
ישראייר: ה-EBITDAR טיפס ל-45.7 מיליון דולר ונתח השוק עלה, אבל התפוסה ירדה
ישראייר מסיימת את הרבעון עם גידול במספר הנוסעים ל-807 אלף ועלייה בנתח השוק ל-13.7%, אבל ירידה בשיעור התפוסה ל-83% ושחיקה ברווחיות המצטברת אחרי שהרווח הנקי לתשעת החודשים ירד מ-26.4 ל-18 מיליון דולר על רקע תחרות גוברת, הרחבת הצי ועלייה בעלויות
אחרי תקופה שבה חברות התעופה הישראליות נהנו מתחרות מצומצמת בעקבות המלחמה והיעדרן של רבות מחברות התעופה הזרות, "תור הזהב" הגיע אל סיומו. הרגיעה הביטחונית החזירה לשוק את מרבית החברות הבינלאומיות, וגם השיחות להקמת בסיס מקומי של וויזאייר בישראל (לקראת אפריל 2026) מוסיפות שכבה נוספת של לחץ. היתרון הזמני שהיה לאל על וישראייר נגמר ובעוד אל על ניצלה את הגאות הזאת כדי לשפר את מבנה ההון ולנכות חוב, ישראייר העמיקה את המינוף. אבל בסיכומו של רבעון ישראייר עדיין מציגה תוצאות סבירות, אם כי יש סימני האטה.
עיקרי התוצאות
ישראייר ישראייר גרופ -1.36% מציגה ברבעון השלישי צמיחה בשורה העליונה. ההכנסות עלו בכ-92 מיליון דולר לעומת התקופה המקבילה - גידול של כ-55% שהוביל את החברה להכנסות מצטברות גבוהות יותר בכ-211 מיליון דולר מאז תחילת השנה. מאחורי העלייה הזו עומדים מהלכים כמו הרחבת צי המטוסים בשישה מטוסים נוספים, מהלך שנועד לתת מענה לעונת הקיץ והחגים, וכן צמיחה משמעותית בפעילות הדיגיטלית שהעלתה את הכנסות האתר בכ-52% לעומת 2024 ובכ-175% מול 2023. לכך הצטרפה התאוששות בפעילות החברות הבנות, ובעיקר סקי דיל, יחד עם איחוד תוצאות חברת Bird שנכנס במלואו לדוחות החל מהרבעון השלישי של 2024.
העלייה בהכנסות הובילה לשיפור גם ברווחיות הרבעונית. הרווח הגולמי עלה מכ-35.5 מיליון דולר לכ-54.2 מיליון דולר - גידול של כ-52% - ושיעור הרווח הגולמי נשמר כמעט ללא שינוי ברמה של כ-21%. הרווח התפעולי עלה בכ-52% מכ-23.17 מיליון דולר ל-35.27 מיליון דולר, והרווח הנקי קפץ בכ-75% מ-20.1 מיליון דולר ל-35.2 מיליון דולר. גם ה-EBITDAR רשם עלייה של כ-47%, מ-31 מיליון דולר לכ-45.7 מיליון דולר.
עם זאת, התמונה החיובית ברבעון השלישי אינה משקפת את כל השנה. במצטבר לתשעת החודשים הראשונים של 2025 הרווח הנקי דווקא ירד מ-26.4 מיליון דולר ל-18 מיליון דולר - ירידה של כ-32% - תוצאה המבטאת שחיקה תפעולית ועלייה בעלויות לאורך השנה. הרווח הגולמי המצטבר עלה ל-74.4 מיליון דולר, אבל השיעור שלו ירד משמעותית מ-19.6% ל-14%, בין היתר בשל ההשפעה המצטברת של מבצע "עם כלביא" שהקטין את הרווחיות בכ-7.5 מיליון דולר וגרם לאובדן של כ-70 אלף נוסעים ביולי.
- וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
- יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הגולמי במצטבר עלה ל-74.4 מיליון דולר, אך שיעורו נשחק ל-14% לעומת 19.6% אשתקד. ברבעון השלישי לבדו נשמר שיעור גולמי של כ-21% - כמעט זהה לשנה שעברה - אך המצטבר ממשיך לשאת את הנזק של מבצע "עם כלביא", שהשפיע בכ-7.5 מיליון דולר על הרווח הגולמי וגרר פגיעה ביולי עם עזיבתם של כ-4 מטוסים בחכירה רטובה. לפי הערכת החברה, האירוע גרע כ-70 אלף נוסעים מההטסה החודשית, ופגע בפועל בתפוסה ובשיעורי הניצול.
עליה בנתח השוק אבל ירידה בתפוסה
למרות העלייה בנתח השוק, נראה שישראייר לא מצליחה לנצל את ההתרחבות הזו לשיפור ברמת הניצול. החברה מטיסה יותר נוסעים, מפעילה יותר מטוסים ומחזיקה חלק גדול יותר מהשוק המקומי, אבל שיעור התפוסה דווקא יורד לכ־83% ירידה של כ-7 נקודות אחוז לעומת השנה שעברה. המשמעות היא שהגידול בהיצע, שנועד לתמוך בעלייה בביקושים, יוצר בפועל פער בין כמות המושבים הזמינים לבין הביקוש המיידי, כך שחלק מהטיסות יוצאות פחות מלאות. במילים אחרות, ישראייר מרחיבה את הפריסה שלה ומחזקת את המותג בשוק, אבל בינתיים מתקשה לתרגם את העלייה בנתח השוק ליעילות גבוהה יותר או לרווחיות איכותית.
ברבעון השלישי ישראייר הטיסה כ-807 אלף נוסעים לעומת 566 אלף בשנה שעברה, והגדילה את נתח השוק מ-11.66% ל-13.76%. גם באוקטובר נמשכה מגמת הצמיחה, עם נתח שוק של כ-11.44% והטסת 205 אלף נוסעים. מנגד, שיעור התפוסה ירד בכ-7% ל-83%, ירידה שמשקפת את החזרה המאסיבית של החברות הזרות, את הגידול האגרסיבי בהיצע הטיסות מצד ישראייר עצמה (כ-44% יותר טיסות) ואת ההשפעות שנמשכו מהמלחמה.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
הוצאות הדלק הסילוני המשיכו להכביד על השורה התחתונה, למרות ירידת מחיר הדס"ל. ההוצאות עלו לכ-65.4 מיליון דולר בתשעת החודשים ולכ-32.2 מיליון דולר ברבעון - עלייה הנובעת כמעט כולה מהרחבת הפעילות. עסקת גידור שבוצעה באפריל הניבה רווח נקי של כ-0.5 מיליון דולר, שנזקף כקיטון בהוצאות הדלק.
במאזן נרשמה ירידה במזומנים ושווי מזומנים מ-21.6 ל-14.6 מיליון דולר, בעיקר בעקבות רכישת שני מטוסים חדשים בעלות של 39 מיליון דולר, מהם 25 מיליון מומנו ממקורות עצמיים. במקביל, ההתחייבויות השוטפות זינקו מ-182 ל-265 מיליון שקל - עדות לשימוש גובר באשראי קצר טווח. גם סעיף החייבים ויתרות החובה קפץ מ-21.7 ל-52.4 מיליון דולר, בעיקר בשל פיקדונות קצרי טווח והוצאות מראש מול מחכירים, שמהווים תוצר טבעי של התרחבות הצי וקווי הפעילות.
בנוסף, החברה מדווחת על שיפור בהכנסות ממוצרים נלווים לאחר הטמעת מערכת ALTEA. בתשעת החודשים נמכרו מוצרים בהיקף של 46.3 מיליון דולר וב-23.9 מיליון דולר ברבעון - 29 ו-22 דולר לנוסע לסגמנט - ובקצב שנתי שמוערך בכ-60 מיליון דולר, אם אכן תטיס מעל 2 מיליון נוסעים השנה.
בשורה התחתונה
ישראייר מגדילה פעילות, הנתח שוק גדל ויש צמיחה בהכנסות; אבל מה שמדאיג מצד שני, זה שחיקה ברווחיות הגולמית וגם ברווחיות המצטברת מתחילת השנה, אפשר לראות ירידה בתפוסה ועלייה במינוף קצר-המועד שמעידים על תנאי שוק מאתגרים בהרבה מאלה שהיו לה בתקופה הקודמת. התחרות שמחזירות החברות הזרות גורמת לישראייר להישען על צמיחה בהיקפים ולא בהכרח על שיפור בשורה התחתונה.
דבר המנכ"ל
מכתב מנכ״ל ישראייר אורי סירקיס לבעלי המניות:
"בעלי מניות יקרים בעקבות הפרסומים על תכנית ההתרחבות של Wizz Air בישראל, והעובדה ששרת התחבורה מעניקה לה עדיפות לא הוגנת בקבלת הסלוטים של ריינאייר, ישראייר מבקשת להבהיר באופן חד וברור: אנחנו לא מפחדים מתחרות אנחנו נלחמים על הגינות. על שוויון. על עתיד התעופה הישראלית ועובדיה. בתקופה שבה הציבור הישראלי מתמודד עם יוקר המחיה, ביטחון לאומי ואתגרים כלכליים, האחריות שלנו היא להבטיח שתעשיית התעופה המקומית תישאר חזקה, יעילה, מקצועית ונגישה לכל. תחרות אינה איום, היא מנוע צמיחה, שבזכותו הגיע ישראייר למקום השני בנתב״ג, ושילשה את כמות נוסעיה מאז משבר הקורונה ללמעלה משני מיליון נוסעים. אבל, תחרות צריכה להתנהל בשוויון מלא. המדיניות המוצעת כיום על ידי שרת התחבורה, יוצרת פערים לא מוצדקים בין חברות ישראליות לחברות זרות. פערים שפוגעים ישירות בציבור הישראלי, מצמצמים את היצע הטיסות המקומי ומשאירים את ישראל חשופה לתלות בחברות בינלאומיות, שיעלו את המחירים בחדות בהמשך הדרך. אנחנו קוראים לשרת התחבורה לתקן את העיוותים באופן מיידי: תנאים שווים בהעסקת צוותי אוויר וקרקע זרים, בנתב"ג בדיוק כפי שהיא מאשרת ל- Wizz Air חלוקת סלוטים הוגנת בטרמינל 1, על פי גודל החברה, ללא העדפות, ללא פריבילגיות.
"כיום Wizz Air מקבלת פי שלושה סלוטים מישראייר, אף שישראייר מטיסה יותר נוסעים ממנה ופועלת בקו לאילת. ביצוע רפורמות והוזלה משמעותית באגרות ובהיטלים בנתב"ג, כולל מתן הנחות לגידול בפעילות ולא רק לגודל, כנהוג בעולם. רק לאחרונה העלתה שרת התחבורה את האגרות ומיסי הנמל בכ-14 אחוזים בנתב"ג. רפורמה אמתית בביטחון התעופה הישראלית, כפי שהמליץ המל"ל וניצניה מופיעים בחוק ההסדרים, שתחזיר שוויון, תפחית עלויות לציבור ותבטל פערים מלאכותיים שהוטלו על חברות התעופה הישראליות במשך שנים. לא ייתכן שהמדינה תעודד את אזרחיה לטוס בחברות זרות, ותדרוש מהחברות הישראליות סטנדרטים ביטחוניים שונים על חשבון החברות הישראליות, תוך שהיא מקשה באופן קיצוני על חברות ישראליות שמחויבות להגנת הנוסעים.
"זה לא שוויון. זה לא מקצועי. וזה לא לטובת הציבור. כשכללי המשחק שווים, ישראייר לא רק מתמודדת, היא מובילה. ישראייר מציגה מהלך אסטרטגי משמעותי, שיצא לדרך אתמול, בהנחיית דירקטוריון החברה. לצד עמידה איתנה על עקרונות של תחרות הוגנת, ישראייר ממשיכה להתקדם, לחדש ולהרחיב את אופק האפשרויות של הנוסע הישראלי. אנחנו גאים להודיע על כוונה להצטייד במטוסי Airbus A330 רחבי־גוף, מהלך אסטרטגי שבמרכזו מטרה אחת: להביא לישראלים יותר מרחב, יותר נוחות, יותר יעדים ויותר חופש לטייל בעולם. דירקטוריון החברה אישר פתיחת מו״מ לרכישת שני מטוסים בעלות של כ-80 מיליון דולר, השקעה משמעותית שמשקפת אמון עמוק בעתיד החברה ובעוצמת השוק הישראלי.
"ברצוננו לפתח בשנים הבאות קווים חדשים למגוון יעדי תיירות
ונופש, היתרון התחרותי של ישראייר: תאילנד וייטנאם הפיליפינים ויעדים ארוכי־טווח נוספים בהמשך. זהו פרק חדש לחברה שהטיסה 2 מיליון נוסעים ליעדי אירופה. ישראייר נכנסת לעידן חדש, עם חזון גדול, עם מחויבות אמיתית לעתיד התעופה בישראל, ועם לב שפועל עבור הציבור הישראלי.
וכשתנאי התחרות יהיו שווים אנחנו נמשיך לעשות את מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב: להוביל!".
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.

עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
