הפטר הוא מונח משפטי-כלכלי המתאר החלטה שיפוטית הפוטרת חייב מהתחייבות לפרוע את יתרת חובותיו, בסיומו של הליך חדלות פירעון. מתן ההפטר מאפשר לחייב שפעל בתום לב ומיצה את יכולתו לשלם לנושיו להשתחרר מנטל החובות ולפתוח דף חדש מבחינה כלכלית. ההליך נועד לאזן בין
האינטרס של הנושים לקבל את המגיע להם לבין האינטרס הציבורי לשקם חייבים שאיבדו את יכולתם הכלכלית.
בישראל מוסדר הליך חדלות הפירעון וההפטר בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הקובע מסלולים שונים לחייבים בהתאם להיקף חובותיהם וליכולתם הכלכלית, ומופעל
בפיקוח הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ובבתי המשפט המחוזיים. ההפטר אינו חל בהכרח על כלל החובות, וקיימים חובות שאינם ניתנים להפטר, כגון מזונות וקנסות פליליים מסוימים.
מספר הבקשות למתן צווי פתיחת הליכים והפטר בישראל נמצא במעקב
שוטף של רשויות המשפט, ומשמש אינדיקציה למצבם הכלכלי של משקי הבית. עלייה במספר הבקשות עשויה להעיד על קשיים כלכליים רחבים יותר במשק, בעוד ירידה בהיקפן נתפסת לרוב כסימן להתייצבות במצבם הפיננסי של הציבור.
מתן הפטר סוגר הליך חדלות
פירעון ומשחרר את החייב מיתרת חובותיו, ולכן הוא נקודת ההכרעה שאליה מתנקזים תיקי הוצאה לפועל ממושכים ושיקולי שיקום כלכלי של משקי בית.
חייבת בת 65 שקיבלה הפטר מחובותיה מההוצאה לפועל, ביקשה לבטל סעיף שהיה קיים בצו, אחרי שאביה החורג נפטר והשאיר לה ירושה. הרשמת חן לוי לא קנתה את הטיעון שלה, שלפיה מדובר בזכות שהתגבשה רק אחרי תום ההליך ולכן היא לא אמורה להיכלל בקופת הנשייה - אבל גם לא לקחה
הכל
השופט דוד שאול גבאי ריכטר קבע כי מצבו הבריאותי והכלכלי של חייב בן 65, מורה לשעבר ואב ל-11 ילדים, מצדיק הפטר לאלתר מחובותיו - אך הותיר על כנו את חוב המזונות. במקביל, נקבע מנגנון גבייה מינימלי מתוך קצבת הנכות, כדי לאפשר קיום בכבוד ולצד זאת תשלום החוב
שאינו בר-הפטר
“תנו לי את הכספים ואשיג עליהם תשואה” - כך נשמעה באולם בית משפט השלום בטבריה אחת ההצעות החריגות שנשמעו בהליכי חדלות פירעון בשנים האחרונות. החייב, שנקלע לחובות של מאות אלפי שקלים והוכר כנכה עם אי־כושר מלא לצמיתות, ביקש הפטר לאלתר ואף רמז כי ניסיונו בשוק
ההון יכול להועיל לקופת הנושים. אלא שבית המשפט השתכנע שהחובות נוצרו בחוסר תום לב, שההליך נוצל לרעה, ושאין כאן תוכנית שיקום אמיתית
אחרי קריסה כלכלית של רשת עסקי מזון שהיו בבעלותו, חובות בהיקף של כ-5.5 מיליון שקל ונכות מלאה שהובילה לאובדן כושר עבודה מוחלט, האם בית המשפט יחייב את החייב בתשלומים עתידיים או שיפטור אותו מהחוב?
רשמת ההוצאה לפועל בחיפה, אפרת אזולאי חנוביץ, הורתה על מחיקת חובות לאם חד-הורית בת 32, שנרדפת בידי בני משפחתה מהדרום לאחר שסירבה להינשא לבן דודה. בהחלטתה היא קבעה כי הנסיבות הקשות והמאמצים הכנים להשתקם מצדיקים מתן הפטר לאלתר, למרות הסתייגויות הנאמן: "על
אף הקושי, נעשה ניסיון אמיתי וכן מצד היחידה להשתקם"
האיש שצבר בתוך פחות מעישור לצבור חובות גדולים מאוד, ואף לא ניהל את עסקיו באופן תקין לאורך השנים שלפני הקריסה הכלכלית, הצליח לגייס לצדו גם את הנאמן שמונה לו. לדברי השופטת, "אדם שאינו יכול לשוב ולפעול במרחב הכלכלי החוקי, סופו להיגרר לשוק האפור או לכלכלה
השחורה - תוצאה שיש להימנע ממנה"
החייב מצא עצמו שקוע במערבולת חובות שהתעצמה לאורך השנים, בעיקר בעקבות הלוואות שלקח לצורך כיסוי הוצאות מחיה, תשלומים לבנק ולגופים פרטיים, וכן התחייבויות שלא עמד בהן. הוא טען שמצבו הכלכלי החריף בשל אובדן הכנסתו הקבועה, וכן בשל מחויבותו לדאוג לפרנסת ילדיו
האיש, שחייו הושפעו באופן דרמטי ממצבו הבריאותי, שמונע ממנו לעבוד ולייצר הכנסות משמעותיות, ועובד כשליח, נקלע לחובות משמעותיים במהלך השנים. הממונה על חדלות פירעון טען כי למרות מצבו הרפואי של החייב, יש מקום להחיל עליו תוכנית שיקום כלכלי שתבטיח החזר חלקי
האיש, שותף בכיר לשעבר בפירמת רואי חשבון גדולה גדולה, הסתבך כלכלית, לטענתו בגלל עסק של אשתו שקרס. ההפטר ניתן בכפוף לשיתוף פעולה מלא מצד החייב, לצורך מעקב אחר הכסף והמימוש שלו