מייסדי Moonshot מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק ושחר בהירי
מייסדי Moonshot מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק ושחר בהירי

הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר

החברה מפתחת טכנולוגיית מאיץ אלקטרומגנטי שנועד לאפשר פיתוח מואץ של מערכות היפרסוניות. מייסדי המיזם הם הילה חדד חמלניק, בעבר מנכ"לית משרד המדע וחברה בצוות הפיתוח  של כיפת ברזל, פרד סימון, ממייסדי Jfrog ושחר בהירי ממייסדי Valerann.


הדס ברטל | (1)

הסטארטאפ Moonshot, נחשף לאחר שנה וחצי של סודיות עם גיוס של 12 מיליון דולר, בהובלת Angular Ventures, מתוכם מיליון דולר הם מענק מקרן הזנק של רשות החדשנות. החברה הוקמה בשנת 2024 על ידי הילה חדד חמלניק, בעבר מנכ"לית משרד החדשנות והמדע וחברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל, פרד סימון, מייסד שותף של יוניקורן התוכנה JFrog, ושחר בהירי, מייסד שותף של חברת Valerann המתמחה בתחבורה חכמה מבוססת AI.

בלב הפיתוח הטכנולוגי של החברה עומד מאיץ אלקטרומגנטי רב־עוצמה, שנבנה לטובת האצת גופים למהירויות היפרסוניות של עד 8 קילומטר בשנייה (28,800 קמ״ש), בזמן קצר ובשימוש בחשמל בלבד. הטכנולוגיה שנמצאת בחזית המדע, מפותחת לשתי מטרות מרכזיות: הקמת משגר שישגר מטענים לאספקת משאבים וציוד לתחנות חלל ולוויינים; ובניית מתקני ניסוי היפרסוניים שמקצרים משמעותית את זמן הפיתוח של מערכות היפרסוניות.

בתחום החלל, שיטת השיגור של Moonshot מאפשרת למטען לצאת מהאטמוספירה ללא הנעה כימית, בניגוד לטילים המסורתיים. כך גדל יחס המטען בשיגור מ־4% המקובל כיום למעל 45%, כדי לאפשר שיגורים תכופים, מהירים וזולים משמעותית מכל פתרון קיים. 

למרות זאת, Moonshot אינה מבקשת להתחרות במשגרי הענק של SpaceX של אילון מאסק או Blue Origin של ג׳ף בזוס. מטרתה היא להשלים אותם באמצעות משגר ייעודי לאספקה עבור צרכי תעשיית החלל המתרחבת: דלקים, חומרי גלם וציוד למערכות חלל הפועלות במסלול, ייצור בסביבת אפס כבידה, תחנות חלל פרטיות, תיירות, דאטה סנטרים, ואינטרנט לוויני מהיר. החברה חתמה על הסכמים ראשוניים עם חברות מובילות בתחום הלוגיסטיקה והתדלוק בחלל, בהן D-Orbit האיטלקית ו-Orbit Fab האמריקאית.

המאיץ שנבנה כעת בקיסריה הוא דגם מוקטן של המשגר הגדול וישמש את תעשיית ההיפרסוניקה המקומית כמתקן ניסויים לכלי טיס ומערכות היפרסוניות. המאיץ צפוי להאיץ גופים למהירויות של פי 6 ממהירות הקול (7,200 קמ״ש), ולספק יתרון משמעותי בפיתוח מהיר של הדור הבא של המערכות. על רקע מירוץ הפיתוח ההיפרסוני הבינלאומי, שבו ארה״ב משקיעה בתכנית GOLDEN DOME וישראל בולטת בזכות מערכות כמו חץ-3 וקלע-דוד, נאלצים המהנדסים להסתפק בסימולציות חלקיות, מנהרות רוח מסורבלות וטילים יקרים, כדי לפתח את המערכות. המאיץ של Moonshot צפוי לאפשר האצה של קצב הניסויים מניסוי אחד בשבוע למספר ניסויים ביום ובעלות נמוכה.

סביב המייסדים התגבש צוות הכולל בכירים ממערכת הביטחון ומהממשלה, מובילים בתחום החלל ויזמי הייטק מנוסים. בהם גיל עילם (מהנדס מערכת ראשי), לשעבר מהנדס המערכת הראשי של מערכת היירוט קלע דוד, רן לבנה (מנהל פיתוח עסקי), לשעבר מנכ"ל קרן רמון וראש משימת האסטרונאוט הישראלי השני בחלל, ואלון אושפיז, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ ושגריר ישראל בהודו. מונשוט מעסיקה כיום 32 עובדים, רובם במרכז הפיתוח בפארק התעשייה בקיסריה.

 

 


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איזה תותחים ריספקט!! (ל"ת)
    אנונימי 02/12/2025 10:57
    הגב לתגובה זו
משקפי גוגל; קרדיט: יוטיובמשקפי גוגל; קרדיט: יוטיוב

חוזרת לשוק: משקפי ה-AI החדשים של גוגל מכוונים גבוה

ענקית הטכנולוגיה מציגה חזון מחודש למשקפיים חכמים, שנים אחרי כישלון Google Glass. החברה מפתחת שתי קטגוריות של משקפי AI, בשיתוף עם שורת יצרניות משקפיים וטכנולוגיה, ומתכננת להיכנס לשוק תחרותי במיוחד מול מטא, סנאפ ואפל. הדגמות שנערכו בניו יורק מציגות מוצר בשל בהרבה, שמחבר עיצוב יומיומי עם יכולות מציאות רבודה, עוזר חכם וממשק תוכנה רחב

עוזי גרסטמן |

במשך שנים גוגל נזהרה מלחזור לעולם המשקפיים החכמים, לאחר ש-Google Glass זכורים עד היום כאחת ההשקות המהוססות והבעייתיות בתולדות החברה. כעת היא שבה לזירה עם גישה מתונה ומדויקת הרבה יותר: שתי קטגוריות של משקפי AI, שמיועדות להגיע לשוק ב-2026: האחת עם תצוגה מלאה על העדשות, והאחרת מבוססת על אודיו בלבד. מדובר בניסיון להתמודד עם היתרון שצברה מטא, שהצליחה למכור מאות אלפי זוגות תחת המותגים ריי-באן ואוקלי, וכן להיערך למוצרים המתקרבים מצד אפל וסנאפ.

לדברי החברה, הדגמים החדשים מפותחים בשיתוף כמה שחקנים מוכרים: סמסונג, Warby Parker ו-Gentle Monster. אף שעדיין לא נחשפו עיצובים סופיים, גוגל מציינת כי מדובר בשיתוף פעולה הדוק שאמור לאפשר שילוב בין טכנולוגיה מתקדמת למראה יומיומי, כזה שאינו מסגיר את הכוח החישובי שמסתתר בתוכו. בחלק מהמקרים המשקפיים יסתמכו על הטלפון לצורך עיבוד, מה שמאפשר לשמור על משקל קל ועיצוב דק, בדומה לקו המצליח של מטא.

במהלך הדגמה שנערכה במשרדיה של גוגל בניו יורק, הוצגו זוגות שונים של משקפיים ניסיוניים, ובהם גם דגם מפותח יותר בשם Project Aura - פרויקט שמפותח ביחד עם Xreal. הוא פועל עצמאית על מערכת אנדרואיד XR, בדומה ל-גלקסי XR של סמסונג, אך נראה קרוב הרבה יותר למוצר לביש רגיל מאשר לאוזנייה מגושמת. Aura מספק שדה ראייה של 70 מעלות וכולל ממשק מוכר המבוסס על מעקב ידיים, אם כי עם מספר קטן יותר של מצלמות. כמו מערכות דומות, הוא דורש חיבור קבוע לסוללה חיצונית.

גוגל הציגה גם שני סוגי משקפיים עם תצוגה מובנית: דגם מונוקולרי, שבו מסך אחד מוטמע בעדשה הימנית, ודגם בינוקולרי שבו שתי עדשות מציגות מידע. שניהם תומכים בשכבות מציאות רבודה, כמו ניווט בגוגל מפות או השתתפות ב-Google Meet, אך הדגם הבינוקולרי מספק תצוגה רחבה בהרבה. בהדגמות אפשר היה לעבור בין תרגום סימולטני שמופיע על המסך לבין האזנה בלבד דרך הרמקולים הזעירים, ולבחור בכל רגע את רמת ה"נוכחות הדיגיטלית" הרצויה.

השימוש בגוגל מפות היה אחד המקרים שבהם המסך שינה את חוויית השימוש לחלוטין. מעבר לחצים המתנופפים מעל הכביש, ניתן היה להנמיך את המבט ולקבל מפה מלאה של האזור, עם ציון מדויק של כיוון התנועה. גם צילום התמונות נהפך למעניין: לאחר צילום, ניתן היה לבקש מהמערכת לעבד את התמונה בעזרת מודל ה-Gemini Nano Banana Pro, ולהתבונן בגרסה המשופרת ישירות דרך העדשה, בלי לשלוף את הטלפון.

משקפי גוגל; קרדיט: יוטיובמשקפי גוגל; קרדיט: יוטיוב

חוזרת לשוק: משקפי ה-AI החדשים של גוגל מכוונים גבוה

ענקית הטכנולוגיה מציגה חזון מחודש למשקפיים חכמים, שנים אחרי כישלון Google Glass. החברה מפתחת שתי קטגוריות של משקפי AI, בשיתוף עם שורת יצרניות משקפיים וטכנולוגיה, ומתכננת להיכנס לשוק תחרותי במיוחד מול מטא, סנאפ ואפל. הדגמות שנערכו בניו יורק מציגות מוצר בשל בהרבה, שמחבר עיצוב יומיומי עם יכולות מציאות רבודה, עוזר חכם וממשק תוכנה רחב

עוזי גרסטמן |

במשך שנים גוגל נזהרה מלחזור לעולם המשקפיים החכמים, לאחר ש-Google Glass זכורים עד היום כאחת ההשקות המהוססות והבעייתיות בתולדות החברה. כעת היא שבה לזירה עם גישה מתונה ומדויקת הרבה יותר: שתי קטגוריות של משקפי AI, שמיועדות להגיע לשוק ב-2026: האחת עם תצוגה מלאה על העדשות, והאחרת מבוססת על אודיו בלבד. מדובר בניסיון להתמודד עם היתרון שצברה מטא, שהצליחה למכור מאות אלפי זוגות תחת המותגים ריי-באן ואוקלי, וכן להיערך למוצרים המתקרבים מצד אפל וסנאפ.

לדברי החברה, הדגמים החדשים מפותחים בשיתוף כמה שחקנים מוכרים: סמסונג, Warby Parker ו-Gentle Monster. אף שעדיין לא נחשפו עיצובים סופיים, גוגל מציינת כי מדובר בשיתוף פעולה הדוק שאמור לאפשר שילוב בין טכנולוגיה מתקדמת למראה יומיומי, כזה שאינו מסגיר את הכוח החישובי שמסתתר בתוכו. בחלק מהמקרים המשקפיים יסתמכו על הטלפון לצורך עיבוד, מה שמאפשר לשמור על משקל קל ועיצוב דק, בדומה לקו המצליח של מטא.

במהלך הדגמה שנערכה במשרדיה של גוגל בניו יורק, הוצגו זוגות שונים של משקפיים ניסיוניים, ובהם גם דגם מפותח יותר בשם Project Aura - פרויקט שמפותח ביחד עם Xreal. הוא פועל עצמאית על מערכת אנדרואיד XR, בדומה ל-גלקסי XR של סמסונג, אך נראה קרוב הרבה יותר למוצר לביש רגיל מאשר לאוזנייה מגושמת. Aura מספק שדה ראייה של 70 מעלות וכולל ממשק מוכר המבוסס על מעקב ידיים, אם כי עם מספר קטן יותר של מצלמות. כמו מערכות דומות, הוא דורש חיבור קבוע לסוללה חיצונית.

גוגל הציגה גם שני סוגי משקפיים עם תצוגה מובנית: דגם מונוקולרי, שבו מסך אחד מוטמע בעדשה הימנית, ודגם בינוקולרי שבו שתי עדשות מציגות מידע. שניהם תומכים בשכבות מציאות רבודה, כמו ניווט בגוגל מפות או השתתפות ב-Google Meet, אך הדגם הבינוקולרי מספק תצוגה רחבה בהרבה. בהדגמות אפשר היה לעבור בין תרגום סימולטני שמופיע על המסך לבין האזנה בלבד דרך הרמקולים הזעירים, ולבחור בכל רגע את רמת ה"נוכחות הדיגיטלית" הרצויה.

השימוש בגוגל מפות היה אחד המקרים שבהם המסך שינה את חוויית השימוש לחלוטין. מעבר לחצים המתנופפים מעל הכביש, ניתן היה להנמיך את המבט ולקבל מפה מלאה של האזור, עם ציון מדויק של כיוון התנועה. גם צילום התמונות נהפך למעניין: לאחר צילום, ניתן היה לבקש מהמערכת לעבד את התמונה בעזרת מודל ה-Gemini Nano Banana Pro, ולהתבונן בגרסה המשופרת ישירות דרך העדשה, בלי לשלוף את הטלפון.