חייב 2 מיליון שקל, ויחזיר רק 500 אלף - למה?

לא רבים בחיפה חשבו שד' ייהפך לדמות שעוררה עניין כה רב במסדרונות בית המשפט הכלכלי של מחוז חיפה. ד', אזרח מן השורה, הצליח בתוך פחות מעשור לצבור חובות של כמעט 2 מיליון שקל. עסקיו כשלו, הצ'קים חזרו, ובקשות הבהרה מגופים ממשלתיים החלו להיערם על שולחנו. ואולם הסיפור שלו לא נגמר שם. בימים אלה ניתן פסק דין מעניין בתיק חדלות הפירעון שלו (תיק חדל"פ 55007-06-23), שחושף את גישת בתי המשפט כלפי שיקום כלכלי בעידן של מודעות חברתית חדשה - כזו שמבקשת לא רק להעניש חייבים, אלא גם להחזיר אותם למעגל הכלכלי.

תחילתו של התהליך, כמתואר בפסק הדין, היתה ב-23 בנובמבר 2023, אז הוצא צו לפתיחת הליכים בעניינו של האיש. מינויו של עו"ד אביתר כהן כנאמן היה הרגע שבו התחיל לפעול המנגנון המשפטי במלוא עוצמתו. ד' הושם תחת חובת תשלום חודשי נמוך - 150 שקל בלבד - שעלה בהמשך ל-400 שקל, אבל אלה לא הצליחו לשנות את התמונה העגומה של קופת הנשייה. חלק ניכר מהסכום שנכנס לקופה - 52,244 שקל - נבע ממימוש רכבו של החייב, מהרכיבים הבודדים ברכושו שיכול היה לשמש לפירעון. ארבע תביעות חוב הוגשו נגדו, ובית המשפט אישר אותן כמעט במלואן, בסכום כולל כולל של 1,997,452 שקל. מדובר לא רק בסכום גבוה, אלא בכזה שנובע מחובות למוסדות ציבוריים - בעיקר לרשות המסים. כך למשל, אחת מתביעות החוב המרכזיות שהוגשו היתה בגין קנס פסילת ספרים על-ידי רשות מע"מ, שהוא חוב שאינו ניתן להפטר על פי דין.

דו"ח הנאמן לא החמיא לחייב. האיש, כך עולה מהדו"חות שהוגשו לבית המשפט, לא ניהל את עסקיו באופן תקין לאורך השנים שלפני הקריסה הכלכלית. הוא לא שמר מסמכים, לא ניהל ספרים כחוק, ולא עמד באופן סדיר בדרישות הדיווח. גם לאחר פתיחת ההליך, עתים הוא לא שיתף פעולה עם הנאמן. הממונה על הליכי חדלות פירעון, שבחן את התנהלותו, המליץ לבטל את ההליך לאור אותם מחדלים. בטיוטת עמדתו הוא ציין כי אין הצדקה להעניק לחייב את הגנת ההליך כשהוא עצמו פועל בניגוד לחובותיו במסגרת זו. במסמכים הרשמיים הכתב, בין היתר, כי, "החייב הפר את חובת תום הלב בהליכי חדלות הפירעון, ולא עמד בחובותיו לשיתוף פעולה מלא עם הנאמן".

"רק רכיב אחד בחוב אינו בר הפטר"

ואולם בניגוד לעמדה הקשה של הממונה, דווקא עו"ד כהן, הנאמן, סבר כי יש לתת לחייב הזדמנות. בדיון שהתקיים בינואר 2025, הוא הציג גישה פרגמטית יותר: השארת החייב מחוץ למערכת, לדבריו, תביא נזק לא רק לו אלא גם לנושים ולחברה כולה. הנאמן לא ניסה להמעיט מחומרת התנהלותו של ד', אך הדגיש כי מדובר באדם שנקלע למשבר ולא במתחזה או רמאי. עוד ציין כי הוא בודק מול מע"מ האם ניתן לסווג את רכיבי החוב מחדש. בדיווח מאפריל 2025, ציין הנאמן כי, "מע"מ השיב כי רק רכיב אחד של החוב, בגין קנס פסילת ספרים, אינו בר הפטר. יתרת החוב – שנובעת ממס עסקאות, מס תשומות והיטלים – ניתנת להכללה במסגרת הסדר שיקום". על בסיס הבדיקה הזו, הציע הנאמן הסדר שבמסגרתו ישלם החייב 500 אלף שקל במשך ארבע שנים, ובכך הוא יקבל הפטר מהיתרה.

• חייב 1.5 מיליון שקל - בית המשפט קבע שיחזיר רק כ-5%
• בן 72, חולה סרטן - האם הוא זכאי להפטר מחובותיו?

השופטת אילנה הדר מבית משפט השלום בחיפה קיבלה את עמדתו של הנאמן, בפסק דין מפורט שניתן ב-29 באפריל 2025. היא לא התעלמה ממחדליו של האיש ואף כתבה בהכרעת הדין שפורסמה כי, "אינני מקלה ראש בהתנהלותו של החייב, אך יש להפעיל שיקול דעת רחב כאשר נבחנת שאלה של שיקום כלכלי". לדבריה, שיקום של חייבים, בייחוד כאלה ששקעו בחובות מול רשויות המדינה, הוא אינטרס ציבורי מובהק. השופטת ציינה בהכרעתה כי, "אדם שאינו יכול לשוב ולפעול במרחב הכלכלי החוקי, סופו להיגרר לשוק האפור או לכלכלה השחורה - תוצאה שיש להימנע ממנה". בית המשפט קבע למעשה כי ההסדר שהוצע - 500 אלף שקל בפריסה של ארבע שנים - הוא סביר, מאוזן ומשקף את האינטרס של כלל הצדדים. השופטת הוסיפה בפסק הדין כי, "התשלום המוצע משקף נכונות מצד החייב לשאת באחריות, ומצד המערכת - לאפשר לו לשוב לחיים יצרניים".

סיפורו של האיש אינו חריג, אך ההחלטה בעניינו עשויה להפוך לציון דרך. מערכת חדלות הפירעון בישראל עברה מהפכה בשנים האחרונות - מהתמקדות בענישה, לגישה שמבקשת לראות את החייב כאדם שניתן להחזירו לחיים כלכליים תקינים. פסק הדין הזה מעביר מסר שלפיו מי שישתף פעולה, ייקח אחריות ויגלה נכונות לתיקון, יוכל לקבל הזדמנות שנייה - גם אם עשה טעויות, וגם אם חטא בדרך.

כיצד נוצר חוב של כמעט 2 מיליון שקל - האם מדובר בהתנהלות פלילית?

החוב של ד' לא נוצר כתוצאה מפעילות פלילית, לפחות לא ממה שעולה מההליך המשפטי. מדובר, ככל הנראה, בהתנהלות עסקית כושלת, חוסר ידיעה או רשלנות בניהול חשבונות, ואי עמידה בדרישות רגולטוריות של רשות המסים. כך למשל, קנס פסילת הספרים מעיד על ניהול כושל של הנהלת חשבונות - עבירה מנהלית ולא פלילית.

• כך גנבה המטפלת 90 אלף שקל מקשישה בשיטתיות
• הומלס יקבל 268 אלף שקלים פיצויים בגין תאונת עבודה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מהו קנס פסילת ספרים, ולמה אי אפשר לקבל עליו הפטר?

קנס פסילת ספרים מוטל כשרשות המסים קובעת שעסק לא ניהל פנקסים כנדרש. החוב מסוג זה מוגדר בפסיקה כחוב עונשי, ולכן הוא לא בר הפטר לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. כלומר גם אם החייב מקבל הפטר על שאר החובות, את הסכום הזה הוא יצטרך לשלם בכל מקרה.

איך הצליח ד' להשיג הסדר תשלומים של חצי מיליון שקל אם אין לו יכולת כלכלית?

פסק הדין עצמו לא מפרט את מקורות המימון, אך במקרים כאלה, חייבים לעתים מקבלים סיוע מבני משפחה וחברים, מוכרים נכסים, מקבלים הלוואה מגורם פרטי או אפילו מעסיקים עתידיים שמאמינים בשיקומם. עצם העובדה שהוסכם לשלם את הסכום בפריסה לארבע שנים, מרמזת על כך שהחייב התחייב לתשלומים שיאפשרו החזר ריאלי לאורך זמן, ולא בתשלום אחד.

למה הנאמן דווקא תמך בשיקום כלכלי, ולא צידד בעמדת הממונה לבטל את ההליך?

הנאמן, עו"ד כהן, פעל כנראה מתוך תפישה פרגמטית ולא רק משפטית. הוא ראה שחייב נטול אמצעים, אך כזה שמגלה נכונות לשלם לפחות חלק מהחוב - ובכך הוא ביקש למקסם את התועלת גם לנושים. ברקע קיימת ההבנה כי הליך שיקום מוצלח עדיף על ביטול, שיותיר את החייב מחוץ למעגל הכלכלה החוקית.

האם זה הוגן כלפי יתר הנושים שחייב עם חובות של 2 מיליון שקל ישלם רק רבע מהסכום ויקבל הפטר?

שאלת ההגינות תלויה בנקודת המבט: מצד אחד, נושה שציפה להחזר מלא ודאי ירגיש מתוסכל. מצד שני, בפועל, לרוב אין דרך לגבות את מלוא הסכום ממי שאינו מחזיק בנכסים או הכנסות משמעותיות. במצבים כאלה, גם תשלום חלקי נתפש כהצלחה יחסית - ומעדיפים אותו על פני הליך שמתפוגג ללא כל החזר.

האם השיקום הזה יאפשר לחייב לחזור לנהל עסק בעתיד?

כן. קבלת הפטר משחררת את החייב מהגבלות רבות שמוטלות עליו בזמן ההליך, כמו איסור על ניהול תאגיד, פתיחת חשבון בנק ועוד. לאחר שישלם את מלוא ההסדר ויקבל את ההפטר, הוא יוכל לשוב ולפעול כיזם או שכיר, מבלי שהעבר הכלכלי יצר את צעדיו.

במקרה אחר, רשמת ההוצאה לפועל ברמלה הקטינה בחודש שעבר את חובותיו של אדם ב-250 אלף שקל. תחילת הפרשה לפני יותר משני עשורים, אז נפתח נגד החייב תיק הוצאה לפועל בגין חוב של כמה עשרות אלפי שקלים. במהלך השנים שילם האיש סכומים משמעותיים לכיסוי החוב, ובמצטבר שילם כמעט פי שניים מקרן החוב המקורית. למרות זאת, בעקבות ריביות הפיגורים, הצמדות, ועיכובים בתשלומים שנבעו מקשיים כלכליים, החוב רק תפח והלך לממדים בלתי אפשריים. כשהחייב ביקש לברר מה מצב החוב שלו כיום, התברר לו כי יתרת החוב נותרה עצומה – סכום שגבוה באופן משמעותי מהחוב המקורי, וזאת למרות השנים הרבות שבהן שילם כספים למערכת ההוצאה לפועל. במקרה הזה, החוב צבר ריביות בשיעורים כה גבוהים עד שהחייב, על אף התשלומים הרבים שהעביר, לא הצליח להפחית את הסכום הכללי בצורה משמעותית. בפני הרשמת הוצגו טענות שני הצדדים. הנושה טען כי מדובר בחוב תקף ומחייב, וכי החייב היה מודע לכך שעליו לעמוד בתשלומים - בהתאם לפסק הדין שניתן נגדו. לטענתו, העובדה שהחוב תפח אינה סיבה למחיקת חלקו, שכן מדובר בריביות והצמדות אשר חלו כדין.