30 בנובמבר 2022 - OpenAI משיקה את ChatGPT 

ב-30 בנובמבר 2022 הושקה לציבור מערכת ChatGPT, ממשק שיחה המבוסס על מודל שפה גדול של OpenAI. ההשקה כללה פתיחה חופשית לשימוש באתר ייעודי, עם אפשרות הרשמה למשתמשים פרטיים וארגוניים. המוצר הוצג ככלי שמסוגל לנסח טקסטים, לענות על שאלות, לתכנת, לסכם מסמכים ולהפיק תכנים במגוון שפות. בתוך ימים נרשמה קפיצה חדה במספר המשתמשים הפעילים, ובמהלך החודש הראשון לאחר ההשקה נרשמו עשרות מיליוני משתמשים, ובהמשך דווח על חציית רף 100 מיליון משתמשים פעילים חודשיים בקצב מהיר במיוחד.

במקביל למודל החינמי הושקה בהמשך גם תוכנית מנוי בתשלום בשם ChatGPT Plus במחיר של 20 דולר לחודש, שסיפקה עדיפות גישה בזמני עומס, מהירות תגובה גבוהה יותר וגישה לגרסאות מתקדמות של המודל. במקביל נפתחו ממשקי API מסחריים שאיפשרו לחברות ולמפתחים לשלב את המודל באפליקציות ומערכות מידע, בתמחור מבוסס שימוש לפי כמות טוקנים, כלומר יחידות טקסט. ההשקה דרשה תשתית מחשוב כבדה מאוד, עם שימוש נרחב בשרתי ענן ומאיצי חישוב ייעודיים, והעלויות השוטפות של הרצה בקנה מידה כזה הוערכו במיליארדי דולרים בשנה.

בתחום העסקי ההשקה לוותה בהעמקת הקשרים עם מיקרוסופט, שכבר קודם לכן השקיעה ב-OpenAI ובהמשך הרחיבה את ההשקעה לסכומים מצטברים שהוערכו ביותר מ-10 מיליארד דולר, כולל שילוב המודל במוצרי החברה. ChatGPT הפך בתוך חודשים למוצר שמופעל הן על ידי צרכנים והן על ידי ארגונים, והתקבלו החלטות מסחריות להטמיע אותו או כלים דומים במערכות שירות לקוחות, מרכזי תמיכה, מערכות תוכן, כלי פיתוח, מערכות חינוך וכלי ניהול ידע.

• ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
• איך להפוך את ה-Chat GPT לכלי חכם באמת? מדריך
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מאז השקת ChatGPT, קמו לו מתחרים רבים מצד חברות טכנולוגיה גדולות וסטארט-אפים בתחום הבינה המלאכותית, שפיתחו מערכות שיחה ומודלים מתקדמים במטרה להתחרות בו. בין המתחרים הבולטים ניתן למנות את Gemini של גוגל, Claude של Anthropic, Copilot של מיקרוסופט, וכן את Mistral, Meta (עם Llama), Aleph Alpha, Cohere ואחרים. מרבית המתחרים מתמקדים גם בהצעת ממשקי שיחה וגם באספקת מודלים כשירות (API) עבור מפתחים וארגונים. חלקם פועלים על בסיס קוד פתוח, וחלקם מפתחים מודלים סגורים וייחודיים.

נכון להיום, ChatGPT נחשב לאחד מהמודלים השימושיים והנפוצים ביותר לצרכנים ועסקים. 

30 בנובמבר 2020 - ג'נט ילן היא האישה הראשונה בראשות האוצר של ארה"ב

ב-30 בנובמבר 2020 הודיע הנשיא הנבחר ג'ו ביידן על מינוי ג'נט ילן למזכירת האוצר של ארה"ב. מדובר במינוי הראשון של אישה לתפקיד זה מאז הקמת משרד האוצר, ובמינוי של כלכלנית בעלת ניסיון ישיר בניהול מדיניות מוניטרית ופיקוח פיננסי, לאחר שכיהנה כנגידת הפדרל ריזרב בין 2014 ל-2018. ההודעה על המינוי נמסרה בשלב שבו הכלכלה האמריקאית התמודדה עם השלכות מגפת הקורונה, עם שיעור אבטלה גבוה יחסית לשנים קודמות, ירידה חדה בפעילות בענפי תעופה, תיירות, מסעדנות וקמעונאות, ופגיעה משמעותית בעסקים קטנים ובינוניים.

• ראשת הממשלה ששינתה את כלכלת בריטניה פורשת, והמטבע ששבר שיא חדש
• השוד הענקי בלונדון והמוצר המהפכני ששינה את שוק הצילום
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מערכת ההפעלה המהפכנית יוצאת לדרך והחברה שמכרה את המוצר ה-50...

עם כניסתה לתפקיד בתחילת 2021 ילן הייתה אחראית על ניהול תקציב פדרלי בהיקפים יוצאי דופן. בשנה הפיסקלית 2020 ההוצאה הפדרלית הסתכמה בכ-6.6 טריליון דולר והגירעון הגיע לסביב 3.1 טריליון דולר, חלק גדול ממנו כתוצאה מחבילות סיוע חירום. תחת הנהגתה משרד האוצר הוביל יחד עם הממשל את תוכנית American Rescue Plan בהיקף כולל של כ-1.9 טריליון דולר, שכללה צ'קים ישירים לאזרחים בסכום של 1,400 דולר לאדם, הרחבת דמי אבטלה פדרליים, סיוע למדינות ולרשויות מקומיות, תקציבים למערכת הבריאות ולחינוך, ותמיכות ייעודיות לעסקים שנפגעו.

במקביל משרד האוצר בראשות ילן ניהל את שוק האג"ח הממשלתי, עם גיוסים בהיקפים גדולים כדי לממן את ההוצאה. נרשמו הנפקות מאסיביות של אג"ח לטווחים שונים, כולל אג"ח לשנתיים, חמש, עשר ושלושים שנה. המשרד גם הרחיב כלים למימון עסקים קטנים דרך מסגרות אשראי ממשלתיות וערבויות, וניהל תוכניות לדחיית תשלומי מסים ופריסה מחדש של חובות. ילן קידמה קווי מדיניות בתחום מיסוי חברות, כולל העלאת מס חברות מהשיעור של 21% לשיעור מתוכנן גבוה יותר, והובילה מהלך בינלאומי לקידום מס מינימום עולמי לחברות רב לאומיות בשיעור של כ-15%.

30 בנובמבר 1999 - החברות Exxon ו-Mobil מתמזגות לענקית נפט אחת

ב-30 בנובמבר 1999 הושלם מיזוג ענק בין Exxon Corporation לבין Mobil Corporation, עסקה שהוכרזה כשנה קודם לכן והוערכה בשווי של כ-73.7 מיליארד דולר במניות. המיזוג אוחד במסגרת חברה חדשה בשם ExxonMobil, לאחר קבלת אישורי רגולציה בארה"ב ובמדינות נוספות שבהן פעלו החברות. לפי תנאי ההסכם, בעלי המניות של מוביל קיבלו 1.32015 מניות אקסוןמוביל עבור כל מניית מוביל שהחזיקו. ביום השלמת העסקה הופסקה המסחר העצמאי במניית מוביל והפעילות כולה נטמעה בתאגיד החדש.

אקסון ומוביל היו באותה תקופה שתיים מהשחקניות הגדולות בתעשיית הנפט העולמית. אקסון נחשבה לחברה עם פעילות חיפוש והפקה רחבה בארה"ב, קנדה, מערב אפריקה והמזרח התיכון, לצד רשת זיקוק והפצה גדולה. מוביל הפעילה רשת תחנות דלק עולמית, מותגי סיכה וכימיקלים, ופעילות הפקה בינלאומית. האיחוד יצר חברה עם פריסה גלובלית מלאה בשלושה תחומים מרכזיים: חיפוש והפקת נפט וגז, זיקוק ושיווק מוצרי דלק, ופטרוכימיה. בסמוך למיזוג החברה החדשה דיווחה על תפוקה משולבת של מיליוני חביות נפט ביום ועל עתודות נפט וגז שנמנו בעשרות מיליארדי חביות שקולות נפט.

אישור הרגולטורים הותנה במכירת נכסים כדי למנוע ריכוזיות. התאגיד התחייב למכור מאות תחנות דלק בארה"ב, חלק ממפעלי הזיקוק, ומתקנים לוגיסטיים באזורי פעילות שבהם האיחוד היה יוצר נתח שוק גבוה במיוחד. לאחר מכירת הנכסים הללו הושלם האיחוד. במישור הפיננסי ההנהלות הציגו יעד לחיסכון תפעולי באמצעות איחוד מטות, קווי ייצור ורכש, ובאותה תקופה דובר על חיסכון שנתי מתוכנן של כ-2.8 מיליארד דולר בתוך כמה שנים, בעיקר דרך קיצוץ כפילויות, חיבור מערכי הפקה וחיסכון בעלויות מימון וסחר.

כיום נסחרת החברה ממוזגת בוול סטריט בשווי של כחצי מיליארד דולר, שנייה בגודלה רק לארמקו הסעודית. 

30 בנובמבר 1999 - British Aerospace ו-Marconi מתמזגות לענקית הביטחון BAE Systems

ב-30 בנובמבר 1999 הושלם בבריטניה מיזוג בין British Aerospace לבין Marconi Electronic Systems, חטיבת ההגנה של קבוצת GEC. שווי העסקה הוערך בכ-7.7 מיליארד ליש"ט, והחברה המאוחדת נקראה BAE Systems. במסגרת העסקה בעלי המניות של GEC קיבלו כ-37.5% ממניות החברה החדשה, ובעלי המניות של British Aerospace החזיקו ביתרה.

British Aerospace הייתה יצרנית תעופה וביטחון מובילה, עם פעילות רחבה במטוסים צבאיים, מערכות חלל, תחזוקה ושדרוג כלי טיס, וכן שותפות בפרויקטי יורופייטר וטורנדו. Marconi Electronic Systems הייתה ספקית מרכזית של מערכות אלקטרוניקה צבאית, רדאר, מערכות ימיות, תקשורת צבאית, פתרונות מודיעין ומערכות שליטה ובקרה. האיחוד יצר תאגיד עם פעילות מקבילה ביבשה, באוויר ובים, כולל ייצור והנדסה של מטוסי קרב, ספינות מלחמה, צוללות, מערכות נשק מונחות, מערכות אלקטרוניקה מתקדמות ושירותי תחזוקה ארוכי טווח.

עם הקמתה BAE Systems הפכה לקבלן ההגנה הגדול באירופה ולרביעי בגודלו בעולם לפי הכנסות בתחום הביטחון והתעופה. לחברה היו אלפי עובדים במפעלים ומרכזי פיתוח ברחבי בריטניה, וכן פעילות בארה"ב, אוסטרליה ומדינות אירופה. האיחוד כלל העברת חוזים קיימים של שתי החברות, כולל חוזים ממשלתיים בהיקפים של מיליארדי ליש"ט, והסדרים לפרויקטים רב-שנתיים. בהמשך נדרשה החברה להתחייב לשמירה על תחרות הוגנת בחלק מהתחומים מול ממשלת בריטניה, ולהסדרים פנימיים בניהול מידע רגיש, במיוחד בגלל חוזים משולבים עם מדינות זרות.

החברה נסחרת כיום בבורסת לונדון בשווי של כ-36 מיליארד ליש"ט.

30 בנובמבר 1989 - קרן הפרייבט אקוויטי KKR רוכשת את RJR Nabisco 

ב-30 בנובמבר 1989 הושלמה עסקת רכישה ממונפת שבה KKR רכשה את RJR Nabisco, תאגיד אמריקאי גדול שפעל בשוק הטבק והמזון. היקף העסקה שדווח בעת הסגירה היה כ-25 מיליארד דולר עבור מניות החברה, ובסך כולל עם חובות שהועברו ותוספות מימון הערכות הגיעו לאזור 31 מיליארד דולר. המחיר הסופי בעסקה נקבע על 109 דולר למניה, לאחר תהליך הצעות מתחרות שנמשך שבועות.

העסקה מומנה במבנה שבו מרבית הסכום נשענה על חוב. חלק מרכזי כלל הלוואות בנקאיות סינדיקטיביות, וחלק נוסף כלל הנפקת אג"ח בריבית גבוהה, שנועדו להימכר למשקיעים מוסדיים. שיעור המינוף בעסקה היה גבוה במיוחד, עם הון עצמי של KKR ושותפיה שנאמד בכ-1.5 עד 2 מיליארד דולר בלבד, לעומת יותר מ-20 מיליארד דולר חוב. לצורך ניהול החוב הוקמו שכבות חוב שונות, כולל חוב בכיר, חוב ביניים וחוב נחות, עם לוחות סילוקין וריביות שונות.

RJR Nabisco החזיקה באותה תקופה מותגי טבק מובילים כמו RJ Reynolds, ומותגי מזון גדולים תחת Nabisco, כולל עוגיות, חטיפים ומוצרי מכולת. לאחר השלמת הרכישה החלה החברה בתהליך מכירת נכסים כדי להפחית את החוב: נמכרו חטיבות מזון בינלאומיות, פעילות בקנדה ובאירופה, נכסי נדלן לא חיוניים וחלק מקווי הייצור. במקביל בוצעו קיצוצים בהוצאות תפעוליות, מיקוד במותגים מרכזיים ושינויים במבנה ההנהלה. העסקה נחשבה בעת ההשלמה לאחת מעסקאות הפרייבט אקוויטי הגדולות ביותר שנעשו עד אז, עם מספר שיא של בנקים ומוסדות פיננסיים שהשתתפו במימון.