איך מנהלי הביניים יכולים להרים את הארגון ולשנות את כללי המשחק

מנהלי הביניים חיים את הפרדוקס הארגוני הגדול ביותר. מצד אחד הם מחויבים ליעדים הגבוהים של ההנהלה הבכירה. מצד שני הם צריכים להכיל את הצרכים, הרגשות והקשיים של העובדים בשטח  מחקרים עדכניים מציירים תמונה ברורה. כמעט 75% ממנהלי הביניים מדווחים על עומס גבוה, לחץ מתמשך ותחושה שהם “תמיד באמצע”. אחוז דומה מהם מדווח על שחיקה ולעיתים גם בתחושה שהליבה האמיתית של העבודה, שהיא ניהול אנשים, נדחקת הצידה לטובת משימות אדמיניסטרטיביות.

לצד זה, ארגונים מצפים מהם להוביל שינוי. והפער גדול. יותר מ־80% ממנהלי משאבי האנוש בעולם מדווחים שמנהלים בדרג הביניים אינם מצוידים מספיק להתמודד עם כמות השינויים הארגוניים. זאת בזמן ש־77% מהעובדים עצמם, שתחת ניהולו של דרג הביניים, מדווחים על עייפות משינויים תכופים. כלומר, מנהל הביניים נדרש להיות "המתווך" בין עייפות מהשטח ללחץ מלמעלה, בלי שתמיד יש לו את הכלים לעשות זאת.

לחץ מלעלה ומלמטה

כשהלחץ והעומס מגיעים משני כיוונים, האופן שבו הארגון תומך בהם הופך להבדל בין מנהיגות לצניחה. מחקר של אוניברסיטת קארדיף בבריטניה מצא שמנהלים שקיבלו מעט משאבים מהארגון תפקדו באופן הגנתי יותר, נצמדו לבירוקרטיה ונמנעו מלקחת סיכונים. לעומת זאת, מחקר של מכון גאלופ הראה שכאשר הם מקבלים כלים, אמון ואוטונומיה, הם מראים יצירתיות גבוהה יותר, מובילים צוותים טוב יותר ומשפרים ביצועים עסקיים.

כשמחקרים התמקדו באותם מנהלים בדרג ביניים ובחנו מה באמת מניע אותם, התגלתה תובנה מעניינת: הם לא מבקשים שקט או קלות, אלא משמעות. הם רוצים לגדול. כאשר מנהלי ביניים שמקבלים אוטונומיה, הזדמנות לפיתוח אישי וגישה לתמונה האסטרטגית הגדולה מדווחים על שביעות רצון גבוהה יותר ועל מחויבות עמוקה יותר לארגון. הם רוצים מקום אמיתי סביב שולחן קבלת ההחלטות. הם רוצים שהקול שלהם יישמע. הם רוצים לפתח עובדים, לנהל תהליכים ולתרום לעיצוב הכיוון הארגוני. כשהם מקבלים את זה, הם פורחים.

• מנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
• "אם פעם היו מחקרים עם 47 מטופלים, כיום אני מסוגלת לעשות מחקרים על אלפי מטופלים"- קריירה בעידן ה-AI
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סדר העדיפויות היומי שלהם מלמד הרבה על נקודת הכובד של התפקיד. בראש ניצבת עמידה ביעדים. זו האחריות הרשמית שההנהלה מודדת אותם לפיה במיקוד רב. אבל במקום השני, כמעט בצמידות, נמצא הטיפול בצוות העובדים. גיוס, חניכה, פיתוח ושימור. אלו אינן משימות צדדיות. הן הליבה של הצלחת הארגון. מנהלי הביניים מבינים שאנשים מחויבים מייצרים תוצאות טובות יותר. ולכן הם משקיעים את רוב זמנם בניסיון להחזיק צוות מקצועי, מאוזן ולא שחוק. בין לבין הם צריכים להתמודד עם הטמעת מערכות חדשות, רענון תהליכים ושינויים מבניים. תהליכים שהם נדרשים לעכל ולהסביר במקביל, לעיתים עוד לפני שהופנמו בעצמם.

אז איך מתמודדים עם הלחץ שמגיע משני הכיוונים? התשובה תלויה בכמה חמצן נותן להם הארגון. כשמנהלי הביניים זוכים לאמון, סמכות ואוטונומיה, המחקרים מראים שהם מגלים יצירתיות גבוהה יותר, יכולת פתרון בעיות טובה יותר ומוכנות גדולה יותר להוביל שינוי. אבל כשהעומס גבוה מדי והמשאבים נמוכים, ההתנהלות הופכת הישרדותית. הם מתקשים לחדש, נצמדים לבירוקרטיה וחווים ירידה בתחושת המסוגלות. גם כאן המספרים מספרים סיפור חד. עומס תפקיד גבוה קשור ישירות לעלייה בתחושת חרדה ולירידה ביכולת להניע צוותים קדימה.

• "ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"
• ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

משפיעים גם על הרווחים

אז איך מעלים את קרנם של מנהלי הביניים? ראשית משנים את נקודת המבט. הם אינם "צינור ביצוע", הם אלה שמתרגמים את האסטרטגיה למציאות יומיומית. ארגונים מובילים מתחילים לשלב אותם בדיונים אסטרטגיים כבר בשלב התכנון, להשקיע בתוכניות פיתוח מתמשכות ולא ב"הדרכה חד פעמית", להפחית בירוקרטיה ולתת להם זמן אמיתי לניהול האנושי שהוא לב התפקיד. דוח של חברת הייעוץ מקינזי עם HBR ודלויט, מצא כי ארגונים שמנהלי הביניים בהם מקבלים אחריות אמיתית על תהליכי שינוי, מגדילים את סיכויי ההצלחה של יוזמות אסטרטגיות ביותר מ־50%.

מתברר כי למנהלי הביניים ולתפקודם יש השפעה לא מועטה על הרווחים של הארגון. Harvard Business Review  מצא כי צוותים שמודרכים על ידי מנהלי ביניים מחוזקים, מפגינים תפוקה גבוהה יותר, רמות חדשנות גבוהות יותר והארגון רואה פחות תחלופה של עובדים. תחלופת עובדים נמוכה משמעה חיסכון ישיר בכסף. חדשנות משמעה יתרון תחרותי. ומנהלים שמתפקדים כמנהיגים ולא כמבצעים בלבד מייצרים ארגון שמסוגל לנוע מהר יותר וליישם אסטרטגיות ביעילות גדולה יותר.

המסר שעולה מכך הוא כי אם אתם רוצים להרים את הארגון שלכם, תסתכלו על נקודת האמצע. שם נמצאת שכבת הניהול שמחברת בין חזון לביצוע, בין אנשים למספרים ובין תכניות למציאות. כשמשקיעים במנהלי הביניים, ההשפעה חוצה את כל המחלקות ונוגעת ישירות בשורה התחתונה. זו לא רק השקעה באנשים, זו השקעה ברווחיות, ביציבות וביכולת להתמודד עם עתיד עסקי מורכב.
ובמציאות שבה השינוי הפך לקבוע היחיד, מי שמחזיקים את הארגון יציב ומתפקד אינם בהכרח מי שעומדים בראשו. לעיתים אלו דווקא המנהלים שנמצאים באמצע. והם יכולים להיות מנוע הצמיחה החזק ביותר שלכם.

בסופו של דבר, מנהלי הביניים הם מי שמחזיקים את הארגון בדיוק במקום שבו החזון פוגש את השטח. כשהם מקבלים כלים, אמון, נראות והשפעה, הם מעלים את הארגון מדרגה. כשהם מקבלים מקום אמיתי, גם המספרים עולים. ומי שמביט קדימה ורוצה להבטיח צמיחה יציבה, ימצא את נקודת ההשקעה החכמה ביותר שלו באמצע. שם נמצאת העוצמה שיכולה להקפיץ את הארגון קדימה.