הונה משקיע, ייעץ בלי רישיון - האם יקבל הפטר?

מה קורה כשאדם שצבר חובות של כמעט 8 מיליון שקל מנסה לקבל הפטר מהם, אבל מתברר שחלק משמעותי מהחובות נוצר בתרמית? השופט עדי אברונין מבית משפט השלום בראשון לציון נתן לכך תשובה ברורה בפסק דין שניתן באחרונה: חוטא לא יצא נשכר.

ההליך נפתח עוד בספטמבר 2023, דווקא לא ביוזמת החייב אופיר קראוס, אלא ביוזמת שניים מנושיו - שם טוב ובלהה ארמה, שהחוב של קראוס כלפיהם הגיע לכמעט 2 מיליון שקל. בני הזוג ארמה פתחו את ההליך כי סברו שיש סיכוי לממש זכויות של קראוס במחצית דירה ולהיפרע מהכסף. אלא שבית המשפט המחוזי קבע בהליך נפרד שהזכויות בדירה כלל אינן של קראוס. ברגע שהתברר שאין נכסים לממש, שינו בני הזוג ארמה את עמדתם ודרשו בעצמם את ביטול ההליך.

אבל לב העניין נמצא דווקא בחוב אחר - החוב לנושה אהוד פרידלנדר. בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב מפברואר 2022, נקבע שקראוס ביצע תרמית כלפי פרידלנדר, וחויב לשלם לו 1.5 מיליון שקל בתוספת ריבית והצמדה וכן הוצאות משפט בסכום של 50 אלף שקל. בית המשפט המחוזי קבע ממצאים חד-משמעיים: "קראוס הציג מצג שקרי; קראוס לא האמין באמיתות הדיווח שמסר, שכן ידע כי מדובר בשקר; קראוס התכוון להטעות את התובע שיאמין לאמיתות דבריו הגם שקראוס ידע שאינם אמת". נקבע גם שקראוס פעל ללא רישיון תקף ונתן ייעוץ שלא כדין, בעוד שמיליוני שקלים אבדו בנסיבות לא ברורות.

הנאמן בהליך, עו"ד רון חמד, בחן את מלוא החובות, כ-7.81 מיליון שקל, והמליץ על ביטול ההליך. הממונה על חדלות פירעון תמך בכך וטען שיצירת חובות בתרמית מעידה על חוסר תום לב קיצוני, שמונע מקראוס ליהנות מ"החסד של המחוקק". גם פרידלנדר עצמו הצטרף לדרישת הביטול, וציין שכבר מתחילת ההליך הוא ביקש לבטל אותו.

• חובות של 1.6 מיליון שקל נמחקו, ואז הגיע חוב נוסף
• צ'קים הועברו בלי הרשאה - נחשפה הונאה בשוק האפור
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כישלון עסקי וניהולי - לא עוקץ

קראוס מצדו ניסה להציל את ההליך. הוא אישר את גובה החובות ואת הקביעות הקשות שנקבעו נגדו, אך טען שביטול ההליך הוא "מכת מוות" בכל הנוגע ליתר הנושים, שחובותיהם מגיעים לכ-6 מיליון שקל. לטענתו, מדובר בכישלון עסקי וניהולי חמור, ולא בעוקץ מתוכנן - הכספים אבדו בהשקעות כושלות, והוא אף הזרים כספים אישיים כדי לכסות הפסדים. קראוס גם טען שהרף הראייתי להוכחת מרמה בהליכי חדלות פירעון גבוה יותר מאשר בהליך אזרחי רגיל.

השופט אברונין דחה את הטענה הזו. הוא קבע שהמושג מרמה בסעיף 175(א)(2) לחוק חדלות פירעון הוא רחב וגמיש יותר מהמושג המקביל בדיני הנזיקין או בחוק העונשין. בעוד שעוולת התרמית מתמקדת במצג כוזב, הרי שהמונח מרמה בדיני חדלות פירעון "כולל מנעד רחב יותר של פעולות והיבטים בהתנהלות היחיד, לרבות התנהגות חסרת יושר בעלת פגם מוסרי משמעותי שוודאי אינה דורשת הרשעה פלילית".

השופט הסתמך על פסיקת בית המשפט העליון בעניין סינואני, שקבע כי "אין צידוק מוסרי וחברתי להפטרת חייב מחבות שנוצרה במרמה בשיתוף החייב, שאחרת יצא חוטא נשכר". כמו כן, הוא הסתמך על פסיקה בעניין קיירה, שלפיה גם כשהחוב עצמו לא נוצר במרמה אלא החייב ניסה להתחמק מקיומו באמצעות מרמה, ניתן להחריגו מההפטר.

• אישום: התחזה לרופא שיניים, גבה מיליונים וגרם נזקים
• בלוגרית תשלם 200,000 שקל בשל עלילות שווא על אחים לנשק
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• הגלידרייה נסגרה, החוב נשאר: מי ישלם על שכירות כושלת?

החוב לפרידלנדר לא ניתן להפטר

לסיכום, החוב לפרידלנדר, בסכום כולל של 1.5 מיליון שקל, לא ניתן להפטר. ומכיוון שקראוס יישאר עם חוב כזה שלא ניתן למחוק, אין טעם להמשיך את ההליך ביחס ליתר החובות. לקראוס אין נכסים, אין זכויות, ואין הצעה ממשית שתבסס תועלת כלשהי מהמשך ההליך.

השופט אברונין הורה על ביטול צו פתיחת ההליכים, ביטל את ההגבלות שהוטלו על קראוס, אך השאיר את צו עיכוב היציאה מהארץ על כנו למשך 60 יום נוספים. כמו כן, הוא הורה על תשלום שכר טרחה לנאמן וחלוקת הכספים שנותרו בקופת הנשייה.