המספר היומי - 1.3 מיליארד חביות במאגרי החירום של מדינות G7. לכמה זמן זה יספיק?

מדינות G7 מחזיקות יחד כ-1.3 מיליארד חביות נפט במאגרי חירום, מלאי אסטרטגי שנועד למצבים של שיבושים חריפים באספקת האנרגיה העולמית. מדובר במאגרי נפט שמנוהלים בעיקר בידי ממשלות ונועדו לשימוש כאשר השוק חווה זעזוע משמעותי.

כעת האפשרות להשתמש בהם שוב עולה. לפי דיווח בפייננשל טיימס, מדינות הקבוצה שוקלות שחרור חלק מהמאגרים בניסיון להרגיע את שוק האנרגיה אחרי הזינוק במחיר הנפט בעקבות המלחמה עם איראן. היום יקיימו שרי האוצר של המדינות ישיבת חירום שבה ידונו באפשרות. מדובר בכלי שמופעל בדרך כלל במצבים חריגים, כאשר החשש הוא מפגיעה בזרימת הנפט העולמית. הפעם האחרונה שבה הוא הופעל היתה אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה, כאשר מדינות המערב הזרימו לשוק מאות מיליוני חביות.

המתיחות במזרח התיכון כבר מורגשת היטב במחירים. נפט מסוג ברנט, שהוא מדד הייחוס העולמי ורלוונטי גם לישראל, נסחר כעת סביב 103 דולר לחבית, בעוד הנפט האמריקאי מסוג WTI נסחר סביב 99 דולר לחבית. לפני פרוץ העימות המחירים היו נמוכים משמעותית. ברנט נע סביב 70 דולר לחבית, כך שמדובר בעלייה של בערך 40% בתוך זמן קצר, בעוד הנפט האמריקאי חצה שוב את רף 100 הדולרים אחרי שנים מתחת לרמה הזו.

החשש המרכזי בשוק קשור לשיבושים באספקת הנפט מהמזרח התיכון, ובעיקר לאפשרות של פגיעה בתנועת המכליות במצרי הורמוז, נתיב שבו עוברים בערך 20% מאספקת הנפט העולמית.

• המספר היומי - 3.32 דולר לגלון דלק, עלייה של 11% בשבוע. זה יעצור את המלחמה?
• שר האנרגיה של קטאר מזהיר: מחיר הנפט עשוי להגיע ל-150 דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כמה נפט צורכים בעולם

היקף השוק העולמי גדול מאוד. העולם צורך כיום בערך 102 מיליון חביות נפט ביום. לכן, גם אם כל מאגרי החירום של מדינות ה־G7 היו מוזרמים לשוק, מדובר בכמות ששווה בערך ל-12-13 ימי צריכה עולמית בלבד. במילים אחרות, המאגרים גדולים מאוד במונחים מוחלטים, אבל ביחס לשוק הגלובלי הם מוגבלים. זאת הסיבה שבדרך כלל לא משחררים את כל המלאי אלא רק חלק ממנו, לעיתים לאורך כמה חודשים.

ארה"ב מחזיקה את המאגר הגדול ביותר בתוך הקבוצה, עם קרוב ל־400 מיליון חביות. יפן מחזיקה מלאי גדול מאוד ביחס לגודל הכלכלה שלה, מעל 450 מיליון חביות. מדינות אירופה הגדולות, כולל גרמניה, צרפת ואיטליה, מחזיקות יחד מאות מיליוני חביות נוספות.

מה יקרה למחיר אם ישחררו את המאגרים

שחרור עתודות חירום משפיע על השוק בשני ערוצים. הראשון הוא תוספת היצע בפועל. כאשר ממשלות משחררות מיליוני חביות לשוק, בתי הזיקוק והסוחרים מקבלים מקור נוסף של נפט. הערוץ השני הוא השפעה פסיכולוגית. עצם ההכרזה על שחרור עתודות מאותתת לשוק שהממשלות מוכנות להתערב, ולכן הלחץ על המחירים עשוי לרדת.

• שוק הנפט מזנק, אך הכלכלה העולמית עמידה יותר מבעבר
• אנתרופיק תובעת את משרד ההגנה של ארה״ב
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תרופה של 1,000 דולר בחודש תרד לדולרים בודדים - ההשפעה של...

עם זאת, מדובר בדרך כלל בהשפעה זמנית. מאגרי החירום הם מקור חד פעמי של נפט, ובסופו של דבר המדינות גם צריכות למלא אותם מחדש. לכן הצעד הזה נועד בעיקר לקנות זמן לשוק עד שההפקה תגדל או שהמתיחות הגיאופוליטית תרד. אם העימות עם איראן יימשך והמחיר ימשיך לטפס, נראה שמדינות ה-G7 עשויות אכן להשתמש במאגרי החירום.