25 בנובמבר 2019 - צ'רלס שוואב רוכש את TD Ameritrade בעסקה בשווי כ-26 מיליארד דולר

ב-25 בנובמבר 2019 הודיעה חברת הברוקראז' האמריקאית צ'רלס שוואב על הסכם לרכישת TD Ameritrade בעסקת מניות כוללת בשווי של כ-26 מיליארד דולר. העסקה אושרה פה אחד על ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, וכללה החלפת מניות ביחס של 1.0837 מניות של צ'רלס שוואב בעבור כל מניה אחת של TD Ameritrade. שווי העסקה שיקף פרמיה של כ-17% על ממוצע מחירי המניה של TD Ameritrade לאורך שלושים הימים שקדמו להודעה.

עם מימוש העסקה, שנחתמה רשמית באוקטובר 2020, הפך הגוף המאוחד לאחד הגדולים בענף הברוקראז' בארה"ב, עם יותר מ-24 מיליון חשבונות לקוחות, כ-7 טריליון דולר בנכסים מנוהלים, והכנסות שנתיות משותפות של כ-17 מיליארד דולר. המיזוג נועד לייעל את התחרות בשוק שבו עמלות המסחר ירדו כמעט לאפס, בין היתר בשל עליית פלטפורמות כמו רובין הוד.

תהליך האינטגרציה כלל איחוד מערכות, סנכרון תשתיות טכנולוגיות ומעבר חשבונות של מיליוני לקוחות לפלטפורמה של שוואב. במסגרת הרכישה, נמכרו מניות TD Ameritrade שהחזיקה בנק טורונטו-דומיניון הקנדי (TD Bank), שהיווה בעל מניות מרכזי בחברה. מהלך זה הפך את שוואב לחברה הגדולה ביותר בתחומה בארה"ב, והשפיע גם על מתחרות כמו פידליטי ואינטראקטיב ברוקרס, שנדרשו להתאים את מודל הפעולה שלהן לעידן חדש בשוק.

25 בנובמבר 2019 - קבוצת LVMH רוכשת את טיפאני בעסקה בהיקף של כ-16.2 מיליארד דולר

ב-25 בנובמבר 2019 הודיעה קבוצת מוצרי היוקרה הצרפתית LVMH על הסכם לרכישת רשת התכשיטים האמריקאית טיפאני בעסקה במזומן בשווי של 16.2 מיליארד דולר. המחיר שנקבע היה 135 דולר למניה, מעל 12% יותר מההצעה המקורית שהוגשה חודש קודם לכן. העסקה אושרה פה אחד על ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, והושלמה באופן סופי בינואר 2021.

• הביקוש למוצרי יוקרה יורד - מה הגורמים ומה אפשר ללמוד מזה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

טיפאני, שנוסדה ב-1837 ומפעילה מעל 320 חנויות ב-25 מדינות, הציגה ערב הרכישה מחזור מכירות שנתי של כ-4.4 מיליארד דולר ורווח תפעולי של כ-750 מיליון דולר. הרשת נחשבה לשחקנית מפתח בתחום תכשיטי היוקרה, אך סבלה מהאטה במכירות ומירידה בקרב לקוחות צעירים. LVMH, שהכנסותיה השנתיות עמדו אז על כ-60 מיליארד דולר, ביקשה להרחיב את נוכחותה בארה"ב ולחזק את פלח השוק של תכשיטים ושעונים, בו היא כבר החזיקה מותגים כמו בולגרי והובלו.

המהלך כלל תוכנית לשדרוג המותג, כולל השקעה בפיתוח עיצובי, נוכחות באונליין, הרחבת ההפצה באסיה, במיוחד בסין, ושינוי אסטרטגי בקו המוצרים. LVMH לא שינתה את שמות החנויות או את תצוגת המותג - בניסיון לשמר את המוניטין של טיפאני - אך החליפה את ההנהלה והציבה יעדים חדשים לצמיחה בשווקים מתפתחים. מדובר באחת מעסקאות הרכישה הגדולות ביותר בענף היוקרה אי פעם.

25 בנובמבר 1994 - מייסד סוני אקיו מוריטה פורש מהנהלת החברה אחרי למעלה מ-40 שנה

ב-25 בנובמבר 1994 פרש אקיו מוריטה, ממייסדי תאגיד סוני, מתפקידו כיו"ר הדירקטוריון של החברה. ההחלטה הגיעה בעקבות מצבו הבריאותי, לאחר שלקה בשבץ מוחי שנה קודם לכן. מוריטה, שהיה בן 73 במועד הפרישה, נחשב לדמות מרכזית בתעשיית האלקטרוניקה היפנית, והוביל את סוני מהקמתה ב-1946 ועד להפיכתה לקונצרן בינלאומי עם הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים בשנה.

• הדפדפן שנרכש ב-4.2 מיליארד דולר ומה קרה היום לפני 52 שנה
• היום שבו הושק הסמארטפון הראשון. וזה לא מה שאתם חושבים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מערכת ההפעלה המהפכנית יוצאת לדרך והחברה שמכרה את המוצר ה-50...

באותה תקופה דיווחה סוני על הכנסות שנתיות של כ-55 מיליארד דולר ורווח נקי של כ-1.5 מיליארד דולר. החברה פעלה ביותר מ-170 מדינות והעסיקה כ-160 אלף עובדים. תחת הנהגתו של מוריטה פיתחה סוני מוצרים כמו הטרנזיסטור הנייד, הווקמן, הווידאו-קלטת הביתית וה-CD, חידושים ששינו את פני תעשיית האלקטרוניקה והבידור.

הפרישה סומנה כרגע של שינוי משמעותי בתוך החברה, שכן מוריטה היה לא רק מנהל אלא גם סמל לתרבות הארגונית של סוני - גישה שהתבססה על חדשנות, שליטה אנכית בתהליכי ייצור ודגש על איכות תעשייתית יפנית. לאחר פרישתו, המשיכה החברה בתהליך של שינוי אסטרטגי, שכלל הרחבה לפעילות בתחום התוכן הדיגיטלי והקונסולות, ובאותה שנה אף הושקה הקונסולה הראשונה של PlayStation, שהפכה לאחת ההצלחות הגדולות בתולדות החברה.

25 בנובמבר 1977 - ישראל מודיעה על מסירת שדה הנפט בגולן לסוריה במסגרת הסדרי קמפ דייוויד

ב-25 בנובמבר 1977, כחלק מהסכמות מדיניות במסגרת המשא ומתן שקדם להסכמי קמפ דייוויד, הודיעה מדינת ישראל על מסירת שדה הנפט ברמת הגולן לסוריה. השדה, שהוקם על ידי ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, היה פעיל באותה עת והפיק כ-2,500 חביות נפט ביום.

מדובר היה בשדה יבשתי קטן יחסית בקנה מידה עולמי, אך כזה שנחשב למשמעותי עבור צורכי האנרגיה של ישראל, במיוחד בעידן של תלות גבוהה ביבוא נפט ומחירי אנרגיה בלתי יציבים. הערכות באותה תקופה דיברו על פוטנציאל להרחבת השדה ואף נמצאו סימנים למאגרים נוספים באזור.

החלטת הממשלה למסור את השליטה על השדה במסגרת ההסדרים עוררה דיון ציבורי וכלכלי רחב, לנוכח המשמעויות האנרגטיות והאסטרטגיות של המהלך. באותה תקופה, משבר הנפט של 1973 עדיין השפיע על הכלכלה העולמית, וישראל התמודדה עם צורך הולך וגובר לביזור מקורות האנרגיה שלה. המהלך נתפס כסימן למחויבות ישראלית לתהליך השלום, אך גם חשף את המחיר הכלכלי האפשרי הכרוך בוויתורים טריטוריאליים.

25 בנובמבר 1967 - 11 מדינות מעניקות סיוע של 3 מיליארד דולר לייצוב הליש"ט בעקבות פיחות חד

ב-25 בנובמבר 1967, יומיים לאחר שממשלת בריטניה הודיעה על פיחות חד של הלירה שטרלינג, מ-2.80 דולר ל־2.40 דולר, גייסה המדינה סיוע חירום בסך כולל של 3 מיליארד דולר ממדינות תעשייתיות גדולות, ביניהן ארה"ב, גרמניה, צרפת, קנדה ויפן.

הפיחות, בשיעור של כ-14%, היה מהחדים שנרשמו באותה תקופה, והתרחש לאחר חודשים של לחץ בשוק המט"ח, בריחת הון, ומאזן תשלומים שלילי שצבר גירעונות כבדים. הסיוע נועד לחזק את עתודות המט"ח של הבנק המרכזי הבריטי, להרגיע את שוקי ההון ולמנוע אפקט דומינו בקרב מטבעות נוספים במערכת ברטון-וודס, שהתבססה אז על שערי חליפין קבועים.

המהלך כלל קווי אשראי, ערבויות והעברות כספיות בהסכמה מתואמת בין בנקים מרכזיים, ונחשב לאירוע יוצא דופן בשיתוף הפעולה הכלכלי הבינלאומי של אותה תקופה. הפיחות פגע באמון בלירה הבריטית, ובאותה שנה כבר נרשמה ירידה חדה בערך ההשקעות הבריטיות ברחבי העולם. הממשלה הכריזה גם על צעדי צנע פנימיים שנועדו לבלום את הגירעונות ולהחזיר את האמון בשווקים הפיננסיים.