שרון גולדנברג, מנכ"ל מיטרוניקס; קרדיט: מיטרוניקס
שרון גולדנברג, מנכ"ל מיטרוניקס; קרדיט: מיטרוניקס
דוחות

איך מיטרוניקס נותנת למנכ"ל החדש את ה"גרייס" שהוא צריך

התוצאות החלשות של הרבעון השלישי ממחישות מהלך של ניקוי מאזן, מחיקות והתייעלות - אם כבר כואב אז שיכאב עוד קצת כדי שהמנכ"ל החדש של מיטרוניקס יקבל בריכה קצת פחות עכורה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מיטרוניקס

מיטרוניקס מיטרוניקס 6.6%   מסיימת את הרבעון השלישי עם עלייה קלה בהכנסות, אבל עם חיתוך משמעותי ברווחיות. המכירות עלו בכ-6% ל-339 מיליון שקל, לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, אבל הרווח הגולמי נחתך מ-121 ל-102 מיליון שקל, וגם שיעור הרווחיות הגולמית צנח ל-30% במקום 37% לפני שנה. זה ממשיך גם לשכבות הבאות כשההפסד התפעולי התרחב ל-24 מיליון שקל, מכ-4 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

ברמת השורה התחתונה, התוצאה אפילו יותר קשה: ההפסד הנקי ברבעון הוכפל והגיע ל-40.2 מיליון שקל, לעומת 18 מיליון שקל ברבעון המקביל. ואם נסתכל על תשעת החודשים הראשונים של השנה מיטרוניקס עוברת מהתייצבות יחסית בשנה הקודמת להפסד מצטבר, במקום רווח של כ-64.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה, נרשם הפסד של 13.7 מיליון שקל. 

משיא לשפל

כדי להבין את הדוח האחרון צריכים לחזור אחורה, לשנות השיא. תקופת הקורונה הייתה כמעט אנומליה עבור שוק הבריכות הביתיות. העולם כולו נכנס לסגר, אנשים מצאו את עצמם מבלים הרבה יותר זמן בבית, וחיפשו דרכים להפוך את המציאות החדשה לנוחה ונסבלת יותר. בריכות ביתיות הפכו לפתרון הגיוני. בהשקעה חד-פעמית יחסית, קיבלתם בילוי, שקט ותחושה של שליטה בתוך הכאוס. אלפי משקי בית ברחבי העולם הרחיבו או שדרגו את הבריכה שלהם, ורכשו ציוד נלווה בקצבים שלא ראינו קודם. ומיטרוניקס מצאה את עצמה בלב המגמה הזו הביקושים לרובטים שלה קפצו, המפיצים הזמינו מלאים בקצב מסחרר, וקווי הייצור פעלו בתפוסה גבוהה. גם המניה זינקה. בתוך כשנתיים חברת הרובוטים הקיבוצית זינקה מכ-8 מיליארד שקל ל-14.

אבל המציאות הזאת הייתה זמנית בהרבה ממה שנראה באותו הזמן. כשהעולם חזר בהדרגה לשגרה, הסחורה שנערמה אצל המפיצים הפכה לבעיה. המלאי שנבנה בשיא הקורונה כבר לא תאם את רמת הביקוש החדשה, והרשתות ניסו למכור מלאים עודפים לפני שיבצעו הזמנות חדשות. זה יצר האטה חדה כבר בתחילת 2023 והלך והחריף לתוך 2024 ו-2025.

לתוך הוואקום הזה נכנסה גם תחרות חזקה. יצרנים סינים, שחלקם למדו את תחום הרובוטים לבריכות במהירות והציעו מוצרים בסיסיים במחירים נמוכים משמעותית, התחילו לנגוס בפלחי השוק של מיטרוניקס. באירופה ובעיקר בצרפת, אחד השווקים החזקים של החברה נרשמה ירידה חדה במכירות, דווקא כי המחיר הפך לגורם דומיננטי יותר. בארה"ב, המעבר למכירה ישירה לצרכן היה מהלך שאמור היה לפתוח מנוע צמיחה חדש, אבל בפועל התברר כמורכב הרבה יותר: עלויות לוגיסטיקה גבוהות, תחרות אגרסיבית, מחירי משלוח משתנים ומכסים שהתווספו הפכו את השוק לבלתי יציב.

ההתרסקות הזאת לא הייתה עניין של רבעון או שניים, אלא דרדור ארוך. החברה מצאה את עצמה עם עלויות ייצור גבוהות, תמהיל מוצרים שלא מותאם לתחרות החדשה, ואתרי ייצור מפוצלים שפגעו ביעילות. אבל יש עוד נתון שפוגע במיטרוניקס - המטבע.

חלק גדול מההכנסות של החברה נקוב בדולר ובאירו, בעוד שחלק ניכר מהוצאות הייצור והתפעול מתבצע בישראל ובאירופה. השילוב הזה הפך את תנודות המטבע בשנים האחרונות למשמעותיות במיוחד: וככה השקל החזק פגע ישירות ברווחיות, כשגם התנודות של הדולר מול האירו יצרו לחצים כפולים על פעילות ההפצה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

התנודתיות הזאת הפכה כל תמחור וכל הזמנה ללא יציבה. מפיצים באירופה דחו הזמנות או דרשו הנחות, ובארה"ב נוצרו פערים בין העלות הכוללת של היבוא לבין המחיר שהשוק מוכן לשלם. כשזה מתחבר עם מלאים גבוהים, תחרות אגרסיבית ועלויות ייצור שעולות במקום לרדת מתקבלת מציאות עסקית שלא מאפשרת לשמור על רווחיות כמו זו שהייתה בימי השיא.


רוח חדשה בכיסא המנכ"ל - האם הפוקוס של מיטרוניקס ישתנה?

על הרקע הזה מגיע גם השינוי המשמעותי ביותר בהנהלה של מיטרוניקס בשנים האחרונות. שרון גולדנברג, הודיע באוגוסט כי יסיים את תפקידו במהלך השנה החמישית לכהונתו כמנכ"ל. גולדנברג הגיע אל הקומה העליונה אחרי שנים בתפקידי ניהול בכירים בחברה בין היתר סמנכ"ל החטיבה העסקית ומנהל העסקים הראשי והוביל את מיטרוניקס דרך תקופת הגאות של הקורונה, דרך האתגרים הלוגיסטים והצניחה בביקושים שהגיע אחריה.

בן-עמי מגיע מעולמות השבבים והציוד המתקדם לייצור מוליכים למחצה, תחום שבו הדיוק, האוטומציה והיכולת לבנות מערכי ייצור גלובליים משמעותיים מאוד לקבלת ההחלטות בארגון. בניהולו באפלייד מטריאלס ישראל הוא עסק בטכנולוגיות מתקדמות הרבה יותר מרובוטים לניקוי בריכה, וגם בהובלת ארגונים גדולים בתעשיות שמורכבות בהרבה מבחינת לוגיסטיקה, אספקה וחדשנות.

ולכן עולה כאן שאלה מעניינת: האם מינוי של מנהל שמגיע מהעולם הזה מרמז על כיוון חדש? האם החברה רואה בטכנולוגיה שלה בסיס לפינוי נתיבים לרובוטים מתקדמים יותר, אולי כאלה שיכולים לשרת גם תעשיות אחרות אולי ניקוי תשתיות בדאטה-סנטר, תחזוקה של מערכות פוטו-וולטאיות, או פתרונות של ניקוי אוטומטיים שיכולים להרחיב את תחום הפעילות מעבר לשוק הבריכות?

אנחנו עוד לא שמענו מהחברה על שינוי אסטרטגיה מהסוג הזה, אבל עצם המינוי של מנהל שמגיע מסקטור שבו אוטומציה ודיוק הם ליבת העשייה גורם לתהות האם מיטרוניקס מבקשת "לפתוח את הראש" לכיוונים רחבים יותר או שהתשובה היא פשוטה הם הביאו מנהל "מבחוץ" כדי לעשות רה-ארגון עמוק וחסר רחמים.


תוצאות הרבעון השלישי

המספרים מציירים תמונה מורכבת. מצד אחד, השורה העליונה נראית יציבה, ההכנסות עלו בכ-6% והגיעו ל-339 מיליון שקל, לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל. מאחורי העלייה הזו עומדת בעיקר צפון אמריקה, שם המכירות זינקו בכ-12% ברבעון (כ-24% במונחים דולרים), בין היתר בעקבות אספקת הזמנות שנדחו מהרבעון השני ופעילות חזקה יותר באונליין. באוקיאניה נרשמה עלייה של כ-6% (וכ-20% במונחי דולר אוסטרלי), בעיקר בזכות איחוד פעילות חברת Focus, בעוד שאירופה ממשיכה להיחלש עם ירידה של כ-9% במכירות (כ-5% במונחי אירו).

אבל כאן הצמיחה נעצרת בשורות הרווח מתבררת תמונה של שחיקה. הרווח הגולמי ירד בכ-16% - מ-121 מיליון שקל ל-102 מיליון שקל - ושיעור הרווחיות הגולמית נשחק בצורה משמעותית מ-37% ל-30%. זה תוצאה של עלייה בעלויות ייצור, תנודות במטבע, מכסים גבוהים יותר, שינוי בתמהיל המוצרים וגם מכירת מלאי "ישן" כחלק מצמצום מלאי אגרסיבי, צעד שבשורה התפעולית פוגע במרווחים.

השחיקה הזאת מחלחלת גם לשורה הבאה: ההפסד התפעולי קפץ פי חמישה והגיע ל-24 מיליון שקל, לעומת כ-4 מיליון שקל בשנה שעברה. בשורה התחתונה, ההפסד הנקי הוכפל ביותר מפי שניים והגיע ל-40.2 מיליון שקל, לעומת הפסד של 18 מיליון שקל ברבעון המקביל. גם במבט רחב יותר, לאורך תשעת החודשים הראשונים של השנה, במקום רווח של כ-64.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, מיטרוניקס מציגה הפסד מצטבר של 13.7 מיליון שקל - שינוי שמדגיש עד כמה 2025 מאתגרת עבור החברה.

הדוח כולל גם השפעות חד-פעמיות וחשבונאיות שמכבידות על התוצאות בטווח הקצר. בין היתר מדובר בהוצאות הקשורות לאיחוד אתרי הייצור, הפחתות של נכסי זכות שימוש, ירידות ערך בנכסים שונים והתאמות שנובעות מצמצום מגוון הדגמים. כל אלה מוסיפים עומס על השורה התפעולית, אבל הם חלק ממהלך רחב יותר שנועד ליישר את המבנה התפעולי של החברה לשנים הבאות. אולי אפשר לומר שמיטרוניקס מקריבה את הרווחיות, לוקחת אותנו לרמה של "כאב מקסימלי", כדי להיכנס ל-2026 עם מאזן "נקי" יותר ועם בסיס שיקל יותר על ההשוואות קדימה. זה גם מאפשר למנכ"ל הנכנס להתחיל את הקדנציה שלו מתוך מציאות שבה תהליכי ההתייעלות כבר בוצעו וכתמי העבר כבר הופיעו בדוחות, ולא להיגרר אחריהם לאורך השנה הראשונה. זה נותן לו את ה"גרייס" שהוא כל כך צריך.

ויש שורה שמספרת את הסיפור הזה - התזרים. התזרים מפעילות שוטפת חיובי וחזק, בעיקר בזכות צמצום מלאי בקצב חריג: ירידה של כ-26% במלאי לעומת השנה שעברה, ירידה של כ-19% בתקופה המצטברת, מה שמתורגם לכ-240 מיליון שקל של שחרור הון בשנה האחרונה ולכ-161 מיליון שקל בתשעת החודשים. מהלך כזה מאפשר לחברה לצמצם אשראי, לשפר את הנזילות ולהציג מאזן בריא יותר, גם בזמן שהרווחיות בדוח רושמת נסיגה גדולה מאוד.

צבר ההזמנות לרבעון הרביעי מציג ירידה של כ-32% ועומד על 34 מיליון שקל לעומת 50 מיליון שקל בתקופה המקבילה. במיטרוניקס מסבירים שמדובר בעיקר בעיתוי הזמנות Buy-Early לקראת עונת 2026, אבל זה עדיין נתון שצריכים לעקוב אחריו מקרוב ברבעון הבא כדי להבין אם מדובר רק בהסטת תזמון - או בהיחלשות אמיתית.



איחוד מפעלים, התייעלות ותחזית קדימה

בעוד שהמספרים הרבעוניים מציגים חולשה, הדוח כולל גם מהלכים מבניים שמטרתם להכין את החברה לשנים הבאות. המהלך המרכזי הוא איחוד פעילות הייצור: מיטרוניקס מתחילה לסגור את אתר דלתון ולהעביר את פעילותו ליזרעאל, צעד שכבר מופיע בדוח כהוצאה של כ-9.5 מיליון שקל בגין הפחתת נכסי זכות שימוש ושיפורים במושכר. 

 לצד זאת, החברה מקדמת קונסולידציה של קווי המוצרים ומכוונת לצמצום של 30%-50% במספר המק"טים בשלוש השנים הקרובות, מתוך מטרה לשפר יעילות, לפשט את הייצור ולשפר זמני אספקה. גם כאן מדובר במהלך שלא משפיע על הרווחיות המיידית אך אמור לשנות את מבנה העלויות בהמשך. 

יש גם התקדמות מבחינת המוצרים עצמם, החברה מציגה תוכנית השקות ל-2026-2028. במרכזה דור הרובוטים החדש Dolphin EON, עם שני דגמים ראשונים -EON 100 ו-EON D120 - שנכנסים לייצור סדרתי. במקביל יושקו דגמי Skimmi 200 ו־300 לניקוי פני המים, ריענון לסדרת S הקיימת עם שלושה דגמים חדשים, ומוצרי Aquasweep המיועדים לשוק ה-DIY ולשימוש גם בג'קוזי. המהלכים האלה עדיין בשלב תכנון והשקה, אבל יחד הם מסמנים ניסיון לבנות מחדש את תמהיל המוצרים ולהתאים את החברה לתנאי שוק משתנים.

לצד המהלכים המבניים, מיטרוניקס מציגה תחזית שמדגישה עד כמה הדרך קדימה עדיין מאתגרת. החברה מעריכה כי ההכנסות ברבעון הרביעי ינועו בטווח של 200-240 מיליון שקל, המשך ישיר של העונתיות החלשה ושל סביבת ביקושים שלא מתחזקת בשלב זה. גם הירידה בצבר ההזמנות מוסברת בעיקר בעיתוי הזמנות Buy-Early לעונת 2026, אך עדיין משאירה סימן שאלה לגבי עוצמת השוק. במיטרוניקס מדגישים שההתייעלות, איחוד הייצור וצמצום קווי המוצר אמורים להתחיל לבוא לידי ביטוי רק במהלך 2026, כך שהרבעונים הקרובים יתמקדו בעיקר בהמשך התאמת המבנה התפעולי ולא בשיפור מיידי של התוצאות.


דבר ההנהלה

דב עופר, יו"ר : "מיטרוניקס נמצאת כיום בתהליך מפנה שמטרתו להחזירה למסלול של צמיחה יציבה ושיפור מתמשך ברווחיות. שרון גולדנברג הוביל במהלך כהונתו כמנכ"ל שינויים אסטרטגיים, עסקיים, תרבותיים ומבניים, ובשנתיים האחרונות הוביל תהליכים שהניחו את התשתית למפנה על בסיס התייעלות במבנה ההוצאות, קידום תהליכי פיתוח בתחום הרובוטים, ושינויים אסטרטגיים ב Go To Market. אני מאמין שהמינוי של רפי בן עמי, עליו הודענו לפני מספר שבועות, ימשיך ויחזק את תהליך המפנה ויביא למימוש של הפוטנציאל הגלום בחברה. רפי בן עמי נבחר לתפקיד המנכ"ל בזכות היותו מנהיג בעל ניסיון עשיר בהובלת חברות גלובאליות בתהליכי שינוי וצמיחה, ושיפור רווחיות. הוא מביא עמו ניסיון עשיר של למעלה מ-20 שנות ניהול בכיר בחברות טכנולוגיה גלובליות. בתפקידו האחרון כמנכ"ל ונשיא Applied Materials ישראל יזם והוביל אסטרטגיות חדשניות, פיתוח טכנולוגיות פורצות דרך, רכישות, הרחבת ובנייה של ארגון גלובלי עם אלפי עובדים".


שרון גולדנברג, מנכ"ל: "המיקוד משמעותי בשנת 2025 היה בשיפור תזרים המזומנים, וזאת מתוך מטרה ברורה של להקטין את רמת החוב. ההצלחה המשמעותית בהורדת המלאים אפשרה את שיפור התזרים והורדת רמת החוב, והיא מייצרת את התשתית להחזרת החברה למסלול של גידול בכמויות הייצור, ולהשקה מוצלחת של הקשת הרחבה והמשמעותית של המוצרים החדשים המתוכננת לעונת 2026. לצד הצלחות אלה, למיקוד בהקטנת המלאי יש השפעה על תמהיל המכירות באופן שמשפיע באופן שלילי על הרווחיות הגולמית בטווח הקצר. כמו כן, לצד ההצלחות בטיפול במבנה העלויות שהקטין מאד את הוצאות התפעול השוטפות, ישנן השפעות חשבונאיות שנגזרות ממהלכי ההתייעלות, ואלה הכבידו מאוד על הרווחיות התפעולית. יחד עם זאת, בהסתכלות קדימה, כברת הדרך המשמעותית שנעשתה מייצרת אופטימיות לחזרה הדרגתית ממהלך 2026 למסלול של צמיחה ושיפור הרווחיות המבוסס על השקות של מוצרים משמעותיים ופורצי דרך, וניצנים חיוביים ראשונים של מהלכי ה Go To Market. מהלכים אילו מתבטאים בצמיחה תלת ספרתית גבוהה במכירות האונליין על הפלטפורמות הישירות של החברה במהלך 2025, והבשלת תהליכי פיתוח עסקי שהתבטאו בקבלת הזמנה ראשונה מרשת Walmart, שיאפשרו למוצרי החברה להימכר בכ 2,200 חנויות ברחבי ארצות הברית במהלך 2026. השותפות עם Walmart מהווה צעד משמעותי ביישום מכירות Direct To Retail שיתרמו לצמיחה על בסיס לקיחת נתחי שוק ושיפור הרווחית."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמוס לוזון
צילום: קמליה
דוחות

קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל

הכנסות הקבוצה (ממכירות בנינים, קרקעות וביצוע עבודות) הסתכמו ברבעון לכ- 198 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון מקביל; הרווח הנקי הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוזון

קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, לוזון קבוצה -0.39%   הפועלת בישראל ובפולין, עוסקת בייזום נדל"ן למגורים באמצעות לוזון רונסון, בביצוע עבודות גמר ופתרונות לחללים משותפים באמצעות רום גבס ואינווייט, בהפעלת תחנת הכוח דוראד ובפעילות תיווך ומתן אשראי באמצעות טריא ישראל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ואת תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה.

הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו בכ-20% והסתכמו בכ-198 מיליון שקל, לעומת 164 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח הגולמי הגיע ל-33 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון זינק כמעט פי 7 לכ-79 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בעקבות רווח של כ-56 מיליון שקל שנבע מעלייה באחזקות החברה בדוראד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לרבעון עמד על 59 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הכנסות הקבוצה בתשעת החודשים הסתכמו בכ-671 מיליון שקל, לעומת 601 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל־137 מיליון שקל, לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הגיע ל־137 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי עמד על 108 מיליון שקל, לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הכולל בתקופה עלה ל־118 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024.

מהלכים עסקיים בתקופה האחרונה

בפברואר השלימה הקבוצה את רכישת 90% מפרויקט פינוי-בינוי בבת ים. בחודשים פברואר ומרץ זכתה לוזון רונסון יחד עם שותפותיה בשני מכרזים לרכישת מקרקעין במתחם שדה דב בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה החל שיווק יחידות הדיור בפרויקטים נחלת יהודה בראשון לציון ונווה סביון באור יהודה. ביולי 2025 קיבלה הקבוצה היתר בנייה מלא לשלב הראשון בפרויקט נווה סביון וכן חתמה על הסכם ליווי פיננסי עם תאגיד חוץ־בנקאי וחברת ביטוח למימון הקמת השלב הראשון.

במקביל, השלימה שותפות אלומיי-לוזון אנרגיה ביולי את רכישת 15% נוספים ממניות דוראד תמורת כ־418 מיליון שקל, מתוכם 209 מיליון שקל חלקה של הקבוצה. בעקבות המהלך מחזיקה השותפות ב-33.75% ממניות דוראד.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלומה מזנקת 18%, מגוריט ב-2.7%; פלרם מאבדת 4% - מגמה שלילית בת"א

דצמבר נפתח באדום גם בישראל המדדים יורדים עד 0.6% במקביל, גם השקל נחלש והדולר נסחר ב-3.27; עונת הדוחות מאחורינו ואפשר לסכם אותה כעונה של תוצאות טובות בפיננסים, חריקות ביזמיות הנדל"ניות ותוצאות מעורבות אצל הקמעונאיות כשהשקל גם שיחק בתפקיד מפתח

מערכת ביזפורטל |

פתיחה שלילית לדצמבר, המדדים המרכזיים נסחרים במגמה שלילית, ת"א 35 יורד 0.4% כשת"א 90 יורד 0.9%.

בהסתכלות ענפית המגמה שלילית - מדד הבנקים יורד 0.3%, בעוד ת"א ביטוח נחלש ב-1.3%. ת"א נדל"ן יורד 0.7% ות"א נפט וגז יורד 0.2%.


מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) פרסם את הדוח השנתי שלו על 100 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם. כן, מכון שלום מדרג חברות ביטחוניות, במטרה בעיקר להציף את היקף השוק הביטחוני. זאת תעשייה ענקית עם כסף גדול, כוח פוליטי, לוביסטים, ומיליוני עובדים ברחבי העולם. הדוח מבוסס על נתוני שנה שעברה והוא מלמד על עלייה של 5.9% בהכנסות ממכירות נשק, מוצרים ושירותים צבאיים, שהגיעו ל-679 מיליארד דולר - הרמה הגבוהה ביותר אי פעם. העלייה נובעת ממתחים גיאופוליטיים מתמשכים, כולל המלחמות באוקראינה ואצלנו, שמגבירים את הביקוש למערכות נשק מתקדמות. החברות הישראליות מציגות צמיחה חדה בהכנסות המונעת על ידי הזמנות חירום, השקעות במגננה וחשיפת היכולות הצבאיות לעולם בשנתיים של המלחמה. מי מבין החברות הישראליות קפצה בדירוג ואיך הביצועים ביחס לתעשיה בעולם ובאיזור מזרח התיכון?



נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון. אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא - קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים


לאן הולכות מניות הביטוח? אחרי רווח שיא, הרגולטור עשוי להפוך את המגמה

חברות הביטוח הציגו עלייה חדה ברווחים מתחילת השנה, אבל, הרגולטור שנרדם בשנים האחרונות מלהתערב בשוק וגרם לרווחים עצומים לחברות הביטוח על חשבון המבוטחים והחוסכים, התעורר. הוא מתחיל בתחום ביטוחי הרכב, אבל מסביר שהשוק לא תחרותי במקומות נוספים. 

שש חברות הביטוח הגדולות - הפניקס, הראל, מגדל, כלל, מנורה ואיילון  סיכמו את תשעת החודשים הראשונים ברווח של 9.6  מיליארד שקל ב-36% מעל הרווח בתקופה המקבילה. מניות הביטוח זינקו גם בשנה האחרונה - מעל 100% כשבשנתיים הן הוסיפו מעל 200%.  השאלה אם זה ימשיך, ונתחיל בתוצאות ובסיבות לשיפור ברווחים. הרווחים הגבוהים הושפעו בין היתר מעליות בשוק ההון, שהוסיפו בזכות רווחי נוסטרו, דמי ניהול ורווחים משותפים לתיקים כ-30% מהרווחים השוטפים. בשוק רגיל זה אמור להתכווץ דרמטית. 

בנוסף, החברות נהנו מהכנסות גבוהות מאוד בביטוחי בריאות, חיים וביטוח אלמנטרי, ומהמשך ההפקדות לפנסיה על רקע שוק עבודה חזק. ההפקדות לפנסיה ימשכו כמובן, אבל הרווחיות בבריאות, חיים ואלמנטרי צפויה לרדת. זה צפוי "לגלח" מהרווח המייצג 5%-10%.

ויש עניין חשבונאי - המעבר לתקן החשבונאי IFRS 17, שהחל השנה. התקן מאפשר לחברות להכיר ברווחים צפויים מפוליסות ביטוח כבר בשלב מוקדם, מה שתורם לשיפור דרמטי בשורת הרווח. עם זאת, מדובר בכלי חשבונאי, שעלול להוביל להערכות יתר של הרווחיות, שיידרשו תיקון בעתיד. הוא בעצם מאפשר הקדמת רווחים.