא עובד - הם גם מקבלים תשואה וגם מקבלים סיכון נמוך.

למה אנחנו מקבלים רק 0.05% על העו"ש?

מה הסיבה שבנק ישראל שומר על הבנקים? הוא שומר עליהם מעצמם והוא שומר עליהם מהרגולטור. אבל גם בבנק ישראל מבינים את העושק ושומעים את הציבור. זה אולי מגיע אליהם באיחור אבל הם קשובים לאבסורד שהלקוחות בבנקים מקבלים בעו"ש ריבית של 0.05%.

בנק ישראל יכול ברגע אחד לחייב את הבנקים להפסיק לעשוק אותנו בעו"ש ולתת לנו ריבית. הוראה אחת ונקבל יותר מאשר עכשיו. הבנקים יודעים טוב מאוד לקחת ריבית כאשר אנחנו בחריגה, אבל כשאנחנו בפלוס, זה מאוד קשה להם. הבנקים בדרך הזו לוקחים לנו 7-8 מיליארד שקל בשנה ובעצם חוסכים לעצמם הוצאות בסכום דומה. זה באזור 30%-25% מהרווח השנתי שלהם. 

• המתנות שנותן פרופ' אמיר ירון לבנקים - על חשבוננו
• פתרון לעושק העו"ש? הבנקים יעדכנו אתכם על יתרת זכות של 15 אלף שקל ומעלה ויציעו חלופות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יתרות העו"ש של הציבור עולות על 240 מיליארד שקל, ועולה שאלה מאוד בסיסית - עד מתי הציבור יהיה פראייר ותוך כדי צצה שאלה נוספת - האם תפקיד הרגולטור להגן על הציבור או שהציבור צריך לפעול בעצמו. כלומר, האם גב' כהן מחדרה צריכה לדאוג בעצמה לקבל תשואה על העו"ש ולהעביר אותו לפיקדון או שהיא צריכה לקבל מהרגוטור הגנה ושהבנק באופן אוטמטי ייתן לה ריבית על העו"ש?

מי אחראי על התנהלות הציבור? הוא בעצמו או הרגולטור? המקרה של גב' כהן

האמת היא שהיה רצוי שגב' כהן מחדרה תעשה זאת בעצמה, אבל זה לא קורה. כבר שנים ארוכות שהמצב הוא שגב' כהן סומכת על יוסי מהבנק, הוא לא עושה את כל מה שצריך, אבל אין לה באמת מושג גדול בכל הנושאים האלו. המצב גרוע יותר אצל אלו שגם לא מכירים את יוסי, או לא יכולים להגיע אליו או לא מורשים להגיע אליו. השירותים של הבנקים בתחום הייעוץ הלכו ונעלמו בשנים האחרונות. 

• צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
• נאייקס: ההכנסות והרווח מתחת לציפיות - אבל התחזית מעודדת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...

ולכן, זו החובה של הרגולטור. אל תצפו לזה מהבנקים. ראשית, הם לא עשו זאת בעבר, ושנית - זה לא התפקיד שלהם. התפקיד שלהם הוא לעשות כמה שיותר כסף לבעלי המניות. בנק זו פירמה ממוקדת רווחים.

איפה סמוטריץ?

ואז השאלה היא למה באוצר לא עושים שום דבר? הם עשו לפני שנה וחצי-שנתיים - סמוטריץ' נלחם  בבנק ישראל והבנקים והגיעו למצב שהם נותנים על העו"ש 1% ואפילו 2%, אבל זה היה לתקופה קצובה ונגמר.

על רקע המלחמה זה נשכח ונעלם, והבנקים לא חידשו את הריבית על העו"ש דווקא כשהציבור צריך אותה יותר מתמיד - הרי הוא מלכתחילה לא מבין בתחום, וכעת בזמן מלחמה הקשב שלו לעניינים הפיננסיים הוא אפס. גב' כהן שרואה ושומעת כל היום חדשות ובקיאה בפרטים של כל חטוף וחטופה, שמו, משפחתו ומצבו, ממש לא בראש של לבקש ריבית על העו"ש.

מי יציל את העו"ש של הציבור?

משרד האוצר נעלם. שר האוצר סמוטריץ' סבור שאם הוא קבע מס יתר על הבנקים זה מספיק. האמת היא שזה רק החמיר את המצב, הבנקים קיבלו לגיטימציה להגדיל רווחים על חשבון הציבור. גם הסכום הוא מגוחך. בפועל, אם היינו מקבלים ריבית על העו"ש, ההכנסה לציבור היתה פי 5 מתשלום  מס היתר.

ובאין משרד אוצר ובנק ישראל שדואגים לציבור, נכנסים חברי הכנסת. ח"כ ינון אזולאי מש"ס הציע לחוקק חוק שמחייב ריבית על העו"ש. תחשבו על זה - יש הרי את ריבית בנק ישראל, והיא יכולה להיות הבסיס לקביעת ריבית על העו"ש. לדוגמה - ריבית העו"ש תהיה חצי מריבית בנק ישראל. למה זה הגיוני? כי אנחנו מלווים בעצם (דרך היתרה בעו"ש) כסף לבנקים וכמלווים אנחנו זכאים לריבית, בדיוק כפי שהבנקים כשהם מלווים לנו מקבלים ריבית. 

הכניסה של אזולאי למלחמה הזו, גרמה לתזוזה. האוצר התחיל לדבר עם בנק ישראל, ובנק ישראל מבין שהוא צריך להגן על הבנקים, אחרת תהיה חקיקה. הוא מנסה להגיע לפתרון שיהיה מוסכם. בסוף החודש צפויה לפוג הארכה שנתנה הכנסת לבנק ישראל בנוגע לטיפול בכספי העו"ש. בנק ישראל עשוי לשקול התערבות ישירה בשוק הפיקדונות. בנק ישראל כבר פנה לבנקים ודרש תוכניות לשיפור הריביות והעברת כספי עו"ש לפיקדונות נושאי ריבית, אך התוצאות היו לא מספקות. אחת האפשרויות שעל השולחן היא להפסיק לשלם לבנקים ריבית על יתרות העו"ש שהם מפקידים בבנק ישראל. צעד כזה יפגע ברווחי הבנקים ויאלץ אותם לפעול במהירות להעברת כספי הלקוחות לפיקדונות.

כמה נקבל על יתרה בעו"ש?

הבנקים לא רוצים חוק שיחייב אותם, ובנק ישראל עוד יותר חושש מזה מהם. הצדדים עובדים על מתווה שככל הנראה ייתן משהו לציבור. לא בטוח שזה יספק, אבל זה גם משהו.  בפועל, צריך לתת על העו"ש סדר גודל של 2% וצפונה. באותה הזדמנות צריך לתת מינימום על פיקדון יומי, שבועי, חודשי וחצי שנתי. אלו פיקדונות עם תשואה מגוחכת. הטיפול בכסף בעו"ש צריך להיות חלק מהטיפול הכולל בריבית הפיקדונות. 

הרצוי הוא שנקבל בעו"ש מעל 2.5%, ובפיקדונות קצרים יותר מכך (כי הכסף סגור), וכשמסתכלים על העולם רואים שזו בהחלט ריבית שמרנית. מדובר על 2% מתחת לריבית הבנק המרכזי. בעולם נותנים יותר על פיקודנות וכסף בחשבון. זה הרצוי, אבל הבנקים יילחמו על כל פיפס. בפעם הקודמת, לפני כשנתיים, הם הצליחו. קיבלנו 1% עד 2% לזמן קצר, והשקט חזר. הפעם צריך שזה יהיה סוג של נוסחה שקשורה לריבית בשוק וצריך שזה יהיה לתמיד -  לא לחצי שנה, שנה, שנתיים, לתמיד. בדיוק כמו שתמיד אנחנו משלמים ריבית על ההלוואות שלנו לבנקים. בסוף זה מו"מ וזה ייסגר בפשרה. מצד אחד, נקבל משהו, אבל איכשהו ההרגשה היא שזה יהיה כמו בעבר - לא מספיק. אני מהמר על 1.5%-1%.