רשויות ארה"ב עצרו את העלייה למטוס ברגע האחרון - הנוסעת תבעה והפסידה

נוסעים מניחים שאם יש להם כרטיס טיסה ואשרת כניסה תקפה - אין שום סיבה שלא יעלו למטוס. אבל במקרה של אופיר קסטן חסון זה בדיוק מה שקרה. היא הגיעה לנמל התעופה בן גוריון עם אשרה תקפה לארה"ב, עברה את הבידוק הביטחוני ואת ביקורת הדרכונים, והגיעה עד לשער העלייה למטוס בטיסה לניו יורק. ואז, רגע לפני העלייה למטוס, אנשי חברת אל על עצרו אותה והודיעו לה שהיא לא יכולה לעלות לטיסה.

לדבריה, לא ניתן כל הסבר ברור. רק נאמר כי מדובר בהחלטה שמבוססת על מידע חסוי. בן זוגה, נדב חסון, שהיה איתה בשדה, הופתע לא פחות. מבחינתם הכל נראה תקין - המסמכים היו בתוקף והטיסה עמדה לצאת בזמן. בסופו של דבר החליטו השניים להגיש תביעה לבית משפט לתביעות קטנות בעפולה על סכום של 32,069 שקל. אלא שבסופו של ההליך המשפטי הם דווקא הפסידו בתביעה ואף חויבו לשלם לאל על 3,000 שקל הוצאות משפט.

מה באמת קרה מאחורי הקלעים של הטיסה?

לפי פסק הדין של הרשמת הבכירה מאיה בלאו, חברת אל על כלל לא קיבלה את ההחלטה בעצמה. זמן קצר לפני ההמראה התקבל אצל החברה מייל מהרשויות האמריקאיות - מחלקת ביטחון המולדת של ארה"ב ורשות המכס והגנת הגבולות (CBP). במייל הופיעה הוראה חד משמעית שלא לאפשר לנוסעת לעלות לטיסה.

נציגי אל על ניסו בכל זאת לברר אם ניתן לאפשר את העלייה למטוס, מאחר שהטיסה עדיין לא המריאה. הם השיבו לרשויות האמריקאיות ושאלו האם ניתן לאשר חריג. התשובה שחזרה היתה קצרה וברורה - לא. בעקבות ההנחיה הזו מנעו אנשי החברה מהנוסעת לעלות למטוס.

• אל על מאיצה הצמיחה: מוסיפה 6 מטוסי בואינג 787-9 חדשים
• נתקעו בפולין עקב המלחמה ותבעו את אל על: יש פיצוי?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למה הנוסעים עצמם לא יכולים לראות את הסיבה?

במהלך המשפט התברר כי קיים מסמך מרכזי אחד שמסביר את הסירוב - אותו מייל מהרשויות האמריקאיות. אולם המסמך הזה הוגדר כמסמך ביטחוני רגיש. אל על הציגה אותו לבית המשפט בלבד, מאחורי דלתיים סגורות, ללא נוכחות התובעים.

על גבי המסמך הופיעה אזהרה מפורשת כי מדובר במידע ביטחוני רגיש הקשור לביטחון התחבורה האווירית בארצות הברית. לפי התקנות האמריקאיות, מידע כזה מוגדר כ־Sensitive Security Information, ואסור להעביר אותו לאנשים שאין להם "צורך לדעת". הפרה של ההוראות הללו עלולה לגרור קנסות כבדים, שלילת רישיונות ואפילו אחריות פלילית לפי החוק הפדרלי.

התובעים ניסו לתקוף את עמדת אל על מכיוון משפטי. הם טענו כי לפי הדין הישראלי, כאשר צד טוען לקיומו של דין זר - במקרה הזה חוק אמריקאי - עליו להוכיח אותו באמצעות חוות דעת של מומחה. לדבריהם, לא ניתן להסתמך רק על מסמך שמוגדר כחסוי.

• מרצה שפוטרה בשל התבטאויותיה ב-7 באוקטובר תקבל 210,000 שקל
• כונס הנכסים דרש 118 אלף שקל כשכר טרחה - כמה יקבל בסוף?
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• רמ"ד פנסיה בצה"ל ניצל את תפקידו כדי לנפח את הפנסיה

בית המשפט הכיר בכך שמדובר בסוגיה משפטית מורכבת, אך ציין כי בית משפט לתביעות קטנות רשאי לסטות מכללי הראיות הרגילים. הרשמת קבעה כי עצם קיומו של המסמך, האזהרה שעל גביו והתקנות שאליהן הוא מפנה מספיקים כדי להוכיח כי אל על אכן היתה מחויבת להוראות הרשויות האמריקאיות.

נקודה מעניינת שעלתה בפסק הדין היא שגם חברת התעופה עצמה לא ידעה מה הסיבה לסירוב. הרשויות האמריקאיות רק הורו שלא לאפשר לנוסעת לעלות לטיסה, אך לא מסרו את הנימוק. המשמעות היא שאל על ידעה שהיא מחויבת למנוע את העלייה למטוס, אך לא ידעה מה עומד מאחורי ההחלטה.

בית המשפט ציין כי עצם העובדה שחברת התעופה מחזיקה במסמך מהרשויות האמריקאיות אינה אומרת שיש לה מידע על הסיבה עצמה.

איך אפשר להיחשב "לא מצויד במסמכים" למרות אשרה בתוקף?

הבסיס המשפטי לפטור של חברת התעופה מפיצוי נמצא בחוק שירותי תעופה הישראלי. החוק קובע כי חברת תעופה אינה חייבת לשלם פיצוי כאשר נוסע לא יכול לטוס בגלל "מסמכי נסיעה לא נאותים".

התובעים טענו כי מדובר בפרשנות אבסורדית - הרי האשרה היתה בתוקף. אך בית המשפט קבע כי כאשר הרשויות האמריקאיות עצמן מורות לחברת התעופה שלא להעלות נוסע לטיסה, מבחינה משפטית אותו נוסע נחשב כמי שאינו מצויד במסמכים הדרושים לכניסה לארצות הברית.

למרות הסירוב הראשוני, הסיפור קיבל תפנית כבר למחרת. לאחר שהתובעת פנתה בעצמה לשגרירות ארה"ב בישראל, חזרו נציגי אל על ופנו שוב לרשויות האמריקאיות. הפעם התקבל אישור להעלות אותה לטיסה.

בעקבות האישור הזמינה אל על כרטיסים חלופיים לנוסעת, לבן זוגה ולבתם, והשלושה עלו לטיסה אחרת שיצאה באותו היום לניו יורק.

פסק הדין - התביעה נדחתה

למרות עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים, בית המשפט קבע כי חברת אל על פעלה בהתאם להוראות הרשויות האמריקאיות ולכן אינה חייבת בפיצוי. התביעה נדחתה, ובסופו של ההליך חויבו התובעים לשלם לחברת התעופה 3,000 שקל הוצאות משפט.

המקרה הזה מדגיש נקודה שרבים מהנוסעים אינם מודעים לה - גם כאשר יש אשרת כניסה בתוקף וכרטיס טיסה, הרשויות של מדינת היעד יכולות להורות לחברת התעופה למנוע עלייה למטוס. במקרים כאלה חברת התעופה מחויבת לפעול לפי ההנחיה, גם אם היא עצמה אינה יודעת מה הסיבה.