
הכסף גויס למאבק בחוק הגיוס, העמודים עברו לקמפיין של בנט
תנועת "כתף אל כתף" גייסה יותר מחצי מיליון שקל מהציבור למאבק בחוק הפטור מגיוס. אחרי שיונתן שלו, ממובילי המחאה, הצטרף לרשימתו של נפתלי בנט, עמודי הארגון ברשתות החברתיות הפכו לחלק מהקמפיין הפוליטי - האם זה מקובל על התורמים?
תנועת המילואימניקים "כתף אל כתף" גייסה בחודשים האחרונים יותר מחצי מיליון שקל מהציבור לטובת מאבק בחוק הפטור מגיוס. התורמים הגיעו, לכאורה, מתוך תמיכה בשוויון בנטל ובמאבק ציבורי ממוקד סביב סוגיית הגיוס. אלא שכעת, אחרי שיונתן שלו, אחד ממובילי התנועה, הצטרף לרשימתו של נפתלי בנט לבחירות הקרובות, הנכסים הדיגיטליים שנבנו סביב הארגון משמשים גם את הפעילות הפוליטית החדשה.
הסיפור אינו על כסף, שקיפות ואמון וגם על פוליטיקה. גיוס המונים למאבק ציבורי נשען על הבטחה פשוטה: הכסף מיועד למטרה שהוצגה לתורמים. במקרה הזה, המטרה הייתה מאבק בחוק הפטור מגיוס. כאשר עמודי הארגון ברשתות, הקהל שנצבר בהם והמותג הציבורי עוברים לתמיכה בקמפיין של מפלגה, גם אם זו מפלגה שמקדמת רעיונות דומים, נוצר אזור רגיש.
איפה עובר הגבול?
שלו הצטרף לפני כשבועיים למפלגתו של בנט, ובמקביל פורסם כי גם ארגון "כתף אל כתף" מצטרף למהלך. בהודעות שפורסמו נכתב כי הארגון והמייסדים מצטרפים לבנט כדי לייצג את הצעירים ואת הציבור המשרת. שלו צפוי להשתלב בקדמת רשימת המועמדים לכנסת.
העניין מתחיל כאשר נכסי הפעילות הציבורית הופכים לנכסי קמפיין. עמודי פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, מאגרי עוקבים, תכנים, סרטונים ורשימות תפוצה אינם רק "נוכחות ברשת". הם נכס שיווקי. הם נבנו במאמץ, בכסף ובאמון ציבורי. אם אותם נכסים משמשים כעת לקידום מפלגה, עולה שאלה האם מדובר בהמשך טבעי של מאבק ציבורי או בהעברה של ערך שנוצר מכספי תרומות לתוך פעילות בחירות.
גיוס הכספים נעשה שלא באמצעות עמותה רשומה וללא ישות משפטית מסודרת. זה פרט חשוב. עמותה מחויבת בדיווחים, ניהול ספרים, מטרות מוגדרות ופיקוח מסוים. התארגנות חברתית יכולה להיות לגיטימית, אבל כאשר היא מגייסת מאות אלפי שקלים מהציבור, היעדר מסגרת מוסדרת מקשה להבין לאן הלך הכסף, מי אישר הוצאות ומה נותר מהכסף או מהנכסים שנוצרו באמצעותו.
הדבר מקבל משקל נוסף כאשר הפעילות עוברת לזירה מפלגתית. חוקי מימון מפלגות נועדו להסדיר תרומות, למנוע עקיפה של מגבלות ולשמור על שקיפות. אם פעילות שנבנתה בכספי ציבור משמשת קמפיין בחירות, עשויה לעלות שאלה האם מדובר בתרומה אסורה או בשווה כסף. בסביבתו של בנט דוחים את הטענה הזו וטוענים כי אין לה בסיס עובדתי או משפטי.
התורמים רצו מאבק, לא בהכרח מפלגה
מעבר לכך, אדם יכול לתרום למאבק נגד חוק הפטור מגיוס, ועדיין לא לרצות שהכסף, הקהל או התוכן שתמך בהם ישמשו קמפיין של נפתלי בנט או של כל מפלגה אחרת. תמיכה בנושא אינה זהה לתמיכה במועמד. שוויון בנטל הוא נושא שחוצה מחנות, והמעבר ממאבק ציבורי למפלגה מסוימת עלול להרחיק חלק מהתומכים.
- 1.בנט היה שרלטן וישאר כך. (ל"ת)אנונימי 01/05/2026 12:07הגב לתגובה זו