התשואה להון של הבנקים בישראל הגבוהה בעולם

ועדת הכספים של הכנסת המשיכה היום בדיונים על חוק ההסדרים לשנת 2026, כאשר אחד הנושאים המרכזיים שנדונו היה הצעת הממשלה להטיל מס נוסף על רווחי הבנקים. הדיון התקיים על רקע הרווחים הגבוהים שהציגו הבנקים בדוחותיהם האחרונים, והוויכוח בין משרד האוצר למערכת הבנקאית סביב השאלה האם מדובר ברווחי יתר המצדיקים התערבות.

לפי הצעת החוק, יוטל מס מיוחד בשיעור של 15% על רווחי בנקים שאינם מוגדרים כבעלי פעילות קטנה, אם רווחיהם בשנה מסוימת גבוהים ביותר מ-50% מהממוצע השנתי של רווחיהם בשנים 2018–2022. מדובר בהוראת שעה שתהיה בתוקף עד שנת 2030, כאשר בשנת 2026 יחול המס באופן יחסי לחלק מהשנה. נציגי איגוד הבנקים חזרו בדיון על התנגדותם למהלך וטענו כי הרווחים הגבוהים אינם תוצאה של תנאים חריגים בלבד, אלא של התייעלות והתרחבות בפעילות הבנקאית בשנים האחרונות. לדבריהם, הטלת מס נוסף עלולה להביא לצמצום היצע האשראי במשק ולפגוע בפעילות הכלכלית.

בנוסף טענו נציגי הבנקים כי מנגנון המיסוי המוצע אינו מבדיל בין רווחי יתר לבין רווחים הנובעים מגידול בפעילות או משיפור ביעילות התפעולית. לדבריהם, השיטה המוצעת אינה מתחשבת בהתרחבות המערכת הבנקאית ובעלייה בביקוש לאשראי במשק.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי, הטיל ספק בטענות שלפיהן המס יביא לפגיעה בהיצע האשראי. לדבריו, לאחר ההיטל שהוטל על הבנקים במסגרת חוק ההסדרים הקודם לא נרשמה ירידה דומה בפעילות האשראי, ולכן יש לבחון את הטענות בזהירות.

• ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה: הטבות מס ליישובים מאוימים ביהודה ושומרון
• ועדת הכספים דנה בצו היטלי הסחר מול ארה"ב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בהתייחסו לדוחות הכספיים שפרסמו הבנקים לאחרונה אמר מילביצקי כי הנתונים אינם תומכים בטענה שמדובר ברווחים חד־פעמיים. לדבריו, "אנחנו רואים גם שהם מציעים לעובדים הצעות לאופציות, רואים שלוקחים חלק מהרווחים בשנת 25 ומשתמשים בהם כדי לקנות בחזרה את המניות מהציבור, מדברים על זה שגם בשנת 26 ו-27 הם צופים רווחים דומים, כך שהטענה שהיה רווח חד פעמי או ההתייעלות קצת לא עומדים מול המציאות".

60% מהרווחים מגיעים לציבור המשקיעים

נציגי הבנקים השיבו למילביצקי כי חלק משמעותי מהרווחים מגיע בסופו של דבר לציבור באמצעות החזקות של גופים מוסדיים ומשקיעים. לטענתם, כ-60% מהרווחים מגיעים בפועל לציבור המשקיעים ולכן מס נוסף על הבנקים משמעו גם פגיעה בציבור החוסכים.

במשרד האוצר ציינו כי הצוות המקצועי שבחן את הסוגיה מצא טיעונים הן בעד והן נגד הטלת מס נוסף על הבנקים, וכי ההכרעה בנושא התקבלה בדרג הפוליטי כחלק מהחלטת מדיניות רחבה יותר. סמנכ"ל משרד האוצר יוראי מצלאוי אמר בדיון כי רווחיות המערכת הבנקאית בישראל חריגה בהשוואה בינלאומית. לדבריו, "אין אח ורע במערכת הבינלאומית לתשואה להון במערכת הבנקאית".

• כמה כסף צריך כדי להיות בעשירון העליון בישראל
• בנק לאומי מציע בנקאי עד הבית לבני 80 ומעלה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הקדמת קצבאות הביטוח הלאומי: התשלום יועבר כבר ב-26 במרץ

מצלאוי הוסיף כי מבחינת הדרג המקצועי ניתן היה להצדיק הטלת מס על הבנקים. לדבריו, "הצוות המקצועי אמר שניתן להטיל מס על הבנקים, אם היה חושב שלא צריך להטיל מס, הוא היה אומר שלא צריך להטיל מס, והאחוז שנקט השר הינו בוודאות במסגרת הסבירות". עוד ציין כי ההבדל בין שיעור מס של 10% שנדון באחת החלופות לבין שיעור של 15% שעליו הוחלט בפועל מסתכם בכ-340 מיליון שקל, פער שלדבריו נחשב סביר במסגרת ההחלטה.