איחוד האמירויות עוזבת את אופ"ק - מה זה יעשה לנפט, מי תרוויח ומי תפסיד מהמהלך?

מה בעצם קרה באופ"ק?

איחוד האמירויות החליטה לעזוב את אופ"ק, קרטל הנפט שבו היא אחת המפיקות הגדולות. זה לא שינוי קטן בשוק האנרגיה, אלא מהלך פוליטי וכלכלי גדול. אבו דאבי מאותתת שהיא לא מוכנה יותר להיות כבולה למכסות הפקה שמכתיבה סעודיה, במיוחד כשהמלחמה במזרח התיכון מייצרת הזדמנות להגדיל יצוא, הכנסות והשפעה אזורית.

למה איחוד האמירויות עוזבת דווקא עכשיו?

העיתוי קשור למלחמה, למצור בהורמוז ולמאבק הכוח מול סעודיה. האמירויות רוצות להפיק יותר נפט, למכור יותר, ולנצל את הביקוש שנוצר בגלל הפגיעה ביצוא ממדינות המפרץ ואיראן. אופ"ק מגבילה אותן דרך מכסות, ולכן העזיבה מאפשרת להן חופש פעולה גדול יותר. במילים אחרות, אבו דאבי בוחרת באינטרס הלאומי שלה על פני המשמעת של הקרטל.

למי מיועד המסר המרכזי של אבו דאבי?

המסר מופנה קודם כל לריאד. סעודיה רגילה להוביל את אופ"ק ואת מדיניות הנפט האזורית, אבל איחוד האמירויות כבר לא רוצה להיות שותפה שקטה. מדובר במאבק רחב יותר בין שתי מדינות שמציגות חזית ידידותית, אבל מתחרות על הון, השקעות, תיירות, טכנולוגיה, נמלים, השפעה אזורית ועכשיו גם נפט. זו אצבע בעין הסעודית.

מה זה בכלל אופ"ק ולמה הוא כל כך חשוב?

אופ"ק הוא קרטל של מדינות יצואניות נפט שהוקם ב-1960 כדי לתת למדינות המפיקות שליטה גדולה יותר על הנפט שלהן ועל המחיר שבו הוא נמכר. הרעיון פשוט: אם כל מדינה מפיקה כמה שהיא רוצה, המחיר יורד. אם המדינות מתאמות מכסות ומגבילות תפוקה, המחיר נשאר גבוה יותר. לכן אופ"ק הוא לא רק ארגון אנרגיה, אלא כלי כוח כלכלי ומדיני.

• המספר היומי - 100 דולר לחבית נפט? המלחמה עם איראן מטלטלת את שוק האנרגיה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה ההבדל בין אופ"ק לאופ"ק פלוס?

אופ"ק כולל את מדינות הנפט החברות בארגון עצמו, כמו סעודיה, איראן, עיראק, כוויית, ונצואלה ומדינות נוספות באפריקה. אופ"ק פלוס הוא המעגל הרחב יותר, שנוצר בסוף 2016 אחרי שמחירי הנפט נפלו והתחרות מארה"ב התחזקה. אליו הצטרפו מדינות מפיקות שאינן חברות באופ"ק, בעיקר רוסיה. המטרה הייתה להגדיל את כוח התיאום ולשלוט בנתח גדול יותר מההיצע העולמי.

איך האמירויות יכולות לייצא נפט אם הורמוז חסום?

היתרון הגדול של איחוד האמירויות הוא פוג'יירה, נמל שנמצא מחוץ למצר הורמוז, במפרץ עומאן. דרך צינור חבשאן פוג'יירה, האמירויות יכולות להעביר נפט מהיבשה אל נמל שלא תלוי במעבר דרך הורמוז. זה נכס אסטרטגי עצום עכשיו. בזמן שמדינות כמו עיראק וכוויית תקועות כמעט לחלוטין, אבו דאבי עדיין יכולה להוציא נפט לשוק העולמי.

כמה משמעותי היתרון של פוג'יירה?

משמעותי מאוד. בשבוע מסוים במרץ הגיע קצב טעינת הנפט בפוג'יירה לכ-1.9 מיליון חביות ביום, עלייה של 57% לעומת קצב הפעילות ב-2025. זה אומר שהאמירויות כבר משתמשות בתשתית הזו כמעקף להורמוז. איראן הבינה את זה ותקפה תשתיות באזור, אבל לא הצליחה להשבית את הנמל. לכן פוג'יירה הופכת לקלף מרכזי בשוק האנרגיה.

• איראן מוצפת בנפט שלא נמכר: המצור האמריקאי דוחף את טהראן לאחסון חירום
• איחוד האמירויות פורשת מ-OPEC ו-OPEC+: הנפט מזנק
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• איחוד האמירויות פורשת מ-OPEC ו-OPEC+: הנפט מזנק

איך המלחמה פגעה במדינות אופ"ק במזרח התיכון?

הפגיעה לא אחידה. סעודיה ירדה מכ-10.4 מיליון חביות ביום בפברואר לכ-7.8 מיליון במרץ. עיראק ירדה מכ-4.37 מיליון לכ-1.6 מיליון, וכוויית מכ-2.56 מיליון לכ-1.3 מיליון. האמירויות ירדו מ-3.6 מיליון לכ-2.34 מיליון, אבל מצבן טוב יותר בזכות פוג'יירה. איראן כמעט לא נפגעה במרץ, כי המצור האמריקאי עליה הגיע רק באפריל.

למה המחירים לא בהכרח יירדו מיד?

בטווח הקצר, השוק עדיין נמצא תחת לחץ של מלחמה, מצור בהורמוז, חשש למחסור ופגיעה בתנועת מכליות. איחוד האמירויות אולי רוצה לייצא יותר, אבל חלק מהיצוא עדיין תלוי בתשתיות וביכולת להעביר נפט לשוק בלי הפרעה. לכן בטווח הקרוב ייתכן שהמחירים יישארו גבוהים ואף תנודתיים. הירידה האפשרית במחירים היא בעיקר סיפור של טווח בינוני וארוך, אחרי פתיחת הנתיבים והגדלת תפוקה.

האם יציאת האמירויות מאופ"ק יכולה להוריד את מחירי הנפט?

כן, בעיקר בהמשך. מאז תחילת המלחמה מחיר הברנט עלה בכ-42% לכ-112 דולר לחבית. אם האמירויות יגדילו תפוקה מעבר למכסות הקודמות ויזרימו יותר נפט לשוק, זה יכול לרכך את הלחץ. כושר ההפקה הנוכחי שלהן מוערך בכ-4.85 מיליון חביות ביום, לעומת הפקה של כ-3.6 מיליון לפני המלחמה. יעד אדנוק הוא 5 מיליון חביות ביום ב-2027.

למה בטווח הארוך זה יכול להיות אירוע דובי לנפט?

אם איחוד האמירויות תגדיל הפקה בלי מגבלת מכסות, ההיצע העולמי יכול לעלות. אם מדינות נוספות ילכו בעקבותיה, אופ"ק תאבד חלק גדול מהיכולת לווסת את השוק. במצב כזה המחיר ייקבע יותר לפי ביקוש והיצע ופחות לפי החלטות פוליטיות. זה יכול להחזיר את הנפט לרמות נמוכות יותר, במיוחד אם במקביל הביקוש ייחלש בגלל מעבר לאנרגיות חלופיות.

למה האמירויות רוצות למכור יותר נפט דווקא עכשיו?

אבו דאבי השקיעה מיליארדי דולרים בהגדלת כושר ההפקה שלה, והיא רוצה לממש את ההשקעה הזו. מעבר לכך, באמירויות מבינים שעידן הנפט לא יימשך לנצח באותה עוצמה. ככל שהעולם מתקדם לאנרגיות ירוקות, למדינות נפט יש תמריץ למכור כמה שיותר כל עוד הביקוש גבוה. מבחינתן, עדיף למכור היום במחיר טוב מאשר להחזיק עתודות לעולם שבו הנפט פחות מרכזי.

למה סעודיה עלולה להיות המפסידה הגדולה מהפרישה?

סעודיה היא המנהיגה הלא רשמית של אופ"ק, והיכולת שלה להשפיע על מחירי הנפט תלויה במשמעת של החברות. אם איחוד האמירויות יוצאת ומתחילה להפיק לפי האינטרס שלה, זה פוגע בסמכות הסעודית. יותר מזה, זה עלול לעודד מדינות נוספות לשאול למה הן צריכות להמשיך להגביל את עצמן. עבור ריאד, שמממנת תוכניות ענק דרך הכנסות נפט, זה סיכון משמעותי.

איך זה קשור למלחמה בתימן וליחסים עם סעודיה?

המתיחות בין איחוד האמירויות לסעודיה אינה מתחילה בנפט. שתי המדינות מתחרות על השפעה אזורית, השקעות, תיירות, נמלים, טכנולוגיה וגם על עיצוב הסדר החדש במזרח התיכון. בתימן כבר נחשפו פערים ביניהן סביב אינטרסים מקומיים ובריתות שונות. הפרישה מאופ"ק היא עוד ביטוי לאותה מגמה: האמירויות מוכנות להתנהל עצמאית, גם כשהדבר פוגע באינטרס הסעודי.

איך זה קשור לסין?

סין היא צרכנית הנפט הגדולה בעולם ואחת הלקוחות החשובות של איראן. היא רוכשת כ-90% מיצוא הנפט האיראני, ואיראן מהווה כ-12% מיבוא הנפט שלה. אם המצור האמריקאי יפגע ביכולת של איראן לייצא, סין תצטרך מקור חלופי. כאן האמירויות נכנסות לתמונה. הן יכולות להגדיל אספקה, במיוחד אם הן כבר לא מחויבות למכסות אופ"ק.

למה סין נמצאת בצד מורכב של הסיפור?

מצד אחד, סין כיבואנית הנפט הגדולה בעולם נהנית ממחירי נפט נמוכים. מצד שני, היא נהנתה במשך שנים מגישה לנפט איראני מוזל, במיוחד בזמן סנקציות. אם איראן נחלשת והאמירויות הופכות לספקית חלופית מרכזית, סין מאבדת חלק מהיתרון המיוחד שהיה לה. בנוסף, שוק נפט פתוח יותר ותנודתי יותר מחזק את השפעת ארה"ב, שהיא גם יצרנית נפט ענקית וגם בעלת ברית מרכזית במפרץ.

מה האינטרס של ארה"ב במהלך הזה?

וושינגטון רוצה ללחוץ על איראן בלי להפיל את הכלכלה העולמית דרך מחירי נפט גבוהים מדי. אם האמירויות יגדילו יצוא דרך פוג'יירה, הן יכולות למלא חלק מהחסר שנוצר בגלל המצור על איראן והשיתוק בהורמוז. זה משרת את טראמפ: מצד אחד לחץ כלכלי על טהרן, מצד שני ניסיון למנוע זינוק נוסף במחירי הדלק לצרכן האמריקאי.

למה רוסיה נפגעת מהמהלך?

רוסיה צריכה מחירי נפט גבוהים כדי לממן את המלחמה באוקראינה ולרכך את השפעת הסנקציות. אופ"ק פלוס, שבה רוסיה חברה מרכזית, עזר לה לשמור על מחירים גבוהים יחסית באמצעות תיאום הפקה. אם המשמעת בקרטל נשברת וההיצע גדל, מחירי הנפט עלולים לרדת. עבור מוסקבה, זה פוגע ישירות בהכנסות, בתקציב וביכולת להמשיך לממן מלחמה ממושכת.

האם זה יכול לשנות גם בריתות מדיניות באזור?

כן. נפט תמיד היה בסיס לבריתות במזרח התיכון. אם הכוח עובר בהדרגה ממפיקות הנפט לרוכשות, ואם מדינות כמו איחוד האמירויות מתקרבות יותר לארה"ב ולישראל על חשבון מסגרות ערביות ישנות, ייתכנו בריתות חדשות. האינטרס כבר לא יהיה רק דתי או אתני, אלא כלכלי, ביטחוני וטכנולוגי. זה שינוי עמוק יותר מעוד החלטה על מכסת הפקה.

מה המשמעות הרחבה של המהלך לשוק האנרגיה?

אופ"ק מאבדת עוד חלק מהכוח שלה. אחרי קטאר, אקוודור ואנגולה, גם איחוד האמירויות בוחרת חופש פעולה על פני משמעת קרטלית. זה לא אומר שאופ"ק מתפרקת מחר, אבל זה כן מראה שהעולם משתנה. מדינות שמרגישות שהמכסות פוגעות בהן מוכנות לשבור מסגרת. במקביל, שוק הנפט הופך לפחות מנוהל ויותר פוליטי, תחרותי ותלוי בתשתיות עקיפה כמו פוג'יירה.