66% מהדיונים שנקבעו בפרשת ההגנה של נתניהו לא התקיימו

עדותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במשפטו בוטלה היום ברגע האחרון בעקבות בקשה שהגישה ההגנה מנימוקים בטחוניים. נתניהו אמור היה לחדש את עדותו לאחר חודשיים של הפסקה בשל המלחמה באיראן. הבקשה הוגשה פחות משעתיים לפני תחילת הדיון באולם המאובטח בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כך שלא ניתן היה להורות להגנה להביא עד אחר ולקדם את שמיעת המשפט.

פרשת ההגנה במשפט נתניהו החלה ב-4.12.24 עם עדותו של נתניהו. מאז נקבעו 215 דיונים, אבל 142 מהם - דהיינו 66% - לא התקיימו מסיבות שונות, בעיקר בקשות של ההגנה. על פי הרישום ביומן בית המשפט, 102 דיונים (שהם 47% מהמועדים) בוטלו, 21 דיונים (10%) נדחו ו-20 (שהם 9%) לא התקיימו. האבחנה בין ביטול לדחייה אינה ברורה; אי קיום נובע מסיבות בטחוניות - בעיקר שתי המערכות מול איראן.

80 ימי עדות, רובם לא מלאים

נתניהו העיד עד כה ב-80 דיונים, שרובם לא היו מלאים. יום הדיונים הרגיל שנקבע לעדותו הוא בשעות 16:00-09:30, אך כאמור ברוב המקרים הדיונים התקצרו - לעיתים בשעה ולעיתים במספר שעות. כאשר החלה עדותו של נתניהו, התנהל המשפט במתכונת של שלושה ימי דיונים בשבוע, אך השופטים נעתרו לבקשתו וקבעו שהוא יעיד יומיים בלבד בשל מלחמת חרבות ברזל. בניגוד לעמדת התביעה, הורו השופטים להגנה להביא עדים אחרים ביום הדיונים השלישי.

לפני כשנה קבעו השופטים, כי המשפט יתקיים ארבעה ימים בשבוע ונתניהו יעיד בשלושה מהם. נתניהו טען שהדבר אינו אפשרי מבחינתו, ובפועל - רק בשבוע אחד הוא אכן התייצב שלושה ימים, שהיו מקוצרים. בכל יתר השבועות התקיימו יום או יומיים של עדות. אם המשפט היה מתנהל בקצב של שלושה דיונים בשבוע, עדותו של נתניהו הייתה מסתיימת לפני כשנה. בפועל, היא צפויה להימשך עוד כחודשיים לאחר שתתחדש, כך שתארך לפחות שנה וחצי.

הנימוקים לביטולים ולקיצורים הם רבים. לרוב הם מדיניים-בטחוניים ונמסרים רק לשופטים ולתביעה, לעיתים בדיונים בלשכת השופטים. ככל הידוע, השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם מעולם לא דחו בקשה שנומקה בסיבות מדיניות-בטחוניות, אולי משום שאין להם דרך לבדוק את אמיתותה. חלק מהדיונים בוטלו מסיבות רפואיות, ופה ושם - בשל אילוצים של השופטים.

ההגנה ביקשה וקיבלה קיצורים וביטולים גם מנימוקים הנוגעים לשגרת עבודתו של ראש הממשלה, כגון דיון 40 חתימות בכנסת או ביקורים ממלכתיים. בהקשר זה יוזכר, כי כאשר הוגשו עתירות לבג"ץ בדרישה לנבצרות של נתניהו בשל משפטו, השיבו פרקליטיו שהוא יוכל למלא את תפקידו במקביל למשפט. מובן שהצהרה זו אינה מכוונת לעיתות מלחמה, אך קיים פער בינה לבין הבקשות הנובעות מאירועים שגרתיים וצפויים מראש.

השלכות נקודתיות ורוחביות

להתמשכות משפטו של נתניהו יש השלכות רבות, הן נקודתיות והן רוחביות. אחד הנימוקים בבקשת החנינה שהגישו סניגוריו היה הצורך לפנות את זמנו לעיסוק בענייני המדינה, במיוחד על רקע המצב הבטחוני (אם כי יצוין, שהבקשה הוגשה בדצמבר שעבר - למעלה משנתיים אחרי פרוץ המלחמה ולאחר סיום עדותו הראשית). ככל שעדותו של נתניהו מתקרבת לסיומה, פוחת משמעותית משקלו של נימוק זה. אתמול הבהיר הנשיא יצחק הרצוג, כי הוא מצפה מהצדדים לנסות להגיע להסדר שיוביל לסיום המשפט בלא חנינה.

התמשכות ההליכים גם מהווה עינוי דין ליתר הנאשמים - שאול ואיריס אלוביץ בתיק 4000 ונוני מוזס בתיק 1000. היא גם עלולה להקשות על בירור האמת, ככל שמתארך הפער שבין האירועים לבין העדויות עליהם. מדובר גם באובדן מאות ימי שיפוט של שלושה שופטים, כאשר המערכת עמוסה והסחבת בה הולכת וגדלה. ולבסוף: מדובר בפגיעה בשוויון בפני החוק, כאשר ראש הממשלה מבקש ומקבל עשרות דחיות וקיצורים שאינם ניתנים לנאשמים אחרים.