לירן אבישר בן-חורין (יושבת משמאל) (צילום: דוברות הכנסת)
לירן אבישר בן-חורין (יושבת משמאל) (צילום: דוברות הכנסת)
פרשנות

האם לירן אבישר בן-חורין בניגוד עניינים? התשובה אינה ברורה

העובדה שבעלה של יו"ר ועדת הכספים עומד בראש משרד יחסי ציבור גדול, תצריך התייחסות שתאזן בין כללי האתיקה, העובדות בשטח ומתן אפשרות לחברת כנסת למלא את שליחותה

איתמר לוין |

האם היו"ר החדשה של ועדת הכספים הזמנית, ח"כ לירן אלישר בן-חורין, עלולה למצוא את עצמה בניגודי עניינים? השאלה עולה לנוכח העובדה שבעלה, איתי בן-חורין, הוא שותף בכיר במשרד יחסי הציבור בן-חורין אלכסנדרוביץ, שבין לקוחותיו מצויים גורמים משמעותיים שענייניהם עשויים להיות מטופלים בוועדת הכספים. רשימה חלקית בלבד: בנק מזרחי-טפחות, כאל, אלטשולר-שחם, קבוצת שטראוס, אשטרום, מכבי שירותי בריאות.

התשובה אינה פשוטה וחד-משמעית. חברי הכנסת כפופים לכללי האתיקה של הבית, הקובעים בין היתר, כי חבר הכנסת "יימנע מאפשרות של ניגוד ענינים, ובכל מקרה של ניגוד בין טובת הכלל לבין ענין אישי יעדיף את טובת הכלל". עוד נקבע בהם: "היה לחבר הכנסת עניין אישי בדיון או בהצבעה, בכנסת או בוועדותיה, יודיע על כך, מיד, לוועדת האתיקה וכן ליושב ראש הכנסת או ליושב ראש הוועדה, לפי העניין; חבר הכנסת כאמור לא ייזום, בין במישרין ובין בעקיפין, הצעה כלשהי באותו נושא, ולא ישתתף בדיון בו, אלא לאחר שהודיע, בכנסת או בוועדה, לפי הענין, במעמד הדיון, על ענינו האישי; היה הדיון בוועדה - לא ישתתף חבר הכנסת בהצבעה על אותו נושא".

המגבלות הללו חלות גם על אינטרסים של בני משפחה מדרגה ראשונה, וכפי שמגדירים כללי האתיקה את המושג "קרוב": "בן זוג, הורה, צאצא וכל קרוב משפחה שפרנסתו על חבר הכנסת". ההיגיון בכך ברור: אלמלא הרחבה זו, ניתן יהיה לעקוף את הכללים על ידי הענקת טובות הנאה לאותם בני משפחה. ומהו "עניין אישי"? נחזור להגדרות: "הנאה חומרית, ישירה או עקיפה, של חבר הכנסת, של קרובו, של לקוחו, או של חבר בני אדם, מואגד ושאינו מואגד, העוסק בפעילות המכוונת להשגת רווחים שחבר הכנסת חבר בהנהלתו או נושא משרה בו, למעט עניין ענפי שחבר הכנסת משתייך אליו".

כמה וכמה שכבות

כעת ננסה ליישם כללים אלה על אבישר בן-חורין. ועדת הכספים נוגעת כמעט בכל בית בישראל וכמעט בכל חברה בישראל. נכון שוועדת הכלכלה היא המופקדת למשל על תחום התקשורת ועל הצרכנות, אך תקציב המדינה משפיע על כולם, רגולציה משפיעה על כולם, חוק ההסדרים משפיע על כולם. אלא שכאן צריך להבין, כי מדובר על כמה וכמה שכבות.

ראשית, האם מדובר בלקוח של בן-חורין אלכסנדרוביץ? אם התשובה שלילית, הבעיה כלל אינה קיימת. שנית, האם זהו לקוח מהותי של המשרד מבחינת ההכנסות ממנו? אם לא, כנראה ששוב הבעיה אינה קיימת. שלישית, האם נושא הדיון בוועדת הכספים משפיע עליו בצורה ישירה ומהותית? אם לא - ייתכן שיהיה די בגילוי נאות. רביעית, האם ההשפעה היא ייחודית לאותו לקוח או שמא מדובר במשק כולו או בענף שלם? ראינו שכללי האתיקה מאפשרים לח"כ עצמו לעסוק בענייני הענף שאליו הוא משתייך (למשל: עורכי דין או קצינים במילואים).

את התשובות לכך תצטרף לתת ועדת האתיקה של הכנסת, אשר תקום רק לאחר השבעת הממשלה החדשה - וזאת בהנחה שגוש השינוי ירכיב אותה ואבישר בן-חורין תעמוד גם בראש הוועדה הקבועה. ההחלטה תצטרך לאזן בין כללי האתיקה ודרישות השקיפות ונקיון הכפיים, לבין יכולתה של חברת כנסת למלא את שליחותה מטעם בוחריה וסיעתה.







הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה